עודד שלומות
בשל פינוי החניכים, כ-20 מתנדבים (הורים, בוגרים ותושבים) הגיעו ליער עופר לפרק את הצפונבורי.
משיח לא בא ואת מקומה של השירה העברית בצפונבורי החליפו צופרי האזעקות – והחניכים שבו לבתיהם.
על אף המצב הביטחוני, יצאה קבוצה של 20 מתנדבים לכיוון יער עופר. ביניהם הורים של חברי שכב"ג, בוגרי השבט ועוד חברים טובים תושבי כפר ורדים שהתגייסו למשימה.
תודה לכם: יעל וינאי דומיניץ, דני עמיר, משפחת מעיין, מתן קולפק, דן זעירא, דור אבירי, חגי קלינהוף, בן כהן, עמרי רובינזון, משה אלקלעי, ירדן רגב, קורל שפירו, יעד רוטנר, אחינועם כץ ואסף אגוזי.
* *
מוסיקה ישראלית היה נושא הצפונבורי לשנת 2014 והיא שקבעה את תצורת המבנים במחנה אותו הקימו בעמל רב חברי השכב"ג.
את פני הבאים בשערי המחנה של שבט "עופר" קיבלה "ציפור קטנה בלב". בהמשך נתקלנו ב "אדון שוקו" שצפה ב"שיר הסטיקר" ליד "החלונות הגבוהים" שמתחתם שכבו ה"מגפיים של ברוך" וכולם יחד המתינו ל"משיח לא בא".
אז גם הפעם, לדאבוננו, משיח לא בא ואת מקומה של השירה העברית החליפו צופרי האזעקות ויירוטי הטילים.
על רקע הקולות הללו, קיבלה הנהגת צפון החלטה להפסיק את הצפונבורי, לפנות את היער ולהשיב את החניכים לבתיהם. קבוצה של שכב"גיסטים אמורה הייתה להישאר יום נוסף כדי לפרוק את המחנה והמבנים שכללו כפיתות רבות ומאות סנדות, לנקות את השטח ולהשיב הביתה לשבט את הציוד יקר הערך. אך בשל ההתפתחויות במצב המדיני ומכיוון שנראה היה כי שיגורי הטילים מתקרבים לאזור יער עופר, דבר שעלול היה להעמיד בסכנה את חברי השכב"ג, הוחלט גם על פינוי מיידי שלהם הביתה. כשלמעשה כל הציוד היקר יוותר במקום.
ביום ה' בערב התקבלה החלטה נוספת לשוב ליער ולפרק את הציוד, אך נאסר עלינו להשתמש בחברי השכב"ג והוטלה עלינו האחריות לאתר בוגרים שיסייעו בידינו במשימה.
בנקודה זו ראינו את כוחה של קהילה ואת המגויסות שלה.
על אף המצב הביטחוני, יצאנו ביום ו' בבוקר קבוצה של 20 איש לכיוון היער. ביניהם הורים של חברי שכב"ג, בוגרי השבט ועוד חברים טובים שלנו, תושבי היישוב שהתגייסו למשימה.
תודה לכם: יעל וינאי דומיניץ – הוריה של דניאל, רשגד"ית כיתות ו'.
דני עמיר- אביו של מתן, מדריך כיתות ה'.
משפחת מעיין – הוריהם של נועה מרכזת הדרכה צעירה ובנימין חניך כיתה ח'.
השארת תגובה
