אייל שמואלי: הלקח אינו רק “לזכור” – אלא גם “להבטיח”

אתמול (שני, 13/4/26 ) צוין בכפר ורדים ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ”ו – באמצעות הטקס ששודר באתר המועצה.

הטקס “הקהילתי” הקבוע לא נערך, בשל המלחמה המתמשכת והוראות פיקוד העורף בנוגע להתכנסויות.

את הטקס ארגנו צוות ותלמידי בית חינוך אמירים, והנושא הלאומי השנה היה “המשפחה היהודית בשואה”.

להלן דבריו של אייל שמואלי, ראש המועצה:

ערב טוב לכולם,

תושבות ותושבי כפר ורדים,

משפחות יקרות, ניצולי שואה,

ובעיקר – בני ובנות הנוער המופלאים של בית החינוך אמירים מבצעי טקס יום השואה,

אנו  כאן הערב, בלב כואב אך גם בראש מורם, לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. יום שבו אנו עוצרים את מרוץ החיים, מתכנסים יחד כקהילה, וזוכרים.

זוכרים שישה מיליון יהודים שנרצחו רק משום היותם יהודים.

זוכרים עולם שלם שנחרב – משפחות, קהילות, תרבות, חלומות.

וזוכרים גם את הגבורה – את הרוח האנושית שלא נשברה, את מי שבחרו להילחם, להציל, ולשמור על צלם אנוש בתוך החושך הגדול ביותר.

אך השנה הזו, יותר מתמיד, הזיכרון אינו רק עבר – הוא גם הווה.

אנו חיים בתקופה שבה שוב קמים אויבים המבקשים לפגוע בעם היהודי ובמדינת ישראל. שוב נשמעות קריאות שנאה, שוב מתגלים פנים מכוערות של אנטישמיות, ושוב אנו נדרשים להזכיר לעצמנו ולעולם – מדוע קמה מדינת ישראל.

הלקח מהשואה אינו רק “לזכור” – אלא גם “להבטיח”:

להבטיח שלעם היהודי יהיה בית, כוח להגן על עצמו, ויכולת לעמוד זקוף מול כל איום.

להבטיח שלא נהיה עוד חסרי אונים.

להבטיח שנמשיך לבנות כאן חיים של חירות, של ערבות הדדית ושל תקווה.

ובתוך כל זה – אתם, בני הנוער.

כשאני מביט בכם, תלמידי אמירים, אני רואה לא רק את העתיד – אני רואה את התשובה.

התשובה לשנאה היא חינוך.

התשובה להרס היא יצירה.

והתשובה לחושך היא האור שאתם מביאים איתכם – בערכים, ברגישות, באחריות ובמעורבות.

הטקס שאתם מובילים הערב הוא לא מובן מאליו. הוא עדות לכך שהזיכרון חי, נושם, וממשיך לעבור מדור לדור. אתם נושאים את הלפיד – לא רק של הזיכרון, אלא גם של המשמעות.

ניצולי השואה שבינינו לימדו אותנו מהי עוצמה אנושית אמיתית. הם בנו מחדש חיים מתוך אפר. הם הקימו משפחות, קהילות, ומדינה. בזכותם – ובזכות רוחם – אנחנו כאן היום.

חובתנו היא להמשיך את דרכם.

לזכור, לספר, לשאול, ולא לשכוח.

אבל גם לבחור בחיים. לבחור בתקווה. לבחור באדם.

יהי זכרם של הנספים ברוך.

נישא את זכרם בליבנו תמיד.

ונבטיח – כאן, יחד – שהאור יגבר על החושך.

תודה