דמויות מכפר ורדים


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
מנוח שמלץ

חנה אש, ראובן מלאך, רעיה חן, דורית אבנט, ישראל גורן, עודד נוריאל, זאב קלינסקי ועוד

כפרניק 144414 דמויות מכפר ורדים

 

במהלך קיץ 2001 אופיר מסיים את תפקידו כגזבר מועצת כפר ורדים ויוצא עם משפחתו לשליחות מטעם הסוכנות היהודית לארה"ב לקהילה היהודית בניו ג'רסי לשלוש שנים, טרם יציאתם, הכרנו להם את חברנו זהבה ואפרים שוורץ מניו ג'רזי "לנחיתה רכה". אופיר הינו אדם עם ערכים, ישר כמו סרגל שניהל את המחלקה שלו ביד רמה. מערכת היחסים עם אופיר ואתי נשמרת עד היום, כולל במפגשים משפחתיים. בכפר החליפו רו"ח אילן עמרם, שגם איתו פתחתי יחסי ידידות ומדי פעם יצאנו להפסקת צהרים משותפת על כוס קפה הפוך בביתו.

רבות ומגוונות היו פעילויות התרבות בכפר. אחד האנשים שהיה בין משפיעי התרבות, היה עו"דראובן מלאך מנצח התזמורת, מארגן העדלאידע, לימים היה גם היועץ המשפטי של המועצה. ראובן לקח על עצמו בתקופה זו, לארגן את העדלאידע של הכפר, גייסנו את אבי כהן "הגדול", מסגר במקצועו – בהתנדבות כמובן – לייצר דמויות לעדלאידע, במקום לייצר "מהומות" במועצה.

מועדון 50+ או יותר נכון 70+ היה מוקד להתכנסותם של תושבי הכפר הוותיקים. חלק מהמתנדבים שלנו היו פעילים בחוגים השונים. נהגתי לבקרם, לשמוע את טענותיהם והערותיהם של האחרים ולסייע בפתרונות. מגוון הפעילויות היה בלתי רגיל, בין יתר המפעילים היו רעיה חן אמנית וציירת אשתו של בוב שהעבירה חוג ציור, פוקסי מדריך הטיולים ועוד.

 

רבים וטובים מחברי לעבודה במועצה נשארו עימי בקשר עד היום. ביניהם, תושייה, קצינת הביטחון הדואגת לעדכן אותי כמעט בכל פטירה של מכר משותף והלוויה המתרחשת בכפר. סילבי, מנהלת החשבונות ואילן עמרם, מזכיר וגזבר המועצה, עימו עמדתי בקשר בכל פעם שהוא היה שצריך לברר נושא היסטורי ופרטים נשכחים.

חברים נוספים היו דורית אבנט שסייעה בידי רבות לפקח על שטחי הגינון בכפר. דורית הייתה פעילה בועדת איכות הסביבה במשך שנים רבות, והיו לנו לא מעט שעות עבודה משותפות ויחסי ידידות. ניר שילה בעליו של המקומון "א-לה כפר", ובעליו של מספר משרדי נסיעות. בתקופה זו הכרתי את ישראל גורן ששימש כמנהל הבריכה, יחד עמו ובני משפחתו נרקמו יחסי ידידות ובילינו לא אחת בשבתות בביקורים הדדים על ארוחת דגים צלויים שישראל גורן דג בחוף נהרייה, שם נהג לצלול.

דמות מיוחדת נוספת שהכרתי הגב' חנה אש ז"ל, שאתה פתחתי יחסי ידידות. נהגתי לבקרה עוד כשהייתה במלוא אונה ולאחר מכן גם כשמצבה הבריאותי החמיר. חנה תרמה למועצה ולקהילה בתחומים רבים. בפתח ביתה היו תמיד שקי ניילון גדולים מלאים בפרטי ביגוד שאספה וחילקה לנזקקים, וביקשה את הסיוע שלי בהעברתם גם למעלות. חנה יזמה והוציאה לפועל, בסיוע של עמוס לוי ששימש בתקופה זו רכז המתנדבים בכפר, פרויקט לגיוס תרומות ומשאבים בהפעלת הנוער, לטובת הנזקקים.

ולמיטב זכרוני חנה גם הייתה בין המייסדות להקמת הרעיון והחנות "יד שניה" בכפר. כמו כן ביקשה ממני לדאוג שראש המועצה יקצה מקום לפתיחת החנות, תרמה עציצים במיכלים גדולים שגידלה עשרות שנים באהבה רבה בביתה, ובאחת הפעמים ביקשה שיקשטו גן הנושא את שמה.

על אדן חלון ביתה המשקיף על חורשת האורנים, נהגה להציב כלי עם מי סוכר להזנת ציפורי הצופית, המראה שנגלה לעיני עם בוא הציפורים למתקן השתייה, אומץ לחצר ביתי במכמנים. כמו כן התנדבה במשטרת מעונה. המשכתי לבקרה יחד עם חיה אשתי גם כששהתה בבית האבות במעלות, שם נתנה לי דיסק ובו שירי ילדים למזכרת בשפה הגרמנית, שמאוד אהבה.

יהי זכרה ברוך

 

כפרניק 144414_0 דמויות מכפר ורדים

 

כאמור בשנת 1995 יצאתי לראשונה עם משלחת של רשות המים לסיור מכוני מים וביוב בקנדה. הייתה זו נסיעה ראשונה מני רבות, שמטרתן הייתה להביא את בשורת המיחזור, איכות החיים והקדמה לכפר ורדים (הנסיעות מומנו על ידי בקיזוז משכרי. לאחר שאופיר אורן סלל והכשיר את פתיחת הדרך ולאחר קבלת אישור בכתב מהממונה על השכר במשרד הפנים).

אחת הנסיעות הזכורות לי ביותר הייתה לעיר קוּרִיצִ'יבָּה, בברזיל, שקיבלה מהאו"ם את התואר "העיר החדשנית ביותר בעולם". הייתה זו העיר הראשונה בעולם להפעיל מרכזי מיחזור עירוניים ומערכת תחבורה חדשנית עם אוטובוסים שהונעו בגז. ראש העירייה היהודי של קוּרִיצִ'יבָּה העביר החלטה לפיה שולם כסף לכל אזרח בעבור בקבוקים, פחיות וזבל למיחזור. קוּרִיצִ'יבָּה הייתה למופת של תכנון אורבאני.

ביקרתי פעמיים בברזיל ויצאתי להשתלמויות בהודו, בסינגפור אנגליה גרמניה ובבולגריה. להשתלמות באיטליה נסעתי עם שתי בנותיי, ולתורכיה ובולגריה עם חיה ודולב. שלוש פעמים נסעתי להשתלמויות וכנסים בתאילנד ובויאטנם. בכל אותן נסיעות למדתי והשתלמתי בנושאי איכות הסביבה ומים בשימוש מוניציפאלי. לאחר כל נסיעה הוצאתי דו"ח מסודר ויישמנו הרבה מהידע שרכשתי בניהול השוטף של כפר ורדים.

לאחר כל כך הרבה שנים בתפקיד שהלך ותפח, הייתי לדמות אהודה בכפר, התושבים כיבדו אותי והעריכו מאד את עבודתי. "צברתי" עשרות רבות של מכתבי תודה והערכה הן מצד תושבי הכפר הן מצד מערכות החינוך ומנהלי בתי הספר קולגות במועצה ומראשי המועצה.

אך שוב, עבדתי מסביב לשעון, מבלי שחלפו יום או לילה ללא קריאה או בעיה שיש לפתור ומשבר שיש ליישב. ההחלטה אותה קיבלתי לאחר ניתוח המעקפים, להאט את קצב הפעילות שלי, התפוגגה מזמן וחזרתי לסורי. שוב מצאתי עצמי, בדיוק כמו בצבא ובעסק הפרטי בו עבדתי, בעבודה שוחקת, לחוצה ובלתי פוסקת.

הנסיעות לחו"ל הרגיעו אותי ועזרו לי למלא המצברים.

בתוקף תפקידי הכרתי בכפר עוד מאות רבות של תושבים ברובם אנשים טובים שמאוד סייעו לי ליהנות מתפקידי, וחלקם הקטן שאפשר למנות על כף יד אחת היו בלתי נסבלים.

היה את צוות המרפאה בראשותו של ד"ר זאב קלינסקי.

יחסי עבודה נוספים פיתחתי עם עודד נוריאל רכז הנוער ועם תנועת הצופים, והיה מקרה מצער שמרכז הצופים, בחור מוערך ומוכשר הואשם בפדופיליה ובתקיפת חניכיו, הורשע ונשלח לבית הסוהר. והייתה אורנה מאיר מנהלת חט"ב ומנהלת ביה"ס קשת, אילנה שני שניהלה את ביה"ס ביד רמה, יונית גבע אישה מדהימה וסגל המורים שאתם הייתי בקשרי עבודה הדוקים.

אט אט החל שלב ב' להתאכלס, ועם בואה של כל משפחה חדשה יצאנו כמשלחת בראשות ראש המועצה, ד"ר אריה ברן לקבלה בביתה החדש עם זר פרחים. הכפר גדל וכך גם היקף העבודה והשירות לתושבים שהלך וגדל. האינטימיות שהייתה נחלת שלב א' התפתחה אט אט גם לשלב ב', עד הגעת גל תנופת האכלוס הגדול.

 

 


0 תגובות

  1. חר הגב

    מנוח, עזוב אותנו. יש אנשים שלא חושבים עליך טובות.
    תפסיק להטיף ולכתוב כאילו אתה המצאת את הגלגל.
    היית דמות לא אהודה בכפר…לא סתם העיפו אותך.
    עזוב אותנו במנוחה

  2. שולמית גלבוע הגב

    אכפתי, יעיל, מסור
    מנוח,
    עלי, כנראה, נאמר הפתגם: “אורח לרגע רואה כל פגע”, ולכן אולי כדאי שאשתוק, אבל לאחר שקראתי את התגובה נגדך אני חייבת להגיב:
    אתה היית כתובת לכל בעיה ונענית במהירות ובחיוך. בתקופות שהייתי בכפר ידעתי שיש מישהו שאכפת לו ושיצליח לפתור כל עניין, החל בלחץ מים נמוך וכלה באשפה מפוזרת או נורה שבורה במתחם ציבורי. ועל אף שעודני אוהבת את המקום ואין לו, בעיני, תחליף, אי אפשר שלא לציין שבתקופתך היה הכפר נקי ומטופח גם ברחובות הצדדיים ולא רק בראשיים.
    בקיצור, יישר כוח.

  3. תושב ותיק הגב

    מנוח

    חבר…אתה חסר…(שתזכה לחיים ארוכים כמובן!)

  4. אורח/ת הגב

    מגיב מספר 1 שכח לכתוב את שמו מלא
    הוא קורא לעצמו חר.
    לדעתי הוא פשוט שכח להוסיף את האות א’ בסוף.

  5. עודי הגב

    יש גבול לכל תעלול
    לעודד שלומות
    בהקשר לתגובתו של מס’ 1
    נכון וחשוב להעלות גם דברי ביקורות שאינם מחמיאים.
    אבל דברי נעצה, רעל, הכפשות –
    רק בתנאי שהכותב יופיע בשמו המלא !!!
    וזה באחריותך

  6. הזוכר הגב

    מילה טובה
    אם היו עוד 2,3 אנשים כמו מנוח במועצה.
    היינו פחות לעגנים ויותר מפרגנים.
    מנוח היה “חולה כפר ורדים” , אהב את המקום, אהב את האנשים ואהב את העבודה.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן