פרידה מרגשת וכואבת מגלי גזית

גלי גזית ז”ל (45), בתם של דבירה ודורון גזית (כפר ורדים) ואחותם של גלעד, גיא וגונן – הובאה למנוחות עולמים, בטרם עת, בכפר ורדים ב-23/11/25.

להלן עיקרי הדברים שנאמרו על-ידי בני המשפחה.

אבא דורון: היום אנו נפרדים ממך בלב שבור ועם כאב שאי אפשר לתאר במילים. רק בראש השנה היית איתנו וחגגנו את החג כל המשפחה המורחבת בהרכב מלא.

**

אירית גזית דודתך: היינו צריכים את גלי בשביל לארגן את האירוע הזה כמו שרק גלי יודעת…
גלי האהובה, החכמה, החריפה, המוכשרת, הבכורה. דווקא בך בחרה מפלצת המחלה הארורה כאילו אמרה אם את גלי אנצח מי יוכל לי, אין כמוני! ואיזה מאבק זה היה, איזה פייט!
כמה רגעים של ניצחון ותקווה וכמה רגעים מאתגרים וכואבים.

**

אחיך גלעד: אחותי האהובה והיקרה, לצערי כבר כמה פעמים בשנים האחרונות דמיינתי את הרגע הזה שאני מספיד אותך בלוויה שלך. כתבתי בראש את כל מה שיש לי להגיד ומיד מחקתי כי אומרים שמחשבה מייצרת מציאות.
ואיכשהו בכל פעם שרדת עוד משבר, עוד מכה ועוד אשפוז.
אבל הפעם זה הרגיש אחרת…
הגוף השברירי שלך כבר לא יכול לשאת יותר. ידענו שמתי שהוא זה יקרה כי השארת לנו מספיק זמן להתכונן אך כמובן שזה לא הופך את זה ליותר קל, ועכשיו את כבר לא איתנו.

**

אחיך גיא: שואל את עצמי כל הזמן איך הסיפור שלך יכול היה להיראות אחרת? איך זה שבחורה כל כך טובת לב לזולת לא הצליחה לגייס חסד בעבור עצמה? את היית האמא השנייה בבית – סרים למרותה, מכבדים, מקשיבים, הלכנו גם לא מעט מכות…חלקנו אהבה משותפת לצופים. שנינו סיימנו כבוגרי שבט ובעלי תפקידים, היית כל כך מוערכת וחשובה שם. כרכזת שבט צעירה השקעת את כל כולך – כפי שאת – פרפקציוניסטית הרוצה שהכל יהיה מושלם.

**

אחיך גונן: זוכר אני שבחופשה המשפחתית בסקי באוסטריה נשארת בבית ולא טסת עמנו בשביל ללמוד לפסיכומטרי.
זוכר כמה פחדתי לטוס בלעדייך, ושתביני, טסתי עם אמא, אבא וגלעד והיו לי את כל הסיבות להיות רגוע, אך בכל זאת במשך כל היום והלילה חשבתי עד כמה אני מתגעגע וכמה אני צריך אותך איתי.
אל תדאגי אשמור על אמא, אבא, גיא וגלעד כמשפחה מאוחדת בדיוק כמו שתמיד רצית.

**

אמא דבירה: את דברי הפרידה אסיים במילותיי שלי:
מקווה מאד שאני ראויה לבת איכותית ויפה כמוך, יודעת שהמשפחה שלנו הייתה כל חייך, מאז ולתמיד. ממסכת חייך הקצרה יוצאים אנו בקריאה לכל אדם הקורא הספד זה,
חבקו חזק כל אחד ואחת במשפחותיכם.

ותרו וחפשו פתרונות במקום מריבות,
בקשו סליחות במקום לצבור עלבונות,
היו שמחים במסכת החיים

משפחת גזית
כפר ורדים