לגור במקום בו נקודת החיבור הקהילתית של כולנו כ"כ מושקעת ומטפחת. תענוג ותודה לדורית.
לגור במקום בו נקודת החיבור הקהילתית של כולנו כ"כ מושקעת ומטפחת. תענוג ותודה לדורית.
מזג האוויר הקר והגשום הזה וחג האור החם והמזמין משתלבים ב ד י ו ק כמו סופגנייה וריבה…
שילוב כזה שגורם אפילו לרצות לצאת מהבית מכורבלים במעיל, צעיף, כפפות ולהגיע למליאה. ברגע בו פתחתי את דלת עברתי מחשכת החורף לאור החג החמימה האפופה בריח משכר של עוגיות נאפות בתנור, טעם הילדות שאני מייחלת לעצמי שלעולם לא יעזוב ולילדיי שייחרט כזיכרון מתוק.
…החברים כבר משכו פנימה ונשארתי ביד עם מעילים ונעליים, רואה אותם מתרוצצים וצוחקים בהנאה ואני נמשכת לפינת הקפה הכל כך במקום, עליה היו אחראים החבר'ה מ"בית בחורש".
דבי מן משמחת כל כך הרבה קטנטנים באיפור הפנים בציורי נרות, חנוכיות וסביבונים המעטרים בחגיגיות את פניהם המאושרות…
ניבה עסוקה בפינת היצירה עם הילדים שמרוכזים בהדבקות ומידי פעם מרימה ראש ומחייכת חיוך קורן ומזמין. בפינת האולפנוע עם הלגו והמחשבים, המדריכה מסבירה לילדים והם מתנסים בעצמם. איזה כייף לאפשר לילדים התנסות כזו מעניינת וסוחפת.
מחצלות נפרשו ודורית מזמינה את כולנו לטקס נר שלישי של חנוכה. האורות נכבים, אחד האבות מדליק נרות ומברך וניב בן אזר מנגן על האורגן וסוחף אותנו לשירי חנוכה. הילדים יושבים מחובקים זה עם זה על המחצלות ומיד לאחר הטקס קראו לילדים להסב לשולחנות ולעטר סופגניות מתוקות בקצפת, שוקולד, פצפוצים למיניהם… הכי מתוק שיש.
0 תגובות
השארת תגובה
LIKE
LIKE