ספרים הם חברים


חגית פרידלנדר
כשהייתי ילדה אני זוכרת שהלכתי לכיכר העיר עם אמי ואחותי בשבוע הספר
כפרניק _הספר ספרים הם חברים

כשהייתי ילדה אני זוכרת שהלכתי לכיכר העיר עם אמי ואחותי בשבוע הספר

 

השבוע החל שבוע הספר. זה השבוע הכי ארוך שאני מכירה, שבוע שנמתח לו על פני חודש שלם של חגיגת ספרים. הספרים נגישים ומוצגים לעין כל בכל מקום בארץ ומספקים נופך של תרבות ותחושה של משמעות ערכית גבוהה משאר מוצרי הצריכה שלנו. לא סתם נאמר שחדר בלי ספר הוא גוף בלי נשמה.
מדי יום יוצאים לשוק כל כך הרבה ספרים. בכל התחומים, לכל הגילאים. עולם ומלואו. רק תקראו. הכל כתוב. לכולם יש סיפור. רק תבחרו. והמבחר אדיר. כל כך הרבה מילים. כל כך הרבה כישרונות חדשים ומתחדשים. ספרים נוטפי ידע וחוכמה ושאר רוח לצד ערימות ספרי בישול וטיול, פילוסופיה ואמנות, מודעות ובריאות, משלים, שירה, פרוזה והרפתקאות. הכל מכל. ולילדים מקדישים על פי רוב מחשבה רבה בעיצוב ובדרך ההגשה, רק שיקראו, שיחשפו בדרך חוויתית, שירצו לדעת, שיאהבו לקרוא.
לא העלתי בדעתי שארשה לעצמי לעבוד בחנות ספרים מבלי לדעת יותר ממה שהצלחתי ללכוד בתוך מאגרי במהלך השנים. לא רציתי להיות מובכת ולעמוד מצדו השני של המתרס כשאין בידי מספיק מידע וידע על המתרחש בעולם הספרים. במרוצת השנה למדתי לקבל את העובדה שמותר גם לא לדעת ומותר להודות בכך גם כשאולי לא כל פוקדי החנות מרוצים מכך.
לימדתי את עצמי ללמוד מכל אחד. מהקטנים עימם משוחחת אני לומדת לא מעט והם מספרים לי מה אוהבים לקרוא ולמה. גם בספרי הילדים והנוער יש את אלה שהופכים להיות צו אופנה… כן, גם בספרים יש אופנה והם נחטפים מהמדפים בהתאם, למורת רוחם של ההורים שלא תמיד מרוצים מהבחירה ומעדיפים "ספרות טובה ודידקטית". חלק מההורים שמחים לשמח את ילדיהם ומבינים בחושיהם הפנימיים שעצם הקריאה והתרגול חשוב עד שיבחרו אחרת. יש גם כאלה המתעקשים ולעיתים אני מוצאת את עצמי יוצאת לעזרת ה"ילד המסורב" לעזור לו לבטא ליד הוריו מה מושך אותו בספר ומה בכל זאת הוא לומד ממנו. האמת שקשה לי להבין כשמסרבים לקנות ספר לילד צמא דעת ואיני כותבת זאת ממבטה של מוכרת בחנות ספרים. אפשר גם להחליף בספריה כשהתקציב לא מאפשר.
 
כשהייתי ילדה אני זוכרת שהלכתי לכיכר העיר עם אמי ואחותי בשבוע הספר (שבוע שהיה באמת שבוע באותם ימים). ברחבת הכיכר היו פרוסים בדוכנים אלפי ספרים. הדוכנים היו ממויינים לפי שמות ההוצאות וסופרים פופולריים ישבו מחויכים כדי לחתום ולהקדיש את ספרם בצורה אישית לכל רוכש. זה היה יום חג בשבילי. אמי קוראת הרבה עד היום ותמיד יכולתי לראותה עם ערימות הספרים לצידי הספה והיא שקועה בעולם המתקיים רחוק ממני ומצרכי. כילדה שכנראה חיקתה את אמה, נמשכתי גם אני לעולמות אחרים שבנו עבורי מיליוני מיליונים של מילים. היה לי אישור מיוחד מהספרן לקחת יותר משני ספרים ובחופשים הייתי מגיעה לספריה גם פעמיים ביום וממתינה על המדרגות עד שיפתח השער ושלמה הספרן יגיע. "בלעתי" ספרים מכל הסוגים. היום אני גם קוראת אבל לא כבעבר. מפאת המבחר העצום אני מוצאת את עצמי מרפרפת ומלקטת לי מהמדפים את מה שעיני צדה ועושה לעצמי משחקים כאלה של מה אלמד היום ובמה אוכל להזין את נשמתי שתמיד היתה צמאה למילים. לפעמים אני נפעמת רק מכמה משפטים שנכתבו בצורה כה מרתקת. אני נהנית לראות איך אפשר לחבר מילים שונות וליצור משפט חכם ומתוחכם.
 
כפרניק _הספר_0 ספרים הם חברים

אני זוכרת שהיתה תקופה שהקראתי ספרים לבחורה שהתקשתה, וברבים מהמשפטים הייתי נעצרת וקוראת שוב ושוב ושואלת אותה: את שמה לב איך הוא/היא כותב/ת…הייתי אחוזת התרגשות, צירוף וירטואוזי של מילים המתחברות לכלל אמירה המצליחה להסעיר.

לעיתים סיפור העלילה כובש ומתגלגל לו בין השורות והעינים מתרוצצות במהירות כדי לדעת אחרית דבר אבל בעיקר אני מתרגשת מעושר הביטוי, מהשפה, מהיכולות הרבות שאפשר לומר כל דבר באלפי דרכים.
ספרים הם חברים נפלאים לקוראים וגם…לכותבים. אני כל כך אוהבת את השקט הזה שמפגיש אותנו גם עם מה שמסתתר בין השורות ומעורר אותנו לחשיבה ורצון לצלול בעומק הרעיון ולפתוח מסכים לעולם הדמיון, להשתעשע בהקשרים, לשאול שאלות ולפתח מודעות. הגיבורים מספקים לנו גישות אחרות להתבוננות ולבחינת מי אנחנו בכלל. לפעמים הקריאה היא כמו בריחה לגיטימית המאפשרת התנתקות מהמציאות העכשווית או לחילופין הזדמנות נפלאה להיות במקומות אחרים ורחוקים בזמן ובמקום, של תרבויות שאיננו מכירים וסביבות רגשיות ופיזיות שאנו תוהים על קנקנן בסקרנות בלתי נלאית. אני אישית מתקשה להחליף ניחוחו של ספר אמיתי בקריאה דרך מסך המחשב או להאזנה לספר המושמע בקלטות. זוהי תופעה הרווחת די הרבה לאחרונה ובעיקר משמשת אנשים הצמאים לקרוא ספרות טובה ולא תמיד עיתותיהם בידם ולכן מאזינים לקלטות תוך כדי נסיעה/טיסה. גם אנשים מבוגרים או מוגבלים נעזרים בדרך זו.
בכל דרך שנבחר להעשיר את עצמנו ונרצה לפול לתוך מלכודת הדבש הזו שמנפקים הספרים נצא תמיד נשכרים.
"ספרים הם נשאי הציויליזציה. בלעדיהם ההסטוריה שותקת. הספרות אילמת. המדע בעל-מום. התרבות והעיון בקיפאון." (ברברה טוכמן סופרת והסטוריונית)
משפט נוסף שמצאתי באחד הספרים…
"איך אתה יודע כשקראת ספר טוב? כשאתה מעביר את הדף האחרון ומרגיש קצת כאילו איבדת חבר"…
 

תגובות פייסבוק


0 תגובות

  1. יעל הגב

    שבוע הספר
    כנכדה לסבא וסבתא שהיו להם 3 חנויות ספרים בחיפה גם הזכרונות שלי כילדה מלווים בהרפתקאות ומפריבילגיה שקראתי את הספרים ראשונה לפני הוצאתם למכירה אך לא בחינם…בחופשות הקיץ מגיל 8 עבדתי כספרנית בספרית הילדים בחנות וכך ידעתי להמליץ ולכוון.ספרים הם עולם ומלואם הריח בספר החדש התחושה לדפדף כף אמיתי.יש דברים מעבר למחשב !

  2. אורח/תיעל מהשרון הגב

    ספרים הם חברים
    באמת הם חברים הם תמיד מקבלים אותנו בכל מצב רוח .והמאייר שלכם סוף .מוכשר מאד.

  3. קרן מפרדסיה הגב

    רציתי להגיד שהמאייר מאוד
    רציתי להגיד שהמאייר מאוד מוכשר וכיף משבוע לשבוע לצפות ביצירותיו

  4. רז הגב

    ספרים
    שבתי זה עתה מטיול לדרום איטליה
    ובכן מה לזה ולספרים?
    ובכן ספרים הם חברים ולעיתים גם יותר מכך
    במסגרת הטיול שהיתי בקפרי וביקרתי במוזיאון אקסל מונטה
    שחיבר את הספר האלמותי מגילת סן מיקלה. זכורני את ההשפעה הרבה שהיתה לספר על חיי באותה עת. יצא בהוצאת עם עובד
    קראתי בשקיקה כל דף ודף כאילו היו מגרות של אוצרות. כל דף מגרה אחרת כל דף אוצר אחר
    האמת הוא לא ממש כתב כי בערוב ימיו התעוור לחלוטין והקריא את דברים לידיד שכתב. ועוד הערה כותב מאיר שליו כי לספר הייתה השפעה רבה על יצירתו ומה הפלא?!
    חגית יופי של כתבה מעלה נשכחות ומציפה זכרונות יישר כוח

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן