~איזה פחד?!~


כלבים בכפר ורדים
חגית פרידלנדר
הייתי מרוכזת בשיניו החדות, בשרירי גופו ובזינוקו האפשרי
כפרניק 056_0 ~איזה פחד?!~

 

 
 
טוב בסדר…אגלה לכם…
 
היום מצאתי את עצמי סגורה מ"רצון" ברכב שלי …בחניה של ביתי… עם כל המצרכים שהבאתי מהסופרמרקט… וכל זאת בשל כלב שחור וגדול שהתנחל לו ליד הגלגלים של מכוניתי. הכלב איבד כנראה את דרכו וחיפש יד מלטפת מרגיעה ומכוונת. בשכונה השקטה שלנו הייתי היצור היחיד שחשב שאולי יכול לעזור לו…
אבל היום נוכחתי לדעת שהפחד שלי גבר על החמלה… מי בכלל חשב עליו… (סליחה… הימחל לי?) הייתי מרוכזת בשיניו החדות, בשרירי גופו הבנוי לתלפיות, בזינוק האפשרי שלו לעברי… וכמובן שדמיינתי לי את כל הגלידה והגבינות והירקות שבתא המטען עושים אורגיה קולינארית ככל שנקף הזמן…
 
בסוף כמובן אחרי סידרת טלפונים היסטריים (ובחיי שאיני טיפוס היסטרי) ואחרי שהמסכן ראה שממני לא תבוא הגאולה, ואחרי שהרווה וסימן כל עציץ ופינה בגינתי הקטנה כטריטוריה חדשה שלו, אחרי כל זה הוא הקים עצמו ממקום מרבצו ומאוכזב הלך לדרכו. זה הרגיש כמו נצח. נשמתי לרווחה ובזריזות לא אופיינית פרקתי את הסלים והכנסתים הביתה בטרם יתחרט וישוב על עקבותיו. אך זה לא קרה.
 
כפרניק 056_1 ~איזה פחד?!~

 

סוף תקרית. ועכשיו למסקנות:

 
כמובן שהתביישתי בעצמי, בפחדי, שאולי כרגע כשאני כותבת הם נשמעים מוגזמים, כמובן שהמושיע שלי שאפילו לא הספיק לבוא, אמר שהיה באמת מגיע כדי לעזור לכלב ולא לי… אבל לכו תתווכחו עם פחדים… ולכו תאמינו שהכלב נובח רק כשהוא מרגיש מאוים או פוחד בעצמו (אגב אני פוחדת רק מכלבים זרים, חושפי שיניים קופצים ונובחים עם פנים מפחידות… בובה בצורת כלב למשל אני מסוגלת אפילו ללטף…)
 
מאיפה הפחדים צצים בכלל? איך הם מתיישבים בתוכי? במחלקת הפחד יש מדור די גדול בנושא של כלבים וחיות אחרות, משופע בסיפורים ואגדות. זה בגלל שלא גדלתי עם חיות? בגלל טראומת עבר? מאיפה זה בא הפחד הזה?
 
לאדם שאינו פוחד מאד קשה להבין את זה שפוחד, זה לא נמצא בסל החוויות האישי שלו וגם כשהוא מנסה לעזור הוא מוצא עצמו חסר אונים מול דבר עלום ולא מוכר. אני תמיד מזהה את החיוך המגחך שנתלה בשיפולי הפה, הספקני, הלא מאמין. מכזה "חתול" לא אמורים לפחד. הוא כמו סמרטוט רצפה! מה הדרמה? וכו’ וכו’.

בכלל למה הם מסתובבים ברחובות משוחררים? שלא לדבר על כל מיני מזכרות שהם משאירים כסימני דרך ולא תמיד הבעלים דואגים לאספן ועדיף אכיפת החוק בנושא צרכים של כלבים מאשר תלונות על צמחים שגולשים מהגדרות…
 
כמובן שיכולה להתיישב על אותה אישיות גם מדורים אחרים כמו פחד גבהים, פחד מחושך, פחד מטיסות ועוד ועוד. אבל כל פעם אני מגלה שגם פחדנית שכמותי נתקלת במהלך השנים בפחדים של אחרים שאפילו לא ידעה על קיומם. כן כן… יש המון, אפילו גדולים משלי. אין לי מונופול על פחדים וטוב שכך, אחרת מי יפרנס את כל סדנאות הפחדים, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים?
 
על אף הנאמר בנושא הפחדים כולי תקווה שהכלב שעורר את ההשראה לכתוב היום אכן חזר בשלום לביתו ביום חם שכזה…
 
 
 

תגובות פייסבוק


0 תגובות

  1. אורח/ת יעל הגב

    כלבים ופחדים
    גם מפחדיה יודעת חגית בלשונה המיוחדת להוציא את הטוב .כל אחד ופחדיו הם אך לא כל אחד יודע להשתחרר מהפחד בכתיבה שכזאת.האמת הייתי עדה למקרה ולאחר לכתו של הכלב פרצנו בצחוק גדול ומשחרר.

  2. אורח/ת הגב

    פחד
    חגיתוש , רק חסר המישפט “למה זה קורה לי ?” לוחשת לך באוזן , לא רק לך זה קורה 🙂

  3. שלמה הגב

    יש רק דרך אחת להוציא ממך את הפחד מכלבים.
    גור כלבים קטן וחמוד שיגדל ויהיה ל….”שחור,גדול,ושרירי”

  4. נעמי הגב

    אפילו ברגעי הפחד – מצאת בלב מקום לחמלה.
    מדהימה, אפילו כשהבטן מתכווצת מהפחד – מוצאת בליבך מקום לחמול על הצמא של יצור חי אחר – מטיל האימה.
    תמשיכי לרגש אותנו….

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן