דיון על הניקיון בכפר: מפוחים, צואת כלבים, פינות מיחזור, עלים יבשים וגינון
הנושאים שעלו לדיון ציבורי על ניקיון וחזות הכפר:
צואת כלבים וחתולים, גינון מוזנח, פינות המיחזור, חוק הערימה, תקציב טיאוט, חוק המפוחים, נאמני ניקיון, חינוך, התנדבות, מרד ארנונה ועוד
כ-30 איש השתתפו אמש בדיון ציבורי במועצת כפר ורדים בנושא חזות הישוב, גינון וניקיון. בין הנוכחים היו גם חברי המועצה מאיר גרינפלד ויעקב זיו; וציון דרור מנהל מחלקת תשתיות והנדסה ומוטי מזרחי מנהל איכות הסביבה. המפגש נערך ביוזמת ראש המועצה, סיון יחיאלי.
בפתח דבריו אמר יחיאלי כי איננו מרוצה מניקיון הכפר. הוא תיאר בקיצור את השתלשלות העניינים והפעולות השונות בשנים האחרונות:
הגברת המיחזור ופיזור פינות מיחזור ברחבי הכפר, הפעלת שתי ניידות מיחזור על-ידי סאלח וניזהר ("לצערי יש תושבים שנצלו זאת לרעה והשאירו ליד הפח הפרטי ערימות של עיתונים ובקבוקים, כדי שהניידות תפנה. זה לא תפקידן. הניידות מיועדות רק לדברים כבדים"), העברת ניזהר לתחזוקת חט"ב אמירים במקום פשטי, הוצאת מכרז חדש שכלל גינון+ניקיון, "תקציב מותנה" להפעלת מכונת טיאוט (שלא התקבל, ולכן לא היה טיאוט) ותקנת המשרד לאיכות הסביבה האוסר הפעלת מפוחי עלים ליד מגורים.
"אמנם המפוחים מרעישים, אבל זהו כלי מאוד אפקטיבי לניקיון, "אמר יחיאלי. "בכפר ורדים יש 28 קילומטר כבישים וטאטוא ידני בלתי אפשרי. הבעיה עם העלים היא 'חוק הערמה'. ברגע שיש עלים, כלבים מחרבנים ותושבים משליכים פסולת. יתכן ונצטרך לחזור להפעלת מפוחים סלקטיבית".
מאיר גרינפלד הזהיר מפני עיגול פינות ועברה על החוק. "זה גם מטרד סביבתי", אמר. "לאחרונה ראיתי שהפעילו מפוח בגינה פרטית וכל הרחוב התמלא באבק" . הוא הציע לחייב את התושבים לנקות מול ביתם, "כמקובל בעולם".
יעקב זיו: "אולי לא לחייב תושבים, אלא להציע להם ונראה איך יתקבל. ניקיון הכפר חשוב ואם אין תקציב לטיאוט, יש להסיט תקציב לכך. יש גם חוק עזר למסתור אשפה. לא מבין למה יש פחים ברחוב".
תמי איצקוביץ: "יש לגייס נאמני ניקיון. להכשירם ושיאכפו את חוקי הניקיון וגם יגישו תלונות". (יחיאלי: "אני בעד").
פיני ברודצקי: "הוכנה תוכנית קהילתית חינוכית בתחום שמירה על הניקיון, תוך עירוב בתי הספר". (יחיאלי: "מתנגד לערב את הילדים והנוער שצריך כל מני עבודות שחורות").
קובי שקד: "תפסיקו לדבר כל הזמן על התנדבות. שהמועצה תמצא כסף ותמלא את תפקידה".
נעמי גנזר: "הגינון בכפר עלוב. ברחובות ובבית הקברות גם. לכן נוצרת תחושה של חוסר ניקיון".
מאיר גרינפלד: "אני יו"ר ועדת מכרזים. הגננים הזוכים במכרז התחייבו גם לניקיון. אם לא עושים כך, זו הפרת הסכם".
דורית אבנט: "השילוב של לכלוך וגינון לא מספק, יוצרים הזנחה. נקודות המיחזור לא ממוקמות טוב ויש סביבן לכלוך שמתפזר ברוח".
מספר דוברים, וביניהם החתום מעלה, אמרו כי עלים זה לא "לכלוך", אלא חומר טבעי אורגני המשובב את העין ומטייב את הקרקע (ראו מאמר נפרד). היו מי שהתלוננו כי קבלן הפינוי איננו שופך את הפחים, אלא מרוקן ידנית ובדרך נופלות חתיכות (לעומת זאת, מני צ'כובר טען בהזדמנות אחרת כי "מתעללים בפחים"…).
אחד הדוברים איים כי אם הכפר לא יהיה נקי, יבטל את הוראת הקבע של הארנונה.
יש שהציעו לשטוף את הרחובות במים, לנקות סלקטיבית עם מלקחיים/דקר, לחפש מפוחים "שקטים", לטפל בצמחיה הגולשת לרחוב ולטעת עצים שאינם נשירים.
יש שהתייחסו לבעיות "נקודתיות" כמו צואת כלבים חתולים ברחוב לוטם (יחיאלי: "מדובר במתנדב בצער בעלי חיים. כשהמכלאה מלאה מביא כלבים הביתה. העניין מוכר ומטופל").
מוטי מזרחי: "בסך הכל הציבור בכפר ורדים ממושמע ומשתף פעולה. נרכשו 25 אלף שקיות קקי ואני רואה שמשתמשים בהן. לוקח לכלב לעשות צרכים 2 שניות וקשה מאוד לתעד ולאכוף. יש גם בעיה של צואת חתולים. יש אפשרות לעשות בדיקת DNAלצואת בעלי חיים, אבל זה יקר ומסובך".
יחיאלי: "אנחנו נותנים בלי סוף קנסות לכלבים משוטטים. כלבים מהווים גם מטרדי רעש. זה עניין תרבותי של התחשבות".
0 תגובות
השארת תגובה
מימון בדיקות ה DNA מקנסות
ברגע שבעלי הכלבים ידעו כי ניתן לאתר בדיוק מי מהכלבים השאיר צואה בשטח ציבורי וכי הקנס הוא מאות או אלפי ש”ח (כמה שעולה לממן את בדיקות ה DNA) אז הסיכוי שנראה צואת כלבים על המדרכות יהיה קלוש.
לא רק רחוב לוטם סובל ממדרכות מחורבנות, ולא כל בעלי הכלבים בכפר לוקחים אחריות ושקיות קקי ומטפלים במפגעים.
מישהוא צילם פעם ופירסם
אולי צילומי צואת כלבים נוספים יעזרו לשכנע שמדובר במטרד אמיתי. הנה כמה דברים שאפשר לעשות
1 – נא לפרסם באופן חודשי (כמה קנסות הושתו החודש?)
2 – נא לרכז רשימת בעלי כלבים ולשלוח להם מכתב בקשה אישי להתחשב בתושבים האחרים.
כלבים
בעלי כלבים הולכים איתם ללא רצועה. הם חושבים שכשיבוא כלב מולם והם יקראו לכלבם: “כתם, בוא אלי” הוא מיד יבוא. אז שלא. בלקי, או פוצי, או כתם, או גורי נכנעים קודם לאינסטינקט החייתי שלהם, ולא בדיוק רצים לבעלים. ובכלל, מה זאת החוצפה הזאת ללכת עם כלב לא קשור ברצועה?
ועוד, ברחוב הסמוך יש כלב שמוציא לשכנים את המיץ עם הנביחות שלו. למה לא מטפלים במטרד רעש שכזה? רק ההפרשות מפריעות? הבריאות הנפשית של השכנים יותר חשובה!
ועוד, בעלי כלבים (שכנראה חוזרים מהעבודה גמורים ואין להם כח לצאת עם הכלב) משחררים את הכלבים חופשי ברחובות. כל פעם אותם כלבים באותם רחובות. כל פעם אני חושב איך אני רואה אותם ערב-ערב ומוטי לא. מוזר, לא?
מה הועילו חכמי חלם בתקנתם ?
“הוא הציע לחייב את התושבים לנקות מול ביתם,כמקובל בעולם”…
איזו התנשאות ואטימות.
בשלב ב רכב טאטוא או מנקים מטעם המועצה הם אגדה אורבנית.
תיקון מפגעים ואדניות שבורות = יוק!
כלבים משוטטים = קנסות ולכידה הם סיפורי עלי באבא.
תבקרו ברחוב חצב ותגידו לי אם אנחנו גרים ברותו כפר…
צואת כלבים…גיזום צמחייה ועשבייה..
צדק חברתי גם לשלב ב
ולכל תושבי הכפר,איך אומר גדעון רייכר “שלא יספרו לכם סיפורים”!!!
הפרשות כלבים
מחובת המועצה לדאוג לשטח ציבורי מגודר לרווחת הכלבים, הפרשותיהם ובעליהם (זהו חוק עזר עירוני בכל רשות בארץ), ואח”כ שיבואו בטענות (צודקות) לבעלי הכלבים.
לגבי כלבים משוטטים שזה הרבה יותר מסוכן ובעייתי מהפרשותיהם, המועצה בוחרת בפתרונות שמתחת לפנס. שיסתובב לוכד כלבים (לא צלם פוטו פראג’) גם ברחובות קטנים וללא מוצא, גם בשעות הערב ובסופי שבוע, ויראה את כמות הכלבים המשוטטים, ילכוד אותם, ותוגש נגד בעליהם דוח ברירת קנס. אפשרות שניה, להתקרב לכלב עם קורא ציפ, לאתר את בעל הכלב ולהגיש נגדו דוח ברירת קנס.
נקיון הכפר
אני דוקא רוצה לדבר על “הגננים” בכפר של חברת מלמד.כבר 12 שנה אנחנו מתלוננים ואין מענה כי בכל שנה מענין למה וכמה זוכה אותה חברה.הם יודעים שיקבלו את המכרז וכך הם גם עובדים!זלזול בעבודה הס מלהעיר להם כי יש להם תמיד תשובות ממש לא מנומסות בלשון המעטה.הם רבים בינהם כל הזמן בצעקות בערבית שממש לא נעים לאוזן.עם עבודת המפוח הם סותמים את כל פתחי ירידת המים בעלים במקום לאסוף אותם אז אין פלא שעם בוא החורף הכל סתום והמים גולשים.ובכלל אף פעם לא ראיתי פיקוח עליהם בעבודה.למה במרכז המסחרי וסביבתו הכל יפה פורח ומושקה ובשכונות יבשו את כל הפרחים והצמחים והשכונות נראות עלובות ובמרכזס מחלילפ פרחים לפי עונות השנה – יפה לכם….
אני בעד “רוצים רחוב נקי”
כל תושב ובני משפחתו ינקו בכניסה לבית. לא צריך לחכות לרכב טאטוא. קצת עלים ופרחים יבשים אינם נטל.
פן אחר
נכון, הכלבים מצרבנים על המדרכה, אז לאנשים זה מפריע והם נמנעים מללכת עליה, אז נכון שיש צירבונים, אבל לא לכלוך שאנשים זורקים כשהם מטיילים, שזה הרבה יותר גרוע, כי הצירבונים מפריעים להם והמדרכה נשארת נקיה. אז צירבון אחד כל 100 מ’ ידאג לכפר ורדים נקיה. לא כדאי? אני אפילו מציע לעשות פינות צירבון מתוחזקות ע”י המועצה, ולעשות רוטציה בין הרחובות, ובין שלב א’ ל ב’, כדי שאנשים יוכלו ללכת לטייל, ולא יהיה מלוכלך בכל מקום כל הזמן.
הכלבים לא מתואמים עם מוטי
את רוב הכלבים המשוטטים ללא בעליהם ניתן לראות בשעות הבוקר המוקדמות, בהם בעלי הכלבים טרוטי העיניים מוציאים אותם לבד לרחוב וחוזרים למיטה או לכוס הקפה עם עיתון הבוקר, או בשעות המאוחרות של הלילה.
אלו לא השעות בהן מוטי או שאר עובדי המועצה משוטטים ברחובות.
לכן נראה כי בדיקת ה DNA היא הפתרון היעלי לבעיה זו, או מצלמות אבטחה שיצלמו בין השאר גם את הכלבים המשוטטים בשעות לא שעות אלו.
נראה לי לא נורמלי הוויכוחים האלו
מוטי מזרחי הזה,שיהיה לי בריא.
איכפת לו רק מהכסף.
מה זה השטויות האלו של לעשות בדיקות ד.נ.א לקקי של כלבים וחתולים? איזה דיבורי שטויות אלו…
לא חבל על הכסף?
אני בעד, כמו שנאמר. לעשות שטח מיוחד לכלבים.
יש כאן המון אנשים בכפר, עם כלבים וחתולים.
ומה זה הדיבורים האלו של יחיאלי? זה מהווה מטרד ורעש?
נו מה לעשות באמת… זה המצב.
אני עוד זוכרת ימים שבהם – ראש המועצה דאז,אריה ברן,
היה בכבודו ובעצמו מרים אשפה ולכלוך מהרחובות.
לא חבל על הכסף?
במקום שתהיה תקשורת טובה בכפר הזה? ואנשים ידברו על הבעיות.
לא חבל על כל הכסף הזה?
בפתח תקווה שיטת ה DNA עובדת מצויין
כשבאים לחסן את הכלבים ולהוציא להם רשיון לוקחים מהם דגימת DNA וכך אפשר לבצע התאמה בין הצואה לבין הכלב שבעליו לא אסף את תוצריו.
העלות היא כ 400 ש”ח לבדיקה ואפשר לכסות את העלות באמצעות קנסות גבוהים לבעלי הכלב הסוררים.
כך הרחובות נותרים נקיים כי יש דרך להוכיח מי לכלך ואז אנשים חייבים לקחת אחריות.
אם אנשים לא היו מזלזלים בחוק ומתירים לכלביהם לחרבן בכל מדרכה בכפר לא היה צורך בדיונים חוזרים ונשנים בנושא. אין שום סיבה שנחיה מוקפים בחרא ולא המועצה היא זו שצריכה לנקות אחרי הכלבים. לספק שקיות קקי בכל הכפר ופחי אשפה מפוזרים זה די והותר כדי שאנשים יוכלו לשמור על סביבתם נקיה.
הגננים של מלמד
הם היחידים שכשמעירים להם על המפוח – הם מבינים, מכבדים, מכירים את החוק ולרוב עושים מה שאומר להם הבוס. ה’בוס’ ומי שמעסיק אותו בכפר ורדים – לא מבינים: מפוח – אאוט! לא נקי, לא בריא.
אם הגננים של מלמד היו מתפנים לטפל בכל הישוב, ולא מלטפים כל יום וכל היום את הפרחים בכיכר של המועצה – כל הישוב היה זוכה להתייחסות הוגנת ואחידה, לא מפלה.
גיזום צמחיה מגינה פרטית – לגמרי באחריות בעלי הגינה. בתל אביב נותנים קנסות למי שלא גזם את הצמחיה שלו הגולשת לרחוב ומפריעה להולכים על המידרכות. הגננים של מלמד גוזמים צמחיה פרטית וזה לא תפקידם. לכן באמת חבל על הכסף.
כלבים וחתולים מהווים מטרד כשהבעלים שלהם משחררים אותם לרחוב לעשות צרכים. זה אחריות הבעלים וצריכה להיות אכיפה של המועצה דווקא בשעות לא שגרתיות, כדי שבעלי הכלבים יבינו שתמיד יש פיקוח, וכדי שאנשים ידעו שתמיד הכפר שמור ומפוקח. כשעובדי המועצה יעשו את תפקידיהם כמו שצריך – יהיו פחות תלונות על הזנחה ולכלוך ומטרדים, וכשהם לא יגלשו לתפקידים הזויים או כאלה שסתם עושים רושם – כפר ורדים יכול להיות קצת יותר נעים למחייה.
לא נעים לשמוע, אבל-
אנחנו אנשים חסרי חינוך ותחמנים. לא אוהבים לשמוע את זה, נכון? אבל זאת עובדה. אם הרחובות מלאים בחרא של כלבים ובכלבים משוטטים, ואנחנו יודעים שאסור, אבל בכל זאת עושים, מה זה אומר עלינו?
ואיך אנחנו מסבירים את לילדים? אומרים להם: תפתח את הדלת שבלקי ייצא? או אולי כתחמנים, כבר יש לנו סיבה טובה לשחרר כלב לבדו? מה חשבתם, תחמנים, שתשחררו את הכלב והוא ילך לעשות את צרכיו בשירותים לכלבים? אז זהו, אנחנו אנשים חסרי חינוך ותחמנים (רק בעלי הכלבים, כמובן).
סיוון לפני שמתקדמים נא למלא הבטחות קודמות שלך בפני נציגי השכונה
וועדה לאיכות סביבה – כפר ורדים
סיכום ישיבה מס’ 16 – 16/12/10
נוכחים:
חברי וועדה: סיון, מאיר, דורית, מוטי, אהרון, עדנה, טוביה, ציון, יעקב.
אורחים: יצחק דרור
נושאים על סדר היום:
רעש בשכונה הוותיקה ושכונת אלון מהתנועה ברחוב תבור:
התלונות של תושבי השכונות, דיונים והבטחות נמשכות החל מתקופתו של אריה ברן כראש מועצה. המצב הולך ומחמיר. רמות הרעש בתוך הבתים, הגובלים ברחוב תבור, עולות על המותר בחוק. עד היום לא בוצעה אף פעולה להקלת המטרד.
מתוך 8 דרישות שהגישו התושבים, שיעזרו בהורדת רמת הרעש, 5 ניתנות למימוש בעתיד הקרוב:
חיבור רחוב מירון עם כביש ינוח. מותנה בהתחלת שיווק המגרשים בשלב ד’.
המועצה הגישה בקשה לאישור מעגל תנועה בצומת ארבל ואי תנועה לאורך רחוב מירון, מצומת ארבל עד כיכר 7. מותנה כנ”ל.
ציפוי רחוב מירון באספלט שקט מול שכונת אלון והשכונה הוותיקה. מותנה כנ”ל
הגבלת מהירות תנועה.
אכיפה ע”י המשטרה.
עם התחלת הבניה בשלב ג’ יסללו צירי תנועה ראשיים שיעקפו את רחוב תבור.
פרויקט דיור מוגן:
הפרויקט אמור לקום בצידו המערבי של כביש ינוח, מול בית בחורש. הפרויקט כולל 40 בתים צמודי קרקע ומבנים מרכזיים המיועדים למגורים ושירותים לדיור המוגן ( היזם מר בנייהשוילי). סיון בקש מהוועדה לחוות דעתה על הפרויקט המתוכנן.
הוועדה קבלה לעיון רק תנוחה של המיזם שאינו מאפשר גיבוש של חוות דעת מקצועית. לביצוע המשימה מבקשת הוועדה למסור לה את המסמכים והתוכניות הבאות:
תכניות חזיתות וחתכים
הדמיה
תכניות ומסמכים שיבהירו כיצד המיזם משתלב בנוף הסביבתי.
התחייבות לבניה לפי תו תקן בניה ירוקה.
שילוב של יועץ נגישות בתכנון, גם למבנים לכבישים ורחובות והבהרות כיצד יתבצע הקשר בין צמודי הקרקע למבנה המרכזי ומבני השירותים. כמו כן הקשר בין שכונת אלון והשכונה הוותיקה למיזם.
התחייבות לבנות את המבנים המרכזיים במקביל לצמודי הקרקע בכדי להבטיח שהרוכשים יוכלו לקבל שירותים של דיור מוגן מיד עם אכלוס הבתים.
התחייבות למחזור אשפה לפי השיטה הנהוגה ביישוב.
תכנון לפי תקני חנייה לבתי מגורים למבני ציבור וחניות ציבוריות הנהוגות בכפר, כך שיובטח כי חניית דיירים, עובדים ומבקרים לא תזלוג מחוץ למתחם.
צודק 4 – המועצה: נאה דורש נאה מקיים
שהמועצה תדאג למקום שהכלבים יוכלו לחרבן, ואחר כך תבוא לקנוס אותנו
ל11 ול6
רואים שאתם לא יודעים על שאתם מדברים
כיכר המועצה בכלל לא בטיפול של מלמד
יש בכפר 2קבלנים אחד בא’ ואחד בב’
אז כדאי לדעת את העובדות לפני שכותבים שטויות
גינון
הקבלן ה”שני” הוא קבלן משנה של האחים מלמד
מה יותר מפריע להולכי הרגל על המדרכות?
מה יותר מפריע להולכי הרגל על המדרכות בשלב ב’?
האם זו הצמחייה מהגינות הפרטיות או שמא העובדה שאין בכלל מדרכות ברחובות והמכוניות מימלא חונות היכן שהולכי הרגל אמורים ללכת בבטחה ומאלצות אותם לרדת למרכז הכביש בכדי להמשיך בדרכם?