כ-170 ראשי רשויות חתמו לאחרונה על מכתב המיועד לראש הממשלה ושרי האוצר והחינוך, בוא הם מתריעים כי ההסכמים הקואליציוניים הנוגעים למערכת החינוך יפגעו אנושות בסמכויות ובתקציבי החינוך שבניהול הרשויות.
כך, בין היתר, כותבים ראשי הרשויות לבנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ’ ויואב קיש:
“עקבנו בדאגה אחר ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו זה לא מכבר, כחלק מגיבוש קווי היסוד של הממשלה בכל הנוגע לנושאי החינוך. בהסכמים אלו ישנן דרישות הנוגעות לשלטון המקומי – חובות המימון המוטלות על הרשויות המקומיות ופגיעה באוטונומיה הניהולית שלהן – באופן אשר יביא לפגיעה בניהול, בפיקוח ובתקצוב שירותי חינוך לתושבינו באשר הם, דבר לו איננו יכולים להסכים.
“אנו מתנגדים נחרצות להרחבת ‘חוק נהרי’, המחייב את הרשויות המקומיות לתקצב מוסדות חינוך שאינם מוסדות חינוך רשמיים בתחומיהן. חוק נהרי, מלכתחילה סותר את עקרון היסוד של אי מעורבות השלטון המקומי בנושא חינוך במערכת החינוך הלא רשמית. הכרה במוסדות החינוך שאינם רשמיים (לרבות רישוי מוסדות פטור) נעשית על ידי המדינה, ועל כן המדינה, היא שצריכה לתקצב מוסדות אלו. לא נסכים להשתת נטל מימוני עצום זה על הרשויות המקומיות, הנדרשות לממן מתקציביהן השוטפים את שירותי החינוך הרשמיים בתחומיהן.
“אנו מתנגדים נחרצות להעברת תקציבי גפ”ן הרשותיים (תקציב ‘הסל הרשותי’) לכל גורם שהוא, זולת הרשות המקומית.
“לא נסכים להעדפת אוכלוסייה אחת על פני אחרת, תוך עקיפת שיקולי הרשות המקומית וראש רשות החינוך המקומית מתוקף חוק, ביצירת המענים המותאמים לתושבי הרשות.
“אנו מתנגדים לקביעת חובות בינוי למוסדות חינוך שאינם רשמיים, ללא התניית הבינוי באישור הרשות המקומית. כבר היום קיים חסר עצום בכיתות לימוד של מוסדות החינוך הרשמיים, והרשויות המקומיות נדרשות לפתרונות יצירתיים על מנת לספק מבנים בהם יוכלו ללמוד תלמידי החינוך הרשמי. כבר היום קיים חסר עצום בשטחים חומים לבינוי לצרכי ציבור, והרשויות המקומיות נאלצות לתעדף בינוי לפי הצרכים הדוחקים ביותר ברשות.
“לא נסכים ליצירת ‘מסלול ירוק’ עוקף רשות מקומית, לטובת הקמת מוסדות חינוך שאינם רשמיים, על חשבון מוסדות החינוך הרשמיים. לא ניתן למדינה, באמצעות הסכמים, כאלו ואחרים, להפקיע את הסמכות והאחריות של השלטון המקומי כלפיי תושבנו”.
אלו ראשי הרשויות בגליל המערבי שחתמו על המכתב:
דוד אייל שמואלי – כפר ורדים
אקדי פומרנץ – מעלות תרשיחא
סעד מועדאד (מודי) – ינוח-ג’ת
יאסר גדבאן – כסרא סמיע
משה דוידוביץ – מטה אשר
גבריאל (גבי) נעמן – שלומי
דני עברי – משגב
ד”ר סויד סויד – פקיעין
משה קונינסקי – כרמיאל
עו”ד ראני נג’ם – בית ג’אן
ויסאם נבואני – ג’וליס
והיב חביש – ירכא
פואד עווד – מזרעה
תגובה אחת
השארת תגובה
חוצפה שכזאת!
מבדיקה שטחית ברשימת החותמים עולה, שכחמישים מתוך כלל ראשי הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות ששמם מתנוסס על המכתב, הם בכלל ראשי רשויות ערביות, ישובים בדואיים, וכפרים דרוזים, כמו; כסייפא, כפר
כנא, כפר קאסם, חורפיש, זמר, ועוד, שבהם כלל לא עולה על הדעת שיימצאו מוסדות ‘מוכר שאינו רשמי’ שהרחבת ‘חוק נהרי’ רלוונטית לגביהם.
בנוסף מתברר שכחמישים ראשי מועצות מקומיות ואזוריות י ה ו ד י ו ת שחתמו גם הם על המכתב, אין בנמצא בתחומם כלל וכלל מוסדות מוכר שאינו רשמי, אלא מערכת החינוך היא על טהרת ה’חינוך הממלכתי’, שמתוכם (מתוך החמישים) מספר ערים כמו לדוגמה נס ציונה שבהם מוסד חינוכי אחד בלבד שנמנה על זרם ‘המוכר שאינו רשמי’, שראשיהם אף הם מיהרו להצטרף לטרנד ההסתה ולחתום על המכתב המביש.