מאיר שלו בלב

 נימר נימר

כשהניצנים הגיעו בניסן, נקטף חלק אדיר מנוף הארץ החוגגת: הסופר: מאיר שלו ז”ל 1948 – 2023.

נפל בחלקי כבוד גדול לארחו בביתי יחד עם עמיתנו: דוד גרוסמן יבלד”א. הם באו להזדהות עם תושבי חורפיש, בעיצומה של מלחמת לבנון השניה ב-2006, בהיותנו חשופים לסכנה ביטחונית.

בעודנו מסתובבים בגינת ביתי, מטח קטיושות נחת במרחק מספר מטרים מאיתנו, ונכנסנו למקלט הקרוב, עד תעבור סכנה. נשמנו יחדיו לרווחה, נכנסנו הביתה, ניהלנו שיחה ארוכה על נושאים ברומו של עולם, כולל המלחמה הארורה הזו.

הם התפעלו מאוד מקבלת הפנים שבה זכו במחיצתנו, ולא פסחו על גינת הבר והבוסתן המניב שלל פירות למיניהם לאורך השנה, התפעלו מאוד מעצי הזית הענקיים שמזכירים את שלטון הרומים בארץ.

כעבור מספר ימים נפל אורי ז”ל בנו של גרוסמן. אני ומכרים נסענו למבשרת ציון כדי לנחם את המשפחה השכולה.

לי אשנב פתוח לספרות עברית, מזה שנים רבות, שאני מזין את ספרייתי במיטב השירה והפרוזה העברית המודרנית, במיוחד היצירות של שני הסופרים הנ”ל שמושכים בעט בכול עת. מעולם לא החמצתי את מאמריו הביקורתיים של מאיר ז”ל במוסף ידיעות אחרונות.

במשך  32 השנים החולפות, אודות סגנונו הקולח, העברית הרהוטה המתובלת בציטטות מרחיקות לכת ומאלפות, בעת ובעונה אחת, שריפות תנכיות מספרי: שופטים, עמוס, שיר השירים ועוד היד נטויה,. שיא התפעלותי הגיע לטופ ביצירת העממית והמגניבה: גינת בר/רישומים וציורים: רפאלה שיר/ אחותו של מאיר, הוצאת עם עובד 2017. הספר כשמו הוא.

בתקופה העבאסית שלט החליפה הנאור: הרון אלרשיד. מבקריו הרבים התפעלו מן הארמון וחצרו, אמרו לו: אנשים בונים את ארמונותיהם בטבע, ואתה בונה את הטבע בארמונך!

כך נהג גם מאיר, הוא הכיל את מרבית צמחי הבר בחיקו שנעם לחיכו ולחיכי קוראיו המרובים, החל מאספסת, דרך חרחבינה מכחילה עד תרד ומה שביניהם, ללא שום פספוס או היסוס, לא שכח את הצבר במובניו השונים, ולא שכח את הכיבוש וכבישת פרות וירקות.

על קצה המזלג הוא פלש לביטויים פרובלמטיים ומעוררי ספקות מכאן ומשם: ארץ האבות, מות הכפרים הנטושים או מונטשים, מתכוני מאכלים וליקוטים. הוא הרחיק לכת עד בואך חורפיש, לחפש זלזלת הקנוקנות, וזו הוגשה לו על מגש טרקטור מקלטר בודי, חינם אין כסף. הוא ערך לה החייאה מקומית, הנשמה והנשפה כולל השקיה מאולתרת, טיפול נמרץ, עד שהנחיתה בגינתו באלוני אבא. טיפול משלים, טיוב ולבלוב ותשרש שורשים ותטפס ותשלח סינסניה על העצים שעמדו דום בערוב יום.

מאיר שלו כשמו הוא. נאסף לאבותיו בשיבה לא טובה, תנצב”ה, תנחומינו לרעייתו ולכל בני משפחתו, עם מורשתו ויצירותיו הנשגבות.