אגם המחצבה: תמונת מצב דצמבר 2025

יזהר נוימן

שנים רבות פעלה מחצבה ליד צומת געתון.

עם השנים המחצבה העמיקה והגיעה אל מי התהום והמחצבה פסקה לפעול.

עקב עבודות החציבה שני מעיינות פרצו בתחתית המחצבה. אחד מזין את האגם שנוצר בחלק הנמוך במחצבה והשני בחלק הצפוני של המחצבה.

המקום הפך לפינת טבע מדהימה עם צמחיית נחלים, ציפורים, וחיות בר.

עקב מיקומו המוסתר מהכביש, האגם היה מוכר בתחילה למעטים שבאו ליהנות מקרירות מי האגם בימי הקיץ החמים.

היו שנים שחונות שהאגם התייבש אבל בחורף שוב התמלא לשמחת הדגים, וצמחייה רבה הקיפה אותו ונתנה מסתור לציפורים.

לפני 6 שנים צמח מזן פולש בשם “פיסטיה צפה”, כיסה את האגם ואיים לחנוק אותו כליל. קבוצה של פעילי טבע וסביבה בתמיכת ארגון הסביבה ״קיימא בגליל המערבי״ התארגנו להצלת האגם. במשך כמה שבועות הגיעו מאות שוחרי טבע ואוהבי האגם, ובכוחות משותפים הצליחו לנקות את האגם ולהציל אותו. כל הפעילות נעשתה בהתנדבות מתוך ראיית החשיבות של האגם כמקום נופש וכערך טבע חשוב באזור.

במשך השנים האגם התפרסם ומשך אליו נופשים רבים, ושחיינים שנהנו מקרירות המים בימי הקיץ החמים. הוקם ארגון וולונטרי של תושבים ״שומרי האגם״ כדי לשמור על האגם וסביבתו, נערכו מבצעי ניקיון וכן שתילות עצים ופעילויות ספורט ומוזיקה.

בשנים גשומות נחל געתון מזרים שיטפונות עזים לכיוון נהריה והים והיו כמה מקרים של הצפות חמורות בנהריה. בינואר 2020 קרה המקרה הנורא של טביעת מוטי בן שבת ז”ל, אשר ניסה להציל אחרים.

בעקבות כך הוחלט על ידי הממשלה לווסת את מי הנחל על ידי הקמת סכר בחלקו העליון בסמוך למחצבה, שמטרתו להסית את מירב המים בזמן שיטפון לתוך המחצבה, וכך תופחת הזרימה לכיוון נהריה וימנעו הצפות.

(יש לציין שבעיית ההצפות בנהריה נגרמת גם בגלל בנייה מסיבית בעיר ובעיות אחרות אך זה נושא לכתבה נפרדת).

רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי קיבלה לבצע את המשימה. במשך כמה שנים בוצעו עבודות בהיקף רחב, הוקם הסכר ונפרץ פתח בצידה המזרחי של המחצבה אשר מטה את מי השיטפונות לתוך המחצבה, וכן הכשירו את המחצבה לאיגום המים ולהותיר כמות מינימלית של מי שיטפונות לזרימה לכיוון נהריה.

בזמן העבודות פעלו במחצבה כלים כבדים רבים וכמובן נמנעה כניסת מטיילים ונופשים לאגם. בזמן ביצוע הפרויקט התראיינה אורלי גביש סוטו,מנכ”לית רשות ניקוז גליל מערבי דאז, לאתר וואלה (ספט 2021) ואמרה ״אנחנו בעד תיירות ובוודאי בעד פינת התאווררות לציבור…אני קוראת לציבור לשמור על ההנחיות…ולהימנע מכניסה לאתר עד לסיום העבודות״ (ההדגשה שלי)

בעקבות המצב הבטחוני הפרויקט התעכב, אך במאי 2025 הסתיימו העבודות. נערך טקס בנוכחות מכובדים ושרים, לציין את סיום הפרויקט בהצלחה. ראש מועצת מטה אשר ( שהאגם נמצא בשטח שיפוטו ) מר משה דוידוביץ’ ציין את החשיבות הנופית של האזור, נקבע שלט המציין את האירוע ובו נאמר בפירוש שהקרן לשיקום מחצבות רואה במקום ערך טבע מונגש לקהל. בשיחה עם אילן ניסים מהקרן, הוא ציין שברגע שיוגשו תוכניות המשך הפיתוח, יישקל התקציב לכך.

בפועל, לאחר סיום העבודות, הוקמה גדר מסביב לכל המחצבה המונעת באופן הרמטי כניסה של אנשים לאגם, הוצבו שלטים רבים האוסרים על כניסת אנשים לאזור, הוצבו מצלמות, פקחים מסתובבים ומגרשים את המבלים במקום ולאחרונה נוספה גדר תלתלית מסוכנת. הדבר, שנעשה בניגוד להבטחות, גרר תרעומת רבה בקרב תושבי האזור המחפשים מקום שקט לטבול בימי הקיץ החמים.

לאחרונה התקיימה ביוזמת “קיימא” פגישה במשרדי רשות הניקוז עם המנכ”לית החדשה אריאלה בצלאל בנוכחות יואב טנא מרשות הניקוז עם שלושה פעילי סביבה מהאזור החברים בארגון הסביבה האזורי “קיימא בגליל המערבי” ובקבוצת “שומרי האגם”, הלל גלזמן (תושב כפר ורדים, בעבר ראש מדור ניטור נחלים ברט”ג), יובל אלון (תושב כליל, יו”ר ארגון קיימא גליל מערבי) ויזהר נוימן (הח”מ, תושב כפר ורדים, מקים ארגון “שומרי האגם”). מטרת הפגישה היתה להיכרות הדדית וכן לדון במספר נושאים סביבתיים ובראשם עתיד האגם ובחינת האפשרות להסרת הגדרות בו, תוכנית קיימא לשיקום נחל הגעתון והבטחת זרימת הבסיס בו ומצב הגישה בעין חרדלית בנחל כזיב.

הדיון התנהל באווירה טובה. אריאלה ציינה שיש כוונה עתידית להנגיש את אתר אגם המחצבה לציבור ותוכניות שעלו בעבר כגון פארק מוטורי, נגנזו. אך עם זאת הבהירה שהאתר הוא בראש וראשונה מיתקן וויסות הנדסי למימי השיטפונות ועקב כך הגדרות לא יוסרו בעתיד הקרוב בגלל בעיות בטיחות ( קרה מקרה טביעה באגם בקיץ האחרון) וכן בגלל מיתקנים רגישים (??) הקיימים בשטח המחצבה.

הנציגים הציעו כמה פתרונות לבעיית הבטיחות – מלבד שלטים המציינים את הסכנה בכניסה למים, לגדר רק את המיתקנים הרגישים ( (ניתן למצוא גידור שלא ייסתם בחורף), להכשיר שביל גישה להולכי רגל (בלבד) ולפתוח את האגם בחודשי הקיץ בהם אין כל סכנת שיטפונות !!

אריאלה ציינה שבקרוב, עם אישור תקציב, יחלו לגבש תוכנית לעתיד האזור והבטיחה שנציגי ציבור ישולבו בדיונים וכן יזומנו לפגישה רבעונית לסקירת התקדמות התוכנית.

אחרית דבר:

במקום לראות באגם נכס טבע נדיר, הרשויות מתייחסות אליו כאל מפגע בטיחותי. אני רואה בחזוני מקום שקט, מוקף עצים, כמה ספסלים, פינות צל שאנשים יכולים לבוא אליו, ליהנות מהשקט, מהסנוניות שעפות לעת ערב, מהאגמיות שמקננות בסבך הקנים, מהשפנים שיורדים מהסלעים, שלטי הסברה על החיות וצמחי המים הייחודיים בהם גרגיר הנחלים, סוף, נהרונית צפה ועוד. נקווה שהשנה תהיה גשומה, האגם שוב יתמלא וימשיך לשמח את הטבע והאדם.

אנו תיקווה שמקבלי ההחלטות יראו לנגד עיניהם את טובת הציבור, יכירו בערך הטבע הנדיר שניקרה לפתחינו וישכילו לשלב נופש, פנאי ובטיחות בצורה המיטבית, וימצא פתרון ולו זמני עד הקיץ הקרוב.

ארגון “קיימא” וקבוצת שומרי האגם ציינו שהם מברכים את אריאלה עם היכנסה לתפקיד, מאחלים לה בהצלחה ומקווים להמשך הדיאלוג ומציאת פתרונות מוסכמים המיטיבים עם הציבור.

**

העברנו את דבריו של יזהר נוימן להתייחסות “רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי”, וכן ביקשנו (מערכת כפרניק) התייחסות ספציפית לשאלות הבאות:

מה הם המתקנים “הרגישים” בשטח במחצבה?

מה היקף הגידור כרגע (במטרים / קילומטרים) ועלות הקמתו? מי החליט על היקף הגידור?

האם אפשרי לגדר רק שטח הכרחי ולהשאיר את האגם פתוח (תוך שילוט: הרחצה אסורה / מסוכנת)?

היכן עומדים הדיונים באשר לעתיד המקום? אילו גורמים מעורבים בהם? מי הגורם שיחליט בסופו של דבר על עתיד המקום?

האם רשות הניקוז מעורבת בגישה לעין חרדלית? ואם כן, היכן עומדים הדברים כרגע?

**

לתדהמתנו (או אולי תמימותנו?): קיבלנו את התגובה הבאה:

נציגים של עמותת קיימא הגיע לפגישה עם רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי.

בניגוד לכללי האתיקה הבסיסיים הם בחרו להוציא ולפרסם שיחה פרטית באופן מגמתי, מבלי שהודיעו מראש כי בכוונתם לעשות כן, וללא קבלת הסכמת רשות הניקוז – תוך העברת מידע לא מדויק בלשון המעטה.

מדובר בהתנהלות שאינה אתית ואינה מעידה על רצון אמיתי לשתף פעולה או לקדם את הנושאים שעל הפרק.

רשות ניקוז ונחלים פועלת בשקיפות מול הציבור הרחב, אך לא תיתן יד למי שמנסה לייצר כותרות שאינן מדויקות ממניעים שאינם ברורים.

**

במענה ל”תגובה” זו, שלחנו פניה נוספת:

עבור: רשות ניקוז גליל מערבי – המנכ”לית אריאלה בצלאל והדובר אופיר שפיגל.

העתק: יורם ישראלי, יו”ר רשות הניקוז.

בעניין: תשובתכם למאמרו של יזהר נוימן ושאלות השלמה של עודד שלומות  (פורטל כפרניק) – בנוגע לאגם מחצבת יחיעם

פנייתי להלן התעכבה מעט משתי סיבות:

1. לקח קצת זמן “להתאושש” ולהתנקות מתשובתכם הפוגענית והמוזרה.
2. כפי שאולי ידוע לכם, ביקשתי לשוחח עם יורם ישראלי, יו”ר הרשות – ולצערי הדבר לא הסתייע.

ולעניין עצמו:

לפני כשבועיים העברתי לדוברות רשות הניקוז כתבה / מאמר דעה בחתימתו של יזהר נוימן (תושב כבר ורדים וממקימי “שומרי האגם”). המאמר כתוב בלשון בהירה ומכבדת.

ביקשתי תגובה כללית לנאמר וכן צירפתי מספר שאלות המשך להשלמת פרטים שעלו מהכתבה.

אלא שהתגובה שהעברתם הינה “אוקסימורון” מוחלט: לא רק שאין בה כל התייחסות לנאמר ולשאלות, אלא שטוענת כי הרשות “פועלת בשקיפות”…

זאת ועוד, שתשובתכם מטילה דופי בכותב ובמניעיו – בשעה שכל מניעיו לטובת הציבור, ברורים ומפורטים ב”כתבה”.

גם הטענה כאילו מדובר ב”מידע לא מדויק בלשון המעטה” – איננה מבוססת.

אדרבא: ניתנה ההזדמנות לרשות לתקן ולהגיב, ואילו היא (באמצעות הדוברות…) בחרה בפרקטיקה מכוערת של תקיפת הכותב (תושב אכפתי) וזאת במקום לתקן, להסביר ולהבהיר.

כל שאר הטענות כאילו מדובר ב”שיחה פרטית” ונדרשת “הסכמת הרשות” – הנן בלתי מובנות ונודף מהן ריח רע של היעדר שקיפות בעליל.

מאכזב מאוד כי נושא סביבתי, בעל פרופיל ציבורי מובהק – לא נענה כלל, ומכיל התקפה בלתי מובנת על הכותב.

אם אכן רשות ניקוז ונחלים פועלת באופן “שקוף”, תתכבד בבקשה להתייחס עניינית לכתבה ולשאלות.

לפיכך אבקש שתתעשתו ותשקלו שוב את תגובתכם.

**

תעשו עצמכם מופתעים, אבל זו ה”תגובה” הנוספת:

המתנדב הגיע לפגישה עם מנכ״לית הרשות מתוך כוונה טובה. בפועל, הוא ניצל את הרצון הטוב של המנכ”לית  והפך פגישת היכרות לראיון עיתונאי, מבלי שהדבר אושר על ידי מי מהנוכחים ומבלי שהמנכ״לית יודעה כי מדובר בראיון.

מדובר בחצייה של כל רף אתי בסיסי. כמי שעורך כלי תקשורת, מצופה היה שיקפיד על כללי האתיקה המקצועיים, בבחינת נאה דורש נאה מקיים.

לפיכך, אין בכוונתנו להשיב לפניות מצד מי שפעל באופן זה והפר התנהגות אתית בסיסית.

למען הסר ספק, התנהלות הרשות נעשית באמצעות הדוברות, ועל כל פנייה תקשורתית הכתובת היא הח״מ.

בברכה,

אופיר שפיגל

דובר רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי.

**

לסיכומו של דבר:

רשות ניקוז גליל מערבי בחרה להשתלח בפעיל סביבה ולפקפק במניעיו, הטילה בו דופי “אתי”. טוענת ל”שקיפות” אולם לא השיבה על אף אחת מהשאלות…

האם יש לה משהו להסתיר, או מה הן הסיבות לתגובה העלובה והמקוממת?

הגם שאנחנו נמצאים באקלים ציבורי אלים, בוטה, אנטי תקשורתי וחסר שקיפות – לעניות דעתי חרגה הפעם “רשות הניקוז גליל מערבי” באופן קיצוני משיח שקוף ומכבד. וחבל.

אגב, מי שיסתכל מעט באתר האינטרנט של רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, בטח יוכל ל”התרשם” מאיכות העדכונים ו”השקיפות”.

עודד שלומות, עורך פורטל כפרניק.

(צילומים: ארכיון כפרניק ויזהר נוימן)