גם היום היום (חמישי 28/8/25) נערכה בכפר ורדים צעדת התקווה להשבת החטופים וסיום המלחמה הארורה.
שרית שחר אמרה כי בשיחות עם עידית וקובי אהל, הוריו של אלון החטוף בעזה, ביקשה המשפחה להמשיך בצעדה ובטקס כל שבוע ולא להרפות. עד שכולם חוזרים!


דלית שלוש הקריאה את הדברים הבאים שגם כתבה:
היא שותקת ואחר כך זועקת,
כל מילה שלה אוספת טיפות
שקט, תקווה וחרדה, שהופכת לבלילה נוראה.
לילה ועוד לילה ושום כוכב לא מנצנץ,
הזיעה מרטיבה את הכר,כי הכאב שהחל לפני 692 ימים לא באמת מובן, מוסבר ומוכר.
הכל קר ומנוכר.
הכל מייסר וזר.
היא נושכת שפתיים, יוצאת לרחוב, זועקת לעולם -דיייי, מה שקורה פה הוא לא טוב. הבן חייב לשוב, אתם חייבים להבין, הילד שלי הוא אחד מכל המוני הילדים. הוא, נמק, הוא שדוף, הוא מורעב אך לא שקוף.
צאו לזעוק אומרת האם, אם לא תלחמו עבורם, כל העם ישלם.


הלב לא ימחל
הלב לא יסלח
ולעולם, לעולם
לא נשכח.
ואנחנו כאן נמשיך לצעוד ולזעוק את זעקת החטופים ומשפחותיהם: השיבו את כל החטופים עכשיו🎗
**
כן הוקראו שמות 50 החטופים המופקרים בעזה.
בסיום נשאו תפילות ושרו את “התקווה”.
**
מחר, שישי 29/8/25, יציינו בביג כרמיאל שנה להירצחם של ששת החטופים: נראה שלא למדנו כלום…

השארת תגובה




















