יקרים שלנו.
ביום שישי ה-11.07.2025, בשעה 14:00 נקיים גילוי מצבה של אסף אהובינו (כן עברו כבר כמה חודשים… אבל כח נפשי לזה היה צריך לאסוף מתחתית הכאב ) 🥹💔‼️

באותו מעמד נציין את 4 השנים שאיילת אהובתנו איננה עמנו עוד כאן. 💔🥹💜.
נפגש בבית העלמין בכפר ורדים ולאחריו כולם מוזמנים אלינו הביתה. ברחוב משעול הנרקיס 1 כפר ורדים.
מחכים לכם
הטורטלים
**
אהובי שלי.
לפני 52 שנים נכנס קצין צעיר לשלישות ברמת הגולן, ואמר אני אסף…
וכל שראינו היו עיניים ענקיות כחולות. ואז התברר שאתה מקבוץ דליה… ובפורים לפני 51 שנה הפכנו לזוג רשמי ומאז לא נפרדנו.
ביחד למדנו בבאר שבע ונשאנו בעול החיים ביחד בשוויון מלא.
הקמנו משפחה מופלאה איילת, רון וניצן… ותמיד תמיד גם כלב גדול אחד לפחות היו לנו.

עברנו לצפון וטיילנו בין חניתה נהריה ואתה בכישרונך לזהות מה נכון לנו הצעת כפר ורדים.
וככה בנינו בית אוהב בכפר.
זכיתי ל-52 שנים עם אישי האהוב ,החכם, הרגיש, שעוטף את כולם בדאגה אהבה ונכונות לעזור תמיד.
לא ויתרת על השירות במילואים והתקדמת בסקרנות ענקית בתפקידך כקצין מודיעין מעגל החברים שאספת סביבך היה הרבה משתיארנו לנו.
בכל מקום עבודה ושירות יצרת לך חבורה אוהבת.. שנפרדה ממך במילות אהבה והערכה ובכולם שזור אסף החבר הטוב הערכי איש הידע והחכמה וההמצאות. ומעל הכל איש ישר וחבר אמת.
ככה גם בבית.
לווית את איילת בשש השנים הקשות במסירות אהבה והיראת לכולנו איזה אבא לא אתה.
מותה של איילת העציב אותך ולנחמה זכית בילדינו ומשפחותיהם ובששת נכדיך שאותם הערצת ואהבת ולא הפסקת לחפש מה ללמד ולהציע להם ובמקביל ליצור איתם צחוקים ובילויים. אהבתך אליהם היתה ענקית והם יודעים זאת. הקפדת לפגוש את יונתן, אורי, ליאו, אלמה וברי כל יום שני ורביעי ולא עניין אותך מלחמות קורונה או כל השאר. הרגשת מהולדת רני. לא הסכמת לחכות בבית ונסעת לקראתה.

האהבה שהענקת לנו כמשפחה הערכים של איש חכם ושל ממציא העברת לכולם.
המוות הגיע כחטף לא צפוי אבל לפחות כמו שבקשת לא לסבול הרבה זמן.
השארת כאן את כולם המומים מהקצב..וכשנפרדנו בקשנו שביחד עם כיילת תשמרו נלינו קצת יותר טוב.
הבטחת לי שאני לא נשארת לבד.. אהבתיך תמיד היית לי מקור כוח משענת בטחון ואהבה, בטוב וגם ברע.
קשה עלי הפרידה מאהבת חיי
אוהב אותך לנצח.. עד שנפגש שוב
או כמו שברי אמר מתי סבא חוזר? אולי ביום רביעי?
אהבתיך
רותי טורטל
**
אתה זוכר אבא
כשהייתה לי שלבקת חוגרת
כאב לי כל-כך ולא יכולתי לזוז ונתנו לי משככי כאבים שעשו לי הזיות והיה לי קשה להיות באור
גרתי אז בדירת שותפים תל אביבית ליד הבימה
ולא יכולתי לנסוע
אז אתה באת לשמור עליי
ישנת במזרון על הרצפה לידי בחושך מוחלט
ואני פתאום פתחתי את העיניים ומרוב חושך ומשככים נתקפתי בבהלה כזאת חריפה
אני לא זוכרת אם צעקתי או לחשתי
אבל אני כן זוכרת ששאלתי אותך ״אבא אני מתה או חיה?״
זה היה לי הגיוני שגם אם מתתי אז אתה איתי
כמו שאתה איתי בטיול השנתי כשאני פוחדת באוהל ומתקשרת
כמו בכל מעבר דירה שצריך לתלות מדפים
כמו תמיד כשהייתי צריכה שימרו על הכלב שלי
כמו בכל פעם שמשהו התקלקל לי
כמו ביום שהפנתר השני נשרף
וביום שהפנתר הראשון איבד את הבלמים בצומת אבליים

לא יודעת איך היה לשנינו את הקור רוח לנהל את השיחות שניהלנו (״אבא אין לי בלמים ויש רמזור אדום בצומת״ זה יותר מפחיד מ״אבא יוצאות לי להבות מהחורים של המזגן״?)
כמו שבועיים לפני שמתת כשרני בכתה בצרחות אימה בדרך חזרה הביתה מתל אביב והייתי איתה לבד באוטו, וכבר איחרתי לאסוף את אלמה והתחלתי להילחץ והתקשרתי אלייך עצבנית וצעקנית ואתה אמרת לי, ניצניקה תירגעי אני חוזר לאסוף את אלמה ואביא לך אותה לקיבוץ״ ולא משנה שנסעת חצי שעה לכל כיוון אחרי שיצאת גם ככה מאוחר בלילה-כי הבנת בצורה הכי פרקטית את מה שאני לא הצלחתי להבין לפעמים- שכשאני שקטה אז גם לך שקט יותר. ובאותו יום אספתי אותה ממך כבר ישנה אמרתי תודה מהירה ועליתי הביתה, אפילו לא כתבתי לוודא שהגעת אחר כך הביתה בשלום, ולא כתבתי לך תודה למרות שרציתי.
ובבוקר התקשרת בלי שום דרמה שאלת אותי מה שלום רני ואיך עבר עליה הלילה ואמרת שהיה לך כיף עם אלמה וקראת לה צוקר פושקה שזה סימן שאהבת אותה ממש ממש (ואחר כך כשכבר מתת והסתכלתי בתמונות בטלפון שלך ראיתי שהיית אובססיבי לנכדים, שלא הפסקת לצלם אותם, כאילו שהרגשת שאין הרבה זמן, ואני אפילו לא שמתי לב ואיזה מזל שיש לך שתי תמונות עם רני)
כמו בצבא כשחבר שלי נפרד ממני בטלפון ואני בוכה בש.ג ואתה בא עם אמא באמצע הלילה ואני בוכה ובוכה ובוכה ובסוף אתה ואומר לי שם את המשפט הכי פשוט והכי נכון שאי פעם אמרת לי וששנים אחר כך עוד פיענחתי את עצמי בתוכו ״ניצניקה, את יכולה הרבה דברים, אבל את לא יכולה להכריח מישהו לאהוב אותך אם הוא לא אוהב״. אי אפשר להכריח אהבה להיות במקום שהיא לא נמצאת בו.
ואיפה שהאהבה נמצאת? אז נמצאים גם האנשים שאוהבים? ואם אתה מת, אז הגיוני לי שאנחנו עדיין ביחד?

מזל טוב אבא שלי. להתהלך פה בעולם בלי האיש שהביא אותי אליו, זאת חוויה שמלמדת אותי כמעט בכל יום
באיזה חבלים עבותים אני קשורה אלייך
אני כותבת לך ואני עדיין לא מאמינה שלא אתקשר אלייך היום, שלא תענה לי ״הלו ילדה״ ואז אני אברך אותך ואתה תגיד לי ״תודה תודה, ומה שלום הנכדות שלי?״
לא הספקתי להגיד לך כלכך הרבה דברים
ובאותה נשימה אני מרגישה שידעת
תודה אבא
תודה שהיית אבא שלי ולימדת אותי איך זה להיות שם בצורה אבסולוטית לחלוטין
להתייצב בלי לשאול שאלות
להיות תמיד בצד שלי
רק מעצם זה שאני אני ואני שלך
תודה שנתת לי לפשל בלי סוף
תודה שהסעת אותי לכל מקום שרק רציתי
תודה על הימים שהיינו נוסעים ביחד באיחור לבית ספר
תודה על הימים שהיית מסיע אותי לצבא והייתי באה לחכות לאוטובוס במשרד שלך בתפן
תודה שכבר אז ידעתי שאלה זכרונות מיוחדים
תודה שהיית כזה פשוט בצורה מעצבנת
שבאמת לא הבנת למה אני רוצה ג׳ינס של ריקי ביסודי ומה ההבדל בינו לבין זה שיש בשליש מהמחיר בתמנון
תודה על כל האילתורים הטכנולוגיים שלך. חצי חיים חשבתי שאיזולירבנד יכול לפתור הכל. היום אני מבינה שאין מספיק איזו בעולם כדי לתקן את הלב המתגעגע שלי
תודה שבאת לתאילנד ועשינו טיול פרידה, היה רגע אחד שטיפסנו רק שנינו ואלמה אל איזה פסל של נזיר
ואתה צלצלת שם בגונג ואני קיבלתי הרגשה מוטרפת כזאת שאני חייבת לצלם אותך, שאני חייבת לזכור את הרגע הזה.
תודה אבא שחיכית לי תמיד, שלא נתת לי לפשל איתך
תודה שנתת לי להחזיק לך את היד ממש בנשימה האחרונה
ולהרגיש שלמרות שמכולם אני הייתי זאת שהכי פחות יכלה להיות איתך בימים האלה שלפני, אז אתה מחכה לי, יודע שאני חייבת להגיע, שאם לא אגיע הכל יהיה אחרת בשבילי.
והרי אמרתי לך אבא שזה הגיוני לי שגם ברגע שהוא הכי הכי שלך, אתה תחשוב עליי, כנראה שככה זה להיות אבא.
אני יודעת שזה התור שלך לנוח עכשיו
אבל אני לא חושבת שזה אפשרי בקשר שלנו
אז סליחה אבא
אבל אתה תצטרך להמשיך לשמור עליי
ולהמשיך לבוא כשאקרא לך
(לפני כמה ימים, ממש באמצע המקלחות של הבנות היה לי טלפון, אמרתי ״מי מתקשר אליי בשעות האלה?״ ודור מיד בטבעיות אמר ״זה שעות שרק אבא שלך מתקשר״)
ותדע שאני אוהבת אותך
אפילו שלפעמים זה כואב כמו בוקס בבטן

יומולדת שמח אבא שלי
אני מתפללת שיש משהו אחרי שכבר אין
ושבמשהו הזה אתה עם ההורים שלך ועם איילת
ואני יודעת שטוב לכם יחד
ושגם אנחנו עוד ניפגש
ניצן טורטל
השארת תגובה
















