כנפיים בדוקאביב


כנפיים דוקאביב בגליל
מערכת כפרניק

היוצרים: ציפי דיקמן, יעל קלינסקי, פאינה גרינשפון (כפר ורדים), מישאל חירורג, חווה כהן (מעלות) אורית ניר (כברי).

כפרניק  מישאל וציפי דיקמן כנפיים בדוקאביב

היוצרים בסרטי המקור: ציפי דיקמן, יעל קלינסקי, פאינה גרינשפון (כפר ורדים), מישאל חירורג, חווה כהן (מעלות) ואורית ניר (כברי).

 

ההקרנה: ביום רביעי, 28/10/15. בהיכל התרבות מעלות-תרשיחא. חלק ראשון: 20:30 / חלק שני 21:45

**

במסגרת פסטיבל דוקאביב גליל תוענק גם השנה במה לסרטים מקומיים של יוצרי המחזור הרביעי של סדנת הקולנוע של המרכז לאמנויות על שם אפטר ברר.

מנחי הסדנה: יעל קיפר-זרצקי ורונן זרצקי.

 

הנבחר – אורית ניר (20 דקות)

אורית ניר, במאית הסרט, היא עובדת סוציאלית של מועצת מעלה יוסף שבתחום שיפוטה מספר מושבים. שוב ושוב היא נתקלה בסוגיה שהופכת את חיי המשפחות לדרמה קורעת לב: על ההורים להחליט מי יהיה הבן שיקבל את המשק החקלאי של הוריו. רק אחד זכאי לקבל. ומה יעשו כל השאר?

 

 

עשיתי את זה כי יכולתי – פאניה גרינשפון (15 דקות)

קבוצת התיאטרון של פאניה גרינשפון, מורה לתיאטרון באורט מעלות, מתכוננת להצגת הגמר. החיים של התלמידים מתערבבים במחזה, שמתערבב בחיים, וחוזר חלילה. אחרי ההצגה החיים כבר לא יחזרו להיות מה שהיו.

 

 

נחמו נחמו עמי– מישאל חירורג וציפי דיקמן (25 דקות)

בקצה מעלות, פועל בית אליעזר, בית האבות המרשים. במקום מתגוררים 24 ניצולי שואה והוא מופעל על ידי מתנדבים נוצרים שמגיעים מגרמניה, ומנוהל על ידי משפחה גרמנית שמגדלת כאן כבר שלושה דורות את ילדיה.

בני המשפחה הסכימו לראשונה לפתוח את שערי בית האבות ולחשוף את סיפורם.

 

אסון מעלות – גרסת פסוטה, יעל קלינסקי (15 דקות)

מי אתה סלויאן זרה? יעל קלינסקי (20 דקות)

שנה אחרי שיעל קלינסקי במאית "אסון מעלות – גרסת פסוטה" הקרינה את סרטה על סיפורן של נשות פסוטה, שחלקן באסון מעלות נשכח, החליטו בעיריית מעלות-תרשיחא, להזמין אותן לטקס הזיכרון השנתי, לאפשר להן לשאת דברים ולהוסיף את שמה של חברתן, חסיבה, שנרצחה בפיגוע, לרשימת הנספים.

מכאן ממשיכה הבימאית ומתחקה אחר גורל משפחתו של הרוג אחר בפיגוע, סלויאן-שמואל זרה, נהג בחיל האספקה, שנורה ונהרג בעת שעמד ליד מגדל המים בעיר.

 

גבול עירוב – חווה כהן (20 דקות)

מקום מפגש קסום במעלות. מרפסת עץ שהוקמה על ידי תושבי העיר ובנויה על גדות נחל פקיעין. אל המקום מגיעים תושבי מעלות כדי להירגע, לשיר, לנגן, להתפלל, לפגוש חברים, לספר סיפורים ולשכוח מצרות היום יום.

 

לאתר הפסטיבל

 

תגובות פייסבוק


השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן