ניב כהן, מנהל האגף לפיתוח כלכלי באשכול

12 שרים וח"כים מהצפון הם כח רב * תיירות תעשיה ואקדמיה בגליל המערבי


 

ניב כהן מונה למנהל אגף פיתוח כלכלי אזורי באשכול רשויות גליל מערבי, האחראי על אסטרטגיה כלכלית אזורית ותכנון כלכלי.

“אז זהו” אומר כהן, “שכאשר מבינים שאסטרטגיה היא לספר סיפור, לחבר חלקים בפאזל ולקשור קצוות, לראות תמונה שלמה וכוללת במבט שמגביה עוף למעלה ומרחיק עוף קדימה, מבינים גם לגמרי איך זה קשור אל כל אחד ואחת מאיתנו. רק צריך להקשיב לסיפור”.

ניב, 45, שהגיע אלינו (לקריית ביאליק) מצפון מתל אביב, הוא מנהל בעל ניסיון מקצועי עשיר ומרשים: שירות צבאי ב-8200 והמשך ל-8513 בה עסק בפיתוח אמצעים מודיעיניים ליחידות המבצעים המיוחדים.

 

כפרניק DSC03507-scaled ניב כהן, מנהל האגף לפיתוח כלכלי באשכול
ניב כהן, מנהל פיתוח כלכלי אשכול גליל מערבי. צילום: תומס סולינסקי

 

“בפרק מוקדם זה בחיי נחשפתי לתחום היזמות, ניהול פרויקטים ופיתוח חדשנות” מספר ניב, “עולם שאני משיק עמו מקצועית עד היום”.

במסגרת הקריירה הצבאית למד אדריכלות בטכניון (סיים בהצטיינות), שימש כנשיא אגודת הסטודנטים וניהל את חברות הבת שלה (אופרציה של 420 סטודנטים), ולאחר הלימודים חזר לחיל המודיעין.

הפריצה המקצועית הגדולה התחוללה בשנת 2007 כאשר הוצע לו לנהל את פרויקט מעבר חיל המודיעין לנגב, מגה פרויקט לאומי ביזמת אריק שרון ז”ל, שעלותו הוערכה ב-25 מיליארד ₪.

“זה היה פרויקט עצום”, מספר ניב. “העברת הגופים המודיעיניים מהקריה לנגב היא מבצע מולטי דיסציפלינרי שכולל לא רק התמודדות עם לוגיסטיקה מטורפת של העברת מערכות מידע עצומות אלא גם עם ההיבטים האנושיים של מעבר, הגירה, בניית חיים במקום חדש”.

“תוך כדי ניהול הדבר הזה הבנתי שאמנם יש לי רקע מקצועי עשיר אבל אני זקוק להעשרה אקדמית, והלכתי לעשות שני תארים שניים במנהל עסקים עם התמחות באסטרטגיה עסקית, בניהול פרויקטים, ביזמות ומערכות מידע.” (גם פה סיים בהצטיינות).

ב-2011 השתחרר מחיל המודיעין בדרגת רס”ן, ונכנס לניהול הסכם הגג הראשון בארץ – כרמל גת. הסכם הגג נוצר על מנת לפתור את משבר הדיור ע”י בניית יחידות דיור בהיקפים גדולים בערים שונות, בשיתוף פעולה של מנהל מקרקעי ישראל, עירית קריית גת וערים נוספות. לאחר שנתיים הקים עסק עצמאי לייעוץ אסטרטגי תוך שהוא מקפיד תמיד לעבוד בפרויקטים בעלי השפעה על הסביבה והאזור מבחינה כלכלית ואנושית – תעסוקה, השמה, גיוס משאבים, לוגיסטיקה, או כמו שהוא מסכם: “פרויקטים מחוללי שינוי אזורי ולאומי”.

כזה היה למשל פרויקט רובע התעסוקה בכניסה לירושלים שיזם ראש העיר דה אז ניר ברקת – מתחם של מיליון וחצי מ”ר הכולל מסחר, תיירות, תעסוקה ועוד, שיהוו מרחב ציבורי מודרני שיבדל את ירושלים החדשה מן העיר העתיקה. “אמנם אני אדריכל בהכשרתי אבל תמיד עסקתי בהיבטים כלכליים, משפטיים וציבוריים” מספר ניב.

אז מה הביא אותו אל הצפון ואל אשכול גליל מערבי?

“על היופי והשלווה של הצפון אין צורך לספר לכם. מה שאתגר ומשך אותי זה איך הופכים את הייחוד והיתרונות של הגליל המערבי לסיפור אזורי שממנו יצמחו ענפים שונים שידברו בשפה אחת- כלכלה, תעשייה, תעסוקה, תיירות. כאשר אתה מבקר בחבל שמפיין בצרפת או בחבל טוסקנה באיטליה, אתה לא נוסע לכפר בודד או לעיר אחת. אתה מגיע לחבל ארץ, למקום שיש לו סיפור, ייחוד, שפה שמשותפת לכל חלקיו, והם הקסם, מקור המשיכה ומנוף הצמיחה. זוכרים את המושגים אסטרטגיה ותכנון מתחילת הכתבה ואיך אמרתי שמשמעותם היא בעצם לראות משהו מורכב במבט כולל וללמוד איך לספר את סיפורו? לכך התכוונתי”.

אז מה זה אומר בעצם? איך מתרגמים את זה לתכנון ואסטרטגיה כלכלית?

“אסטרטגיה של פיתוח כלכלי משמעותה לחבר בין כל הגורמים, לזהות ולמצוא מה דרוש כדי ליישם את תוכנית הפיתוח כך שכל הגורמים יפיקו ממנה תועלת. למפות את המצב הקיים ולתכנן איך מובילים אותו קדימה. בפרקטיקה. זה לזהות את העוגנים המשמעותיים והייחודים של האזור עבור תושביו ולטוות חוטים מקשרים ביניהם”.

 



 

 

ניב כהן מתאר חמישה תחומי מיקוד בעבודתו:

תיירות כמוצר אזורי  – ולא כמוצר של כל רשות בנפרד. תיירות בגליל המערבי יכולה וצריכה להיות עוגן תעסוקה ותעשייה, ביטוי של ייחוד חבל הארץ. כיום לא מדברים מספיק בשפה אזורית, לא מספרים את סיפור האזור. כדי ללמוד איך מייצרים סיפור אזורי עם בידול ומיתוג צריך לייצר חזון לעשרים שנה קדימה, לייצר אסטרטגיה משותפת ולנצל את הכוח המצרפי. כל אלו יביאו תועלת מיידית ואורכת טווח – הוזלת השירותים שכל רשות רוכשת, ייצור הכנסה לרשויות, מקומות תעסוקה לתושבים ועוד.

 

תעשייה אזורית ותעסוקה – בעכו ובנהריה יש תעשיית מדטק, פיתוח אמצעים רפואיים. אפשר לייצר אסטרטגיה שתמתג את האזור כמרכז של תעשיית מדטק ויעודד יזמים ומפעלים להגיע. לזהות מה צרכי היזמים, מה החסמים, מה הבירוקרטיה, ולעזור להם לפרוץ אותם כדי שיגיעו אלינו.

40% מהעשייה כיום בגליל המערבי היא תעשייה מסורתית (רצפת ייצור). יש צורך לשלב בהדרגה את התעשייה המסורתית עם העולם הטכנולוגי (תעשיה 4.0), ע”י הכשרת עובדים, מעבר לחדשנות שלא על חשבון העובדים ומקורות פרנסה. לייצר תשתית שתעודד כניסה של תעשייה חכמה. כדי לייצר עוגני תעשייה ותעסוקה יש לקחת בחשבון את צרכי הפרט – גם בני הזוג צריכים מקומות תעסוקה.

 

אקדמיה –  כדי לייצר אקו סיסטם אקדמי לא חייבים להעביר לכאן מוסדות אקדמיים. ניתן להיעזר במוסדות כמו הטכניון ואוניברסיטת חיפה כנותני גב, לפתוח שלוחות, לחזק את המוסדות הקיימים ע”י פיתוח תוכניות לימוד שיקלטו מרצים מבחוץ שמתמחים ומתאימים לאופי התעשייה והתעסוקה המבוקש – בהווה ובחזון הפיתוח. איך להפוך למשל את ביה”ח זיו לעוגן משמעותי עבור תעשייה ומחקר אזוריים?

 

שלטון מקומי והנהגה אזורית –  לגליל המערבי יש ייחוד ואיכות, יש כוח ויש גאווה. מהמקום הזה צריך לדרוש יותר, להציף ביקוש ואז ימצא ההיצע. בממשלה החדשה יש 12 ח”כים ושרים מהצפון – זה כוח! הגליל המערבי יודע להציע דברים שאין במקומות אחרים, רק צריך לדעת איך למנף את זה.

 

“כאשר מחברים את כל הפרקים וקוראים אותם יחד, רואים שהם בעצם סיפור אחד”, מסכם ניב כהן.

 



תגובות פייסבוק


תגובה אחת

  1. כפרי הגב

    שיהיה בהצלחה, נשמע אדם רציני ומבריק,הלוואי ויצליח ליישם ולו חלק מחזונו…סביר שכולנו נהנה מכך,ואולי תפסק בריחת הדור הצעיר מאזורנו למרכז עקב העדר תעסוקה..

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן