דלת אחורית בנתניה

נחמה באר, נגה שביט, רות שלוס, שרה חזן ונעמי זך בגלריית על הצוק * אוצר: פריד אבו שקרה


 

על התערוכה “דלת אחורית” בגלריה על הצוק בנתניה.

 

כפרניק 88787987899-scaled דלת אחורית בנתניה
הדלת האחורית בגלריה על הצוק בנתניה

 

 

חמש תערוכות יחיד במקום אחד: רות שלוס ז”ל, נחמה באר (מושב מעונה) נגה שביט (קיבוץ יחיעם), נעמי זך (טבעון) ושרה חזן (תל-אביב).  קבוצה של אמניות שלא ויתרו על האמנות שלהן ועל העשייה בתוך הסדנה, למרות הניכור וההדרה מצד הממסד ועל אף אי ההכרה בהן….  האמניות  קיוו שיתייחסו אליהן כאל שונות, כי השונה יכול לחלוק את הדברים שלו ושל השונה ממנו ולחולל את הדיון הטוב ביותר, וזו דרך טובה לבניית דיאלוג וקשר…..

( פריד אבו שקרה אוצר התערוכה )

 

כפרניק WhatsApp-Image-2021-09-23-at-12.59.10 דלת אחורית בנתניה
נחמה באר, אמנית ממושב מעונה

 

נחמה באר

נחמה באר היא בת הדור השני לניצולי השואה היא מציגה את כינון הזיכרון כתהליך של חיפוש פרטים בעבר, בחירתם והצבתם באור הזרקורים. לשם כך היא מגייסת כלים וסגנונות אמנותיים המאפשרים לה לחבור אל זהותה האישית ואל קבוצת השייכות שלה….

 

כפרניק 88887800212 דלת אחורית בנתניה
נחמה באר עשב ים

 

 

**

 

נגה שביט

לצבע השחור יש מקום מרכזי ביצירותיה של נוגה שביט. היא מכה בו קשות, כדי לחשוף את האור המסתתר מתחתיו. השחור…. נוגה שביט מפנה ביקורת כלפי עצמה, ומכילה את התוכחה שלה על כלל בני האדם… הטכניקה שלה, שבה נחשף האור מתחת לצבע השחור, היא סוג של חבלה והתעללות במשטח העבודה. היא חורטת בנייר, פוצעת אותו,  מעייפת אותו.

 

כפרניק 887844435 דלת אחורית בנתניה
נוגה שביט, לימונים

 

 



 

 

רות שלוס ז”ל (22 בנובמבר 1922 – 7 ביולי 2013) )

רות שלוס  תוארה כמי שמשקפת מציאות ללא תיווך, שיכולת הרישום שלה היא סיסמוגרף רגיש לאקטואליה מדממת בלבד, מוסברת במונחי דחף מוסרי פנימי, אך לאו דווקא כבעלת עוצמה אמנותית לכשעצמה. בקצרה, דבקה בה קללת “המסר”. כך שאפשר לספר את סיפורה בשני אופנים – כמי שלמרות הימצאותה באוספים רבים, מעולם לא נחשבה לקנונית, אלא סוכמה ונזנחה בשוליים כבר בתחילת דרכה, וגם כמי שזכתה לצדק ההיסטורי המגיע לה עוד בחייה.

**

 

שרה חזן

היצירה של חזן מנסה להציב את הצופה בפני מראה שמשקפת את עצמו ובדרך זאת להפגיש אותו עם עולם ילדותו הנסתר.  העולם מדומיין, וכל הקיום הוא חיזיון בתוך חזיון תעתועים. ממלכת האשליה היא אשר מסדירה את היחסים בין האנשים… היא מעבדת את מסריה ומושגיה בשפה פלסטית מודרנית, הנושאת את רוח ההוויה שלה בתוכו.

**

 

 נעמי זך

עבודותיה של זך חדורות כאב, צער, כעס, תשוקה, תהיות ואי ודאות. בכל אלה יש אולי היענות לרגשות של ציבור ששותף לאותו מאורע כאוב שחוותה… אין כאן בכיינות על העבר, אלא הצבת זיכרון, אולי בתור אישה, כך שהזיכרון האישי רוקם בתערוכה זו את הקשר בין הנעדר לנוכח כאילו היא מתווכת ביניהם.

 

 

כתבה: נחמה באר

 

 

 




השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן