תנועות נוער בכפר ורדים ובגליל המערבי

מאת: יואב טאו

תנועות הנוער בכפר ורדים ובאזור מתכוננות לפתיחת שנת הלימודים ולתחרות הקבועה בין התנועות שבאה איתה. בכתבה זו רכזים מהתנועות הבולטות יסבירו על תנועותיהם, על מה מייחד אותן ולמה כדאי לבוא דווקא אליהן. יפורט גם על שנות שירות בתנועות, בנוסף לעוד מידע חשוב עבור הצעירים שמתלבטים לאיזו תנועה להצטרף.

תנועות הנוער שיוצגו בכתבה נועדו לתת במה לתנועות הנוער שיש בכפר ורדים ולתנועות הנוער הפופולריות ביותר באזור. לא נכללו סניפים מחוץ לכפר עבור תנועות נוער שלהן קיים כבר סניף בכפר.

תנועת הצופים, שבט עפר כפר ורדים:

תנועת הצופים היא תנועת הנוער הגדולה ביותר בכפר ובמדינה. השבט בכפר נקרא “עפר” (ע”ש עפר כהן ז”ל) והוא ידוע ואהוב בקהילת הכפר במשך שנים רבות. רכזות השבט הן ירדן שבתאי ומילי אשרת. שתיהן תושבות הכפר והצטרפו לשבט כבר בכיתה ד׳. ירדן ומילי הן האחריות על תפקוד השבט בשותף. כיום יש בסניף בין 250 ל- 300 חניכים. חניכי התנועה נפגשים פעמיים בשבוע: ביום שלישי וביום שישי.

הפעולות כוללות מגוון רב של תכנים והרכזות מספרות כי השכבה הצעירה עוברת בעיקר פעילויות שקשורות לצופיות כמו בישול בשטח או בנייה צופית. לומדים גם על סוגי קשירות מיוחדות ובעזרתם לבנות מבנים מסנדות עץ. באירועי הפורימון השכבה הבוגרת בונה מבנים גדולים, וממש הולכים לקבל אישור ממהנדס.

אופי הפעולות: ״פעולות תוכן״ שהמדריכים רוצים להעביר, כמו ערכים או ציון ימים מיוחדים. ״פעולות כיף״ שהן חופשיות יותר, ובעיקר בעלות אופי משחקי.

בדרך כלל פעולה בצופים היא שעה וחצי. בימי שישי חצי השעה הראשונה היא “מסדר”. המרכזים הצעירים הם דמויות מובילות בכיתה י״ב והם אלה שמעבירים את המסדר. כל הגדודים עומדים ב-ח׳ מסביב לחבצלת (פלר דה לי) שזה סמל הצופים. לפני כל ״גדוד״ (שכבה) עומד הרשג״ד של אותה השכבה, לכל גדוד יש שיר במיוחד לגדוד שלו אז הם שרים ואז שרים גם כמה שירים של השבט ביחד.

בנוגע לערכי התנועה, הן אומרות כי יש ערכים ספציפיים עבור השבט שהם ״מקצועיות, משפחתיות, דמוקרטיה וקהילתיות״, ולפיהם השבט פועל. ערך הדמוקרטיה, למשל, בא לידי ביטוי בכך שבכל שנה נכנס צוות חדש של רכזים צעירים שנבחרים בבחירות דמוקרטיות, מתקיים פאנל בו הם אומרים את כל מה שלדעתם הם יכולים להביא לשולחן, לאחר מכן כל אחד מצביע למועמד שבו הוא מאמין. גם בכל טיול או ״מפעל״ יש יו״ר שנבחר להוביל, גם הוא נבחר בדרך דמוקרטית.

מבנה הצופים:

• חניכים: מכיתה ד׳ עד ט׳.
• מדריכים וצוותים: י׳ עד י״ב. רוב החניכים הופכים להיות מדריכים, חניכים בודדים בוחרים ללכת לצוותים. יש שני צוותים בצופים: צוות מחסן וצוות קהילה. צוות המחסן אחראי על אפסנאות, ועל הכנת הציוד לפעולות בעוד שצוות הקהילה אחראי על הקשר של התנועה עם הקהילה ועל הדרכים שבהם התנועה פועלת עבור הקהילה.
• רשג״ד: חלק ממי שנמצא בכיתות י׳ עד י״ב. אחראים על ניהול המדריכים בגדודים שאליהם הם שובצו.
• מרכז צעיר, י׳ עד י״ב. (מעטים נבחרים) אחראי על ניהול ושיתוף פעולה עם הרשג״דים.

לדברי ירדן ומילי השבט פועל בדרכים רבות למען הקהילה דרך “צוות הקהילה”. לדוגמה אירועים כמו חלוקת פרח וחלה לשבת עבור וותיקי הכפר, אירועי התנדבות שונים ועוד.

כאשר הן נשאלו לגבי שנות השירות בתנועה, ירדן הצביעה אל מילי וסיפרה כי מילי בעצמה עשתה שנת שירות בתנועה.

מילי: ״לא הרבה יוצאים לשנת שירות מהשבט, תמיד יש כמה. השנה יצאו אצלנו שלוש בנות. יש המון מסלולים שונים, יש את עולם הפנימיות, יש גם את פרויקט ‘רעים’ שבו בעצם ממשיכים בצופים, אתה הולך לרכז שבטים שונים ברחבי הארץ, לתפעל שבט באזור קצת יותר מוחלש. יש את ‘אתגרים במדבר’ שזה מה שאני עשיתי ומה שהקודמות לפנינו גם עשו שזה בעצם בערים מעורבות וזה מתעסק באתגרים שבחברה הערבית, היהודית וכל מה שביניהם, לאחרונה גם הוקם גרעין חדש, מטרתו היא שיקום העוטף״.

כאשר נשאלו על הקשר עם ההורים הן סיפרו: ״יש משהו מאוד מיוחד בצופים, מעל הרכזים של השבט יש את דרג מתנדב, אצלנו יש את צור בשירי שהוא ראש השבט ואת פוריה דביר שהיא הגזברית הם עושים את זה בהתנדבות מלאה, הם עוזרים לנהל את השבט, הם היו הורים של ילדים בתנועה ובחרו לתרום בה מעבר לכך.

“חוץ מזה, בטיולים תמיד מצטרפים הורים מלווים, הורים שעוזרים בתור פרמדיקים, והורים שמבשלים במחנה הקיץ. הורים רבים מתנדבים להגיע באחד מהימים בשביל להכין את הארוחות ולבוא לראות את הילדים, הם ממש חלק מהדבר והם גם תמיד עוזרים לנו, זה ממש נחוץ בימים שאנחנו עובדות במחנה בלי הפסקה, ההורים רואים אותנו עוצרים אותנו ומשיבים אותנו לעצור ולאכול ארוחת צהרים״.

בנוסף לכך, פעמים רבות הורים נרתמים לעזרת השבט, במקרים כמו הובלת ציוד וחפצים כבדים לבית תומר.

למי זה מתאים: לצעירים ולנערים שגרים בכפר וחשוב להם להיות בתנועת נוער עם חברים שהם מכירים או שמעוניינים ללמוד יכולות שטח או המעוניינים ביציאה לטיולים רבים יותר לעומת תנועות אחרות.

תדירות הפעילויות/ טיולים:

• פעולות: פעמיים בשבוע, שלישי ושישי
• טיולים ופעילויות לא שגרתיות, בסדר כרונולוגי: פתי״ש (פתיחת שנה), טיול חורף, טיולי חנוכה (רק לשכב״ג), פורימון, פסח, ומחנה קיץ.

עלויות: המחיר הסופי לשנה הקרובה עוד לא נקבע, ההרשמה נפתחת בראשון בספטמבר, המחירים נעים בין 750 ל-800 ש״ח לשנה.

גילאים: ד׳ – י״ב

שנת שירות

תנועת נוע״ם, כפר ורדים:

תנועת נוע״ם היא הקטנה מבין התנועות באזור, והיא גם אחת מתנועות הנוער הקטנות בארץ. הייחוד של התנועה, שהיא מנצלת את גודלה הקטן בשביל לקיים פעילויות בעלות הווי משפחתי ואישי יותר משאר תנועות הנוער. לילך עופרת, רכזת הסניף לשעבר השיבה כך כאשר נשאלה על גודל הסניף ועל היקף פעולותיו: ״אנחנו עושים פעילויות פעמיים בשבוע, בימי שלישי בחמש וחצי עד שבע, ובימי שישי בארבע עד חמש.

“בסניף כשלושים חניכים ומדריכים. התנועה היא קטנה מאוד ומשפחתית בעקרון שלה. אין בה הרבה חניכים ומי שמגיע מגיע כי הוא מוצא בה משהו שלא מצא בתנועות אחרות.״

״הפעולות שואפות לשלב כמה שיותר תוכן, וערכים שתואמים את הערכים של התנועה – ציונות, שוויון, פלורליזם. אבל כמובן שהן מותאמות גיל – לא כל שבוע הפעולות יהיו בנושאים רציניים. חלק גדול מהן מתמקד גם בכיף וגיבוש הקבוצה.״

חלק חשוב נוסף בתנועה הוא פעילויות לא שגרתיות כמו טיולים, סמינרים ומחנה קיץ. בפעולות האלה פוגשים את כל החניכים והמדריכים מכל חלקי הארץ, ועוברים ביחד פעילויות.

לילך: ״בגלל שהתנועה כל כך קטנה, הקשר עם ההורים די צמוד, גם ברמה הארצית. בסופו של יום זו אחריות גדולה מאוד לעבוד עם ילדים בגילאי 9-18. אני וגם המדריכים מבינים את החששות ומשתדלים להיות כמה שיותר זמינים עבור ההורים והחניכים.

״הקשר עם הקהילה הקונסרבטיבית הוא מרכיב חשוב בתנועה, גם אם רוב החניכים בה חילוניים. יש מעורבות בין התנועה לקהילה בכפר ורדים, עושים חגים ביחד, עושים פעמיים בשנה שבתון שקורה בבית הכנסת. שואפים תמיד לכמה שיותר שיתוף פעולה״.

בנוגע לשנות שירות בתנועה לילך מסבירה: ״בנוע״ם הרכזים עובדים בשכר והם אחרי צבא או בשנת שירות. שנת השירות בתנועה כוללת מגורים בעיר, עבודה עם נוער בסיכון במסגרות שונות ושילוב בסניפים של התנועה. חלק מהשינשינים הם מדריכים בוגרים, שמעבירים פעילויות למדריכים התיכוניסטים וחלק מהם רכזי סניפים״.

יש גם שיתוף פעולה עם תנועות נוער אחרות בסביבה, אבל אין זה דבר נפוץ במיוחד – אלא בעיקר כשהיוזמה מגיעה מתוך המרכז הקהילתי של הכפר, ואז יש התגייסות משותפת לאירועים הקהילתיים בכפר.

למי זה מתאים: צעירים ונערים שרוצים מסגרת קטנה ומשפחתית יותר או שרוצים דגש רב יותר על הקשר עם היהדות המסורתית או קונסרבטיבית לעומת תנועות נוער אחרות.

תדירות הפעילויות/ טיולים:

• פעילויות: פעמיים בשבוע, בימי שלישי וחמישי
• טיולים: יש טיולים ואירועים במהלך בחגים (טיול סוכות, סמינר בחנוכה לתיכוניסטים וטיול פסח) בנוסף לשבתון ארצי שהוא סופ״ש מחוץ לכפר עם כל התנועה ולמחנה קיץ של שלושה שבועות עבור המדריכים.

גילאים: ד׳- י״ב

שנת שירות

תנועת בני עקיבא, מעלות:

תנועת בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית – דתית בעלת חיבור וקשר היסטורי משמעותי לתנועת ההתיישבות שלאחר מלחמת ששת הימים. הסניף הקרוב ביותר של התנועה לכפר נמצא במעלות. רכזת הסניף הנוכחית היא צוריה דוידוביץ׳, הנמצאת בתנועה בתור ״קומונרית״ בסניף, האחראית על ניהול הסניף, המדריכים, החניכים והשבטים שלהם וכל דבר אחר שקורה בסניף.

הפעילות בסניף היא חינוכית והתנדבותית וכל מוצאי שבת כל הסניף נפגש ביחד, ועושים “פעולה”. במהלך השבוע כל שבט/שכבה נפגש לפעולה אחת לפחות פעם בשבוע ויש התנדבויות של נחשון באופן שגרתי. צוות נחשון הוא צוות שכולל נערים בכיתות י׳ וי״א שאחריותם בסניף היא ההתנדבות בקהילה.

התנועה מחולקת לשבטים על פי גילאי החניכים והמדריכים. השבטים הם:

• זרעים/הכנה (כיתה ג’\ד’)
• נבטים (כיתה ד’)
• ניצנים (כיתה ה’)
• מעלות (כיתה ו’)
• מעפילים (כיתה ז’)
• הרא”ה (כיתה ח’)
• חב״ב (כיתות ט׳ עד י״ב)

צרויה אומרת כי כולם בהתנדבות – אף אחד לא מקבל שכר. בסניף כשלוש מאות חניכים ועוד כמאה בני נוער בחב”ב, מתוכם שבעים מדריכים בצוותי ההדרכה או בנחשון. במסגרת התנועה קיימת שנת שירות שבה השינשינים נוסעים לסניפים בעיירות פיתוח ועוסקים בקומונריות (מנהלים את הסניפים).

צוריה: ״כשאני לובשת את החולצת תנועה שלנו, אני מרגישה אהבה. בין אם כשאני הולכת איתה ברחוב ואנשים מזהים את המדים של התנועה, או כשאנשים שפעלו בה פה בעיר בעבר מעלים זיכרונות. זאת גם תחושת מחויבות, אתה יודע שאתה מייצג משהו ומסתכלים עליך בתור סמל או חלק מהתנועה, את לא יכולה להתנהג איך שבא לך, את צריכה לייצג בכבוד את התנועה וזה מוזכר לך כל הזמן.

״יש הרבה שיתופי פעולה. כל הגורמים בעירייה יודעים שאפשר לפנות אלינו בכל דבר. כל התנדבות שצריך לעשות, אם זה במלחמה או בשגרה כמו עזרה לקשישים, מבוגרים, התנדבות עם ילדים, תרומות לנזקקים, כל מה שצריך. אנחנו עושים גם פרויקטים של הנצחה בסניף ופעילויות סביב חגים. אנחנו באמת מעורבים בעיר, מרימים הרבה פרויקטים, בכל טקס עירוני יש נציגות שלנו, ויש לנו נציגות גם במועצת הנוער.

״ההורים נורא אוהבים את הסניף, הם מאוד רוצים את הקשר ומבינים את החשיבות שלו. הסניף הוא מקום מאוד מרכזי בחייהם של הילדים וההורים כאחד, וההורים מאוד מעריכים את הסניף ורוצים לקחת בו חלק כמה שיותר. הם מביאים אוכל ומגיעים לבקר. זה באמת קשר טוב מאוד״

למי זה מתאים: נערים ונערות מהמגזר הדתי, גם לצעירים ולנערים ששמים חשיבות רבה בעזרה לקהילה יכולים להרגיש סיפוק מלעזור בנחשון או להדריך בתנועה.

תדירות הפעילויות/ מחנות קיץ וטיולים:

• פעילויות: של כל הסניף במוצאי שבת ופעילות בשבטים פעם בשבוע.
• טיולים: טיולים בסוכות, מסעית בט״ו בשבט ובפסח, מחנה קיץ.

גילאים: ג׳ – י״ב

שנת שירות

תנועת כנפיים של קרמבו, כרמיאל:

כנפיים של קרמבו היא תנועת נוער ישראלית, המשלבת ילדים ונוער מהחינוך הכללי ומהחינוך המיוחד (צרכים מיוחדים) בפעילות חברתית מעצימה. בתנועה פעילים ילדים ונוער מכל קשת הלקויות ומכל דרגות החומרה; לקויות תקשורתיות, חושיות, קוגניטיביות, פיזיות ואחרות, בגילאי 7–22.

לכנפיים של קרמבו מספר סניפים בגליל המערבי. הקרוב ביותר לכפר ורדים נמצא בכרמיאל ומרכזת אותו ליה לבקו, שאחראית על ההתנהלות השוטפת בסניף ועל הנעשה בו.

הפעילות מתחלקת לשלושה חלקים:

– שכבה צעירה (שכב״צ. פעילים בכיתות ד׳ עד ו׳).

– הדרכת חונכויות (הד״ח), הד״ח הוא התחום המרכזי של התנועה.

– והשכבה הבוגרת (שכב״ג), שבה נמצאים פעילים בכיתות ח׳ עד י״ב.

ליה: ״בכל התחומים מעורבים פעילים עם ובלי צרכים מיוחדים. לפי שכבות הגיל השונות ורמות התפקוד השונות ובהתאם לאופי הקבוצה נבנות המתודות והפעולות. לדוגמא, השכב״צ תעבור פעילויות יותר ספורטיביות וקופצניות, ובשכב״ג הפעולות יותר עמוקות ובוגרות״.

בכל קבוצה נמצאים בין חמישה לחמישה עשר חניכים, ובסך הכל יש עשר קבוצות שכמות החניכים בהן משתנה על פי האופי ושכבת הגיל של כל קבוצה. בכל סניף יש שני צוותים המורכבים מבני נוער: ״צוות מנהל״ ו-״צוות מוביל״.

הצוות המנהל מורכב ממדריכים, ותפקידים נוספים כמו אחראית מדיה, אחראי מפעלים ומשלב. בצוות המוביל יש את הרכזים של כל תחום בסניף. יש רכזים עבור מספר תחומים כמו רכזת מפעלים ורכזת תהליכים. תפקידה של ליה אחריות על שאר הרכזים, ועל התפקוד של הצוות המנהל. מעליה יש את הרכזת הבוגרת.

בסניף כרמיאל כשמונים בני נוער, ובממוצע מצטרפים כעשרים חניכים חדשים בשנה. למתעניינים בשנות שירות בתנועה, הפעילות\עבודה בשנת השירות כוללת עזרה בהתנהלות אחד הסניף מהמחוז שאליו השינשין שובץ, לצד מרכזת הסניף. השינשינים גרים יחד בקומונה ובבקרים נמצאים במסגרת בוקר שמשתנה בהתאם למחוז אליו שובצו. בשנה האחרונה מחוז הצפון ליווה את משפחות המפונים בבקרים. השינשינים העבירו יחד איתם את הזמן בבתי המלון, הגיעו לבתי ספר של מפונים ועזרו להם בכל התמודדות ובעיה בה נתקלו.

השיח עם ההורים מתנהל מול המרכזת (ליה) ומול הרכז.ת של השכבה בו הילד.ה נמצא. הודעות על אירועים ופעולות נשלחות בקבוצות ווצאפ אל ההורים וענייני הרשמות או תשלומים הם מול ליה.

ליה: ״כשאני עם תלבושת התנועה, עולה בי הרגשה שאני עושה משהו נכון, כשאני הולכת לעוד פעולה שבשבילי היא משהו שגרתי אבל בשביל החניכים שלי זו חוויה שהם מחכים ומצפים לה כל השבוע וזה פשוט ממלא ומחמם את הלב.

״⁠אצלנו בסניף יש המון מעורבות קהילתית בתוך כרמיאל גם כי אנחנו בין התנועות החזקות בעיר וגם כי אנחנו בין היחידים שנותנים את המענה לבני נוער בעלי צרכים מיוחדים בעיר. המעורבות באה לידי ביטוי באירועי שיא עירוניים המאורגנים על ידי התנועה והעירייה, כמו הפנינגים, ימים פתוחים ועוד. בימים האלה אנחנו מפעילים תחנות/ עוזרים בהקמה ובמהלך האירוע במה שצריך.״

למי זה מתאים: צעירים ובני נוער בעלי קשיים חברתיים או פיזיים, צעירים ונערים שרוצים להתחנך או לעבוד ביחד עם בעלי מוגבלויות. חשוב לציין שהסניף נמצא בכרמיאל ושאין הסעות אל הסניף.

תדירות הפעילויות/ טיולים:

פעילויות: ישיבת צוות שבועית בימי ראשון למדריכים ורכזים, פעולה שבועית בימי שלישי

טיולים: הטיולים המרכזיים הם בחנוכה, פסח ובחופש הגדול. במהלך השנה סניפים יכולים ליזום יחד עם סניפים אחרים טיולים ואירועים נוספים.

גילאים: ד׳ – י״ב.

שנת שירות

הנוער העובד והלומד, כרמיאל:

תנועת הנוער העובד והלומד היא מתנועות הנוער הוותיקות בכרמיאל. בתחילת חודש אוגוסט, הגיע לקן רכז חדש, דורון אלי. הוא מספר שהכיר את התנועה בתור חניך וחזר לרכז את הסניף בתור פנסיונר אחרי שנים רבות שבהן התעסק בתחום החינוך.

דורון: ״משהו קרה בשנים האחרונות, הנוער כבר לא פונה לתנועות, לא מצליחים לשכנע אותו.

״הפעולות שלנו מדברות על נושאים אקטואליים. למשל מלחמת האזרחים בסוריה לדוגמא, מתחילים בשיח – לא פוליטי, אלא מידעי. אחר כך נותנים מקום לדיון: מה דעתכם? האם צריך להשתתף בעזרה לדרוזים בסורים, או לא? זה לא פוליטי אלא אקטואלי, אינפורמטיבי ונותן מקום להבעת מגוון רחב של דעות.

״אנחנו עושים את ההכוונה האידיאולוגית למה שהחניך מאמין בו. בתור מדריכים אנחנו לא נגיד דברים כמו ‘להבליג על עניין החטופים והעיקר זה לנצח’. אנחנו לא נביא דעות כאלו. אם זה ישמע, אז אנחנו נגיד טוב בואו נמשיך הלאה. עם זאת, אנחנו בונים פעולה שמאפשרת לך לחשוב בחופשיות. בדיון עצמו יש גבולות, יש כללים. מתי אתה יכול להשמיע דעה פוליטית, מתי אתה לא יכול״.

התנועה אמנם התחילה כתנועה פוליטית שדוגלת באידיאולוגיה מסוימת (בעלת רעיונות של סוציאליזם וקומוניזם כאלטרנטיבה לאידיאולוגיות פוליטיות אחרות שהיו בארץ) אבל היום זה היטשטש, וכבר כמעט איננה פוליטית.

לתנועה מגיעים חניכים מכל הקשת הפוליטית, ולדברי דורון “זה לא העניין שלנו. אנחנו מעודדים שאנשים יפתחו את הראש לכל האפשרויות. אני לא אגיד לך תחשוב כמוני. ובטח שזה לא יהיה כרטיס הכניסה שלך.

“בראש השנה אנחנו יוצאים במבצע להכנת ברכות עם עוגייה או סוכריה, ופשוט מחלקים אותן ברחוב. או שנבחר להביא ספציפית לקהילה מבוגרת יותר, ונגיד להם שנה טובה, נקשיב להם ונראה שהם חשובים לנו והתאמצנו עבורם״.

תנועת הנוער העובד והלומד פתוחה לתלמידים בכיתות ד׳ עד י״ב. בנוסף קיימות בתנועה מספר אפשרויות לשנת שירות בערים ובאזורים שונים בארץ.

למי זה מתאים: צעירים ונערים שרוצים מסגרת וותיקה וערכית שפועלת כבר במשך שנים להביא לצעירים ולנערים בית שני בכרמיאל, לצעירים ונערים שאוהבים לשלב ידע ולמידה על המצב אקטואלי עם פעילויות ויוזמות שונות, בדומה לכנפיים של קרמבו גם בתנועה זו חשוב לוודא שיש איך להגיע לכרמיאל עבור הפעולות.

תדירות הפעילויות/ מחנות קיץ וטיולים:

• פעילויות: פעם בשבוע פעילות לחניכים, ופגישה שבועית נוספת למדרכים. אפשר להגיע לסניף גם כשאין פעולה.
• טיולים (נקראים מפעלים בתנועה): חנוכה, מחנה קיץ, מספר סמינרים ועוד.

גילאים: ד׳ – י״ב

שנת שירות