האב, הבן ורוח הספורט


אייל ואורי פררו: שני ספורטאים מכפר ורדים שעברו אותו ניתוח, ברצועה הצולבת, ואושפזו ביחד במרכז הרפואי לגליל

 

כפרניק WhatsApp-Image-2020-01-12-at-21.29.59-scaled האב, הבן ורוח הספורט
האב אייל פררו ובנו אורי מחזיקים ידיים בחדר ההתאוששות

 

מה הסיכוי שאב ובנו ייפצעו באותו המקום בגוף, יעברו ניתוח אחד אחרי השני באותו מרכז רפואי, ויאושפזו באותו החדר?

זה בדיוק מה שקרה לאייל פררו, בן 44, ולבנו אורי, בן 15, תושבי כפר ורדים, שקרעו את הרצועה הצולבת הקדמית בברך ימין והזדקקו לניתוח זהה.

הכל החל כשאייל נפצע במהלך משחק ספורטיבי שערך עם ילדיו. במשך חודשים ארוכים נשאר עם הפציעה, וכאשר החמירה, הבין שאסור לו להזניח אותה ועליו להיבדק. בינתיים, כמה חודשים לאחר הפציעה של אייל, נפצע גם בנו אורי פררו, בדיוק באותו המקום, במהלך משחק כדורסל.

בצירוף מקרים נדיר, עברו השניים לפני מספר שבועות, במרכז הרפואי לגליל, ניתוח לשיקום הרצועה הקדמית הצולבת. הניתוחים נערכו באותו היום, אחד אחרי השני, אורי הבן בתחילה, ואחר כך אייל אביו. לאחר מכן היו שניהם יחד בחדר ההתאוששות, ואף אושפזו באותו החדר במחלקה האורתופדית. הם גם שוחררו יחד והולכים לטיפולי פיזיותרפיה משותפים.

“בתחילה ליוויתי את אורי לניתוח כהורה, יחד עם אשתי כרמית, ומיד אחר כך עליתי למחלקה, כדי שיכינו גם אותי לניתוח. זו היתה תחושה מאוד מוזרה ומיוחדת, להיות גם הורה מלווה וגם לעבור ניתוח, כאשר שנינו מאושפזים באותו החדר”, מספר האב אייל.

את השניים ניתח מנהל היחידה לארתרוסקופיה אורתופדית, ד”ר אינאל בטחיש, שמספר: “אני לא זוכר מקרה בו אב ובנו עברו ניתוח כמעט יחד, היו יחד בהתאוששות, אושפזו באותו החדר ולאחר מכן שוחררו יחד. שניהם עברו בדיקת MRI, ממנה עלה כי הם סובלים מפציעה זהה: קרע ברצועה הצולבת הקדמית. הניתוח של כל אחד מהם נמשך כשעה וחצי, וכעבור אשפוז של ימים ספורים הם שוחררו לביתם”.

כפרניק WhatsApp-Image-2020-01-13-at-08.49.42-scaled האב, הבן ורוח הספורט
אייל ואורי פררו, הרעיה/אם כרמית פררו, הרופא המנתח ד”ר אינאל בטחיש (משמאל) והרופא המתמחה ויסאם משיעל

מסכמת כרמית פררו, אשתו של אייל ואמו של אורי: “זו היתה תחושה מלחיצה, כאשר בני היה בחדר הניתוח ובעלי היה אמור להיות בדרך לשם. זה לא היה פשוט להתנהל בין שניהם, וכמובן שתקופת ההחלמה שלהם מחייבת אותי לעזור בכל מה שאפשר גם לאייל וגם לאורי. אני מודה להנהלת המרכז הרפואי ולעומד בראשו, ד”ר מסעד ברהום, על כך שאיפשרו לאייל ולאורי להתאשפז באותה המחלקה, מה שהקל עלינו מאוד”.

 

צילומים: רוני אלברט


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן