“אמא להשכיר”


כפר ורדים , כפרניק
מיה שנור

ורסיית כפר ורדים לסיפור

כפרניק maiasnur_1 "אמא להשכיר"

 "אמא להשכיר"

ורסיית כפר ורדים לסיפור המפורסם של לאה גולדברג

מאת: מיה שנור
 
שלום לכם קוראי (בעיקר קוראות) הכפר,
היום ארצה לשתף אתכם בעניין שנראה לי שלכולנו קצת מוכר.
לשם כך לקחתי (ואיתה הסליחה) את "דירה להשכיר" וערכתי בהתאם לנדרש.
ולמי שהנושא אינו מוכר, גם לא יזיק להבין, להזיל דמעה, להתחשב ואולי רק להחריש.
 
הנה כך:
בכפר יפה בין כרמים ושדות, עומד בית עם מספר קומות.
ומי גר בבית – אבא, אמא ילדים, ילדות.
כיאה לזוג הקונה בית, כתבו דרי המגדל שלט, תקעו מסמר מעל הדלת, וקבעו שלט בקיר ולא שכחו מזוזה בימין.
והנה בשבילים, בדרכים בכבישים מידי יום חוזרת האימלָה (על משקל אמא ונמלה) מעבודתה לביתה שבין הורדים (לא לפני שהרגישה לא נעים לצאת מוקדם). סוגרת הרכב (מוציאה 20 שקיות, תיק אוכל, יוגורט שהלך וחזר איתה כמה ימים, חולצה של הילד, נעל אחת שנשכחה ברכב) קוראה את השלט. פותחת הדלת, עומדת בפנים ומשתוממת:
באים מכל החדרים הילדים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:
הנאה הבית בענייך? אם כן – שבי איתנו.
לא, לא אשב – כי הבית אינו נאה בעיני: איך אשב אני, האימלָה, בבית עם רגליים למעלה וכוס קפה חם וחלומי כשכל הסלון הפך לחדר משחקים? הכביסה מוערמת על כורסת השלוש, משחקים, דפים ומדבקות על כורסת 2 ועל כורסה אחת קצת פירורי עוגיות שנמלה טועה מחפשת כבר שעות?
עומדת האם ומארגנת, ובנתיים ברקע שמחה וששון וקולות ושאון.
מסיימת הסלון והולכת לה.
חיש (כבר לא חיש קל, בכל זאת אני כבר מסדרת שעה, רחמים) עולה לקומה השנייה, עומדת בפנים ומשתוממת.
באים מכל החדרים הילדים, עומדים מסביבה ומסבירים לה פנים:
הנאים חדרי הילדים בענייך? אם – כן שחקי איתנו.
לא, לא אשחק – כי החדרים אינם נאים בעיני. איך אשב פה, וכל המשחקים מפוזרים, חלקים של משחקים שונים יושבים על משחקים אחרים, ילדים דורכים על לגו ופאזלים ויש עוד כמה משחקים עזובים, מופקרים, מה יקרה אם יכנסו הורים אחרים? מה יחשבו על שכנים חדשים?
עומדת האם ומארגנת, ובנתיים ברקע שמחה וששון וקולות שאון אך גם קולות "מה אוכלים היום, לא אכלתי את הארוחה היום" נוגעים קלות במצפונה המפותח של האימלָה העובדת.
 
 
כפרניק  של רונית הוד לכתבה של מיה "אמא להשכיר"

 מסיימת חדרי ילדים והולכת למטבח.

עומדת ומביטה בעיניה הקטנות (כשעייפים העיניים מצטמצמות, מכירים ???) בכיור, בשיש ועל השולחן – ערמות של כלים מצאו דרכם החוצה מהארונות, שיירי קפה, שוקו וטיפות דביקות, ואחותה של הנמלה מהסלון מחפשת אף היא את איי המטמון.
בצעדים כבדים (עזבו את החיש-קל הוא לא יחזור, תודה ללאה גולדברג על זוג המילים הנאות אך הן לא מתאימות יותר), מכניסה הכלים למדיח, מזהמת את הסביבה עם מעט כלור מסביב ותוך כדי מכניסה פתיתים לסיר ושניצלים לטוסטר (מוכנים, ברור! אני לא מהאגדות. וכן שוב פתיתים מה לעשות אין קולינריה מפותחת לילדים).
הולכת לה ארוחת הערב ומתחילות מקלחות, מזלי שאישי שיחייה מצטרף להכנות – שר לו הזמיר בקול רינה, עולה הזמיר לקומה אחרונה, בשמחה ובנחת (הילדות אחרי מקלחת) משחקים ושירים וקולות שמחה ורקיעות רגליים – עולה קול צחוקם עד לב השמיים. נעלבת האמלה והולכת לה (סתם… זה פשוט מתאים לסיפור המקורי).
והנה נגמר לו היום, סיפור במיטה ונשימות כבדות, השקט הגיע, הקפה מוגש (על ידי הזמיר מהפיסקה הקודמת, הוא יודע איך המערכת עובדת).

 את נכנסת לחדר של העוללים, מריחה אותם והלב מתרחב מאהבה (כמעט מעירה אותם אבל עוצרת בשנייה האחרונה) ועוברת לפרק ג’ של היום – קצת נחת.

רואה אני כי נוכל לחיות ביחד, בחברה טובה בשלום ובנחת (מלבד כמה רגעים של יאוש, לפעמים נזיפות, קצת עייפות והרבה תלונות).
כך בכפר יפה, בין כרמים ושדות עומדים בתים עם משפחות שכולן קצת דומות, קצת שונות. ובבוקר בכפר בין שבע וחצי לשמונה ורבע כולם בכיכרות, מורידים ילדים מהמכוניות ויוצאים לשגרת היום, חיים טובים, חיי שלום.
***
ולכם הגברים, אני יודעת שלא כל מה שכתוב הוא בדיוק נכון, אבל זה לא מתאים לסיפור הזה – לכם אשכתב את ‘אבא עושה בושות’ של מאיר שלו – בקרוב…

תודה לרונית הוד על האיור

לאתר של רונית הוד – מאיירת

להזמנה לביאנלה העשירית לאיור ברעננה – משתתפת:רונית הוד

 

תגובות פייסבוק


0 תגובות

  1. אורח/ת הגב

    מקסים!!!
    תמשיכי לכתוב

  2. תום הגב

    נחמד,
    השורה האחרונה דווקא הזכירה לי את אגרסטיק מ WEEDS ..

  3. אורח/ת הגב

    מצחיק ! (וגם יותר מידי נכון)
    מצחיק ! (וגם יותר מידי נכון)

  4. אורח/ת הגב

    המשך
    סבתא להשכיר

  5. שוש הגב

    נפלא
    כתוב נפלא
    כיתבי לנו עוד
    קורא 7 תפסיק לחפש דקויות, תהנה מהיותך זמיר, נראה שהכותבת למרות הכל, נשארה אופטימית ומרוצה מהיותה אימלה, לא נראה לי שיש פה ‘קטע’ יש פה קצת הומור.
    אני בהחלט מפרגנת.

  6. This is the men world הגב

    מחזונו של חוטר אישי
    תפקידה של האשה ללדת,לבשל,לנקות ולדאוג לצרכי המשפחה.
    האשה צריכה להיות צנועה,צייתנית וכנועה ותמיד חוסה בצילו של בעלה.
    בטח לא חוכמולוגית שתטיף לנו מוסר !

  7. יפעת הרץ טברסקי הגב

    כל הכבוד
    שמחתי לקרוא ולראות שיש עוד שכמותי.

  8. אורח/ת הגב

    גבר גבר
    האמת – לא כל כך גבר גבר. יותר גבר שמנסה להתחבר לצד הנשי שלו.

    אדפטציה נחמדה של יצירה קאנונית למציאות מוכרת (אמר המבקר)

    מה שלא כל כך הבנתי (אולי תואיל הכותבת או מישהוא אחר לבאר לקורא חסר דקות) זה ההתיחסות לגברים.

    כבר בתחילה יש אמירה שזה מופנה לקוראים אבל ביחוד לקוראות. לאחר מכן יש פנייה לא ברורה אלינו הגברים בסיום.

    אז מה בדיוק הקטע פה? האם יש כאן אמירה שרק האישה העובדת נדרשת לתחזק את הבית, המשפחה, הנקיון, ומי יודע מה עוד לאחר יום העבודה? האם זאת הפואנטה? אאולי אני מחמיץ משהוא?

  9. סמבלוסק הגב

    נודניקים להשכיר
    בזמן האחרון נמדור נותן במה לכל מיני טרחנים להשיג את תפיסת עולמם,משנתם ושלל “עצץ גיבר”(עיצות) במסווה קואוצ’ינג למתחילים.
    יאללה בכיף,לפחות יהייה על מה לטקבק
    בקרוב גירסת כפר ורדים לחלף עם הרוח…

  10. אורח/ת הגב

    תגובה ל-5
    אחי,לכלכת בגדול,עזוב את הנשים בצד.
    בפרט את בנות ישראל החסודות
    עברת את הגבול כאדם ללא קשר לדתיים או חילונים

  11. אלון הגב

    רוח גב….
    יפה מאד,
    אשמח להמשיך לקרוא את כתבותיך – תמיד מעלות חיוך.

  12. אורח/ת הגב

    פשוט נפלא
    נפלא ופשוט…

    מיה, בבקשה תכתבי לנו עוד!

  13. אורח/ת הגב

    אהבתייייייי
    אהההבתיייי מאדדדדדד. תמשיכי לכתוב 🙂

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן