מה המשותף לרופא, אחות, מהנדס תוכנה, מורה ומנהל מערכות מידע? – כל אלו נגנים בתזמורת הבוגרים של ראובן!
נועה תבור
ההתרגשות הרבה הדהדה, כאשר במוצ”ש האחרון (22.06.19), התקיים קונצרט סוף השנה של תזמורת הנוער כפר ורדים, תחת ניצוחו של ראובן מלאך ובהנחייתו של אלון מקל בוגר התזמורת. הערב נפתח במארש האמריקאי החגיגי “Stars and Stripes Forever”, וכלל יצירות מז’אנרים מגוונים – החל בקטע מודרני של לאונרד ברנשטיין, מחרוזת נעימות מסרטיו של צ’ארלי צ’פלין, מחרוזת שיריו של ג’ורג’ האריסון וכלה בסטנדרט הג’אז הנודע “Crazy”. והקהל – המוזיקה באה כשמן בעצמותיו. יחד עם קטעי הנגינה, ערך ראובן פרידה מבוגרת התזמורת, זהר ארז, וכן העניק תעודות הצטיינות לנגנים: נטע כהן, אופיר קוסן ועידו לבקוביץ’. בנוסף, כיבד ראש המועצה אייל שמואלי את הקהל ואת התזמורת בנאום מכובד שלווה ב”תרועת נשיא” חגיגית.
השנה, כמו בשנה שעברה, הופיעה בקונצרט גם התזמורת הבוגרת של הקונסרבטוריון – “המלאכים של ראובן” עם שלושה קטעים – שניים עצמאיים ואחד משותף עם תזמורת הנוער. זוהי השנה השנייה בה פועלת התזמורת הבוגרת, בה כל הנגנים הם אנשים עובדים בשנות ה-20 ועד ה-70 לחייהם, שבחריצותם לומדים כלי נגינה, שוקדים באימונים רבים ומשתתפים בחזרות תזמורת שבועיות. אלו שנכחו בקונצרט אשתקד בוודאי שמו לב להתקדמות הניכרת של התזמורת, שאינה עוד מנגנת קטעים ברמת מתחילים. אם ישאל מאן דהוא מה הוא המשותף לרופא, אחות, מהנדס תוכנה, מורה ומנהל מערכות מידע – ישיב פלוני כי כל אלו נגנים בתזמורת הבוגרים של ראובן!
כיומיים אחרי הקונצרט, בשוונג של לו”ז פעילויות צפוף, התקיים יום פתוח בקונסרבטוריון בשעות אחר-הצהריים. ליום זה הגיעו מתעניינים, תלמידים, הורים ומורים, כולם אנשים בעלי מטרה משותפת – חשיפה להשכלה בלתי-פורמלית עבור ילדיהם ועבורם. במסגרת היום הפתוח הוצגו כלי הנגינה השונים שמוצעים ללימוד, נערכו הדגמות והתנסויות בכלים השונים, היכרות עם המורים, קבלת ייעוץ לימודי והכוונה, ועבור חדורי המטרה… גם הרשמה. המפגש כלל גם “ג’אם” קליל של מורי הקונסרבטוריון ותלמידיו, ואת הערב חתמה תזמורת הנוער עם מספר קטעים קלילים ברוח האווירה.
באופן ייחודי, שיעורי המוזיקה אינם מתקיימים במתכונת החוג הנפוצה – אין התלמיד מקבל שעת לימוד בה נטמע בקבוצה גדולה, אלא זוכה לשיעור פרטני בו מקבל את מלוא הדרכתו ותשומת לבו של המורה, מה שמאפשר לתלמיד להתגבר על מכשולים ולהתקדם מהר יותר. ולשאלה המתבקשת, האם לנגן זה קשה? ובכן, בכדי להיות נגן טוב – בהחלט קיימים האתגרים. כשאני מביטה כיצד המוזיקה “סידרה” אותי לטובה, אני נתקלת שוב ושוב בהסברים דומים. למעשה, לימודי נגינה משלבים אזורים כה רבים במוח, כך שבעת הנגינה מופעלת במוח מעין תזמורת בזעיר אנפין. נגינה לאורך זמן מגדילה את הפלסטיות של מערכת העצבים, שבתורה מעצימה את כישורי הקשב, השפה וההתמצאות במרחב, יחד עם הכישורים הקוגניטיביים, שהאמרתם עשויה להתבטא בציונים גבוהים יותר בבית הספר. באוניברסיטת ברלין נמצא לאחרונה כי ילדים שלומדים נגינה צופים פחות בטלוויזיה מהילד הממוצע (כ-13% פחות) ובוחרים יותר לפנות ללימודים גבוהים (כ-20% יותר). בנוסף, הנגינה מפתחת מצפון גבוה יותר, שאפתנות, ופתיחות – כל אלו הוכחו באופן מובהק סטטיסטית. על אף שהאזנה למוזיקה היא מבורכת – אין זה מספיק לפי דעת המומחים (מה שהורים מכנים בתקווה “אפקט מוצרט”).
ההוכחה בשטח היא שלימודי נגינה נועדו “לכל גיל” וכי “אף פעם לא מאוחר מדי” – כל קלישאות הללו נכונות. אז לאחר קונצרט מגמת המוזיקה של תיכון אמירים, קונצרט סוף השנה של תזמורת הנוער והיום הפתוח הפורה – נראה כי חל שינוי באוויר, והקונסרבטוריון מתקדם בסולם הנכון.
צילומים: תומאס סולינסקי
קישורים למחקרים:
http://www.jneurosci.org/content/34/33/10937#sec-20
http://www.jneurosci.org/content/32/34/11507
השארת תגובה