עודד שלומות
בכוח הנשי יכולת הנעה חסרת תקדים.
תודה מיוחדת לתושיה סחוריאנו.
אני רוצה להודות לך תושיה, על המוכנות לחירום, על ההתגייסות התמידית והמיידית, על העבודה הקשה, על השעות הרבות, על "סיבובי הלילה" ברחבי הכפר בניסיון למגר את תופעת הפריצות בכפר ועל התרומה לשמירה על ביטחוננו.
הייתי שמח אם היית מסבירה לי איך עם כל אלה עוד הצלחת להפיק את הערב הנפלא הזה…
ערב טוב,
וחג נשי שמח לכולכן.
אני שמח להיות כאן הערב ולשתף אתכן במקור העוצמה האמיתי בעיני בחברה הישראלית בפרט, והאנושית בכללה: הכוח הנשי.
לפני מספר ימים צפיתי בסרטה של דנה וויס: "כל נשות נשיא".
זו הייתה ההצצה נדירה אל "כוח פרס" – אל הכוורת שמקיפה את האזרח מספר אחד במדינת ישראל.
הנשים הללו, נשות הלשכה של פרס, הן הכוח המניע מאחורי אופרציה מורכבת וסבוכה של הכנה לפגישות עם שועי עולם, של נאומים אשר משנים עולם, של תפעולו ותפקודו היומיומי של המוסד הייצוגי החשוב בישראל.
נשיא המדינה, שמעון פרס, ידוע כפורץ דרך בכל שדה בו פעל. ופרס כמו פרס, מוביל וחלוץ גם בתחום מעמד האישה ושילובן של נשים, לא לאורכה של הפירמידה, אלא בקצה העליון.
עוד כאיש היי טק בסקטור הפרטי, וודאי כשיצאתי לדרכי הציבורית, ראיתי בכוח הנשי יכולת הנעה חסרת תקדים; כי בואו נודה על האמת – בעולם בו אנחנו הגברים מסוגלים לעשות הרבה משימות, אבל רק אחת-אחת, לכן יש יכולת בלתי נתפשת בעיני להפיק אופרציות גדולות ומורכבות, רב תחומיות, ועל הדרך גם לתת לנו הוראות לביצוע …
לצערי המציאות הישראלית לא תמיד שותפה לרעיון שעומד בבסיסו של הערב הזה.
תופעות מכוערות ומדאיגות של הדרת נשים מקדמת האוטובוסים, מטקסים ממלכתיים, מלוויות משפחתיות(!). תופעות של אלימות קשה כנגד נשים, סחר בנשים ותפישות חברתיות מעוותות – הן עדות לעולם הישן ששולח את זרועותיו האלימות לעולם השוויוני בו אנו מבקשים לחיות.
והחובה מוטלת כל כתפינו: על כתפי כל מי שמאמינה ומאמין שאין שום דבר העומד בדרכו, ודאי לא מין או מגדר. כל מי שרואה במושג "תקרת הזכוכית" יעד לניפוץ.
למרבה הצער, במדינת ישראל בשנת 2012 נשים עדיין נאבקות על הזדמנות שווה בעבודה, על צמצום הפערים בשכר בהשוואה לגברים ועל ייצוג הולם במוקדי קבלת ההחלטות.
הנשים במדינת ישראל מהוות כ-51 אחוז מכלל האוכלוסייה והן ההון האנושי האיכותי ביותר המצוי בידינו. מיצוי הפוטנציאל הטמון בהן הוא אינטרס חברתי וכלכלי מובהק של החברה הישראלית.
אני רוצה לספר לכן סיפור על אשה אחת, שבלעדיה הערב הזה לא היה מתקיים: תושיה סרחיאנו, הקב"טית של מועצת כפר ורדים.
ידיעות אחרונות כתב על מוכנות רשויות מקומיות לחרום. כפר ורדים בלט בין הרשויות אשר קיבלו ציון מצוין. היינו מקבלים 100 אחוז, אבל חסר לנו רק האחראי על קליטת פליטים ממרכז הארץ, בבית הספר קשת.
0 תגובות
השארת תגובה
בגלל
כל מה שחשבת שהיא עושה ולא ממש עושה , ערב הנשים מצליח .
עצוב .
ותודה לסיון……
הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם….
הציבור לא עיוור
הציבור לא עיוור הוא מבין שעובדים עליו
כמה רוע
כמה רוע.
אני לא מצליחה להבין מהיכן מגיעים המגיבים האלה, כל כך הרבה רשעות ותסכול.
הערב היה מהנה, נשות כפר ורדים זכו לערב נפלא ומושקע, זה בסדר לפרגן לאישה שעמלה וטרחה על הפקתו. אני וחברותי נהננו מאוד. תודה תושיה!!!
מותר להגיד תודה ולהביע הערכה.
די לרוע הזה!!!
למגיב 1, 2, 3,
יש לנו חיסון נגד הרעל שלך… אנחנו יודעים שמדובר במגיב אחד מתוסכל ואומלל וככל שיגיב יותר תושיהתקבל יותר פרחים…
אין שיקול דעת????
מעניין למה הזמינו דווקא את לינור אברג’יל “המתחזקת”?
יש עשרות נשים (אם לא מאות ואלפים) בעלות סיפור העצמה, תרומה לקהילה, נחישות וכו’.
מה הקטע הזה של להזמין דווקא את אברג’יל?
היא “הדוגמה” לנשות כפר ורדים?
“מודל לחיקוי”?
נו, באמת…
מישהו במועצה נפל על הראש?
לא נכתב
כולם על הערב הנפלא והמושקע נכתב על התיפקוד הלקוי של הבטחון שכנראה מתרחש בגלל שלא עושים את מה שצריך כי עסוקים בהכנה לערב נפלא .
ומי שלא עושה למרות מה שקורה צריך לקחת אחריות ……..
ומי שצריך לדאוג שמי שצריך לעשות ולא עושה גם צריך לעסיק מסקנות .
על איזה רוע מדובר ?
מחפשים בזכוכית מגדלת
יש אנשים שרק מחפשים בזכוכית מגדלת מה לא טוב בכפר
אני ועוד רבים מהתושבים השקטים של הכפר מעריכים את עבודתה המסורה של תושיה לאורך כל השנים
כמה קל לשבת בבית בכורסא לכתוב ביקורת על כל מה שנעשה וכמובן להסתתר תחת שם אלמוני
לתושיה!
על כל חפץ מוזר ועל כל תנועה חשודה אני מתקשרת ותושיה נכנסת מיד לפעולה….. ועל כך תודתי לך. על הערנות, על הנחישות, האכפתיות והרגישות, על הס.מ.סים המהירים ועל השעות הבלתי נלאות שאת משקיעה, כל כולך, ע”מ שנרגיש בטוחים יותר.
הידד לך תושיה!!!!