שש… קול ענות חלושה


במה לתושב עם דניאל ראם: מפגעי הרעש פוגעים באיכות החיים. המשטרה והמועצה נכשלו בטיפול * המשטרה: ירידה משמעותית באירועי הרעש

 

 

כפרניק WhatsApp-Image-2019-07-30-at-17.16.351 שש… קול ענות חלושה
דניאל ראם מציג במליאה את מפגעי הרעש

 

אדם רנוב

 

טרם ישיבת מועצת כפר ורדים שנערכה בשבוע שעבר, במסגרת “במה לתושב”, הציג דניאל ראם, תושב הכפר, את משנתו בנושא “מפגעי רעש”.

לפני המצגת, הציג עצמו לבקשת חברי המליאה: ד”ר למתמטיקה הקשור לטכניון. תושב הכפר ובנם של איה ואיתן ראם.

ראם הכין מצגת גדושה בדוגמאות, הצעות וביקורת בה פירט בין השאר את מקור הרעש, המגיע בעיקרו מ”שכונת הבדואים בתרשיחא” וכן גם מינוח, חוסן ומעלות (אחוזת אסיינדה ואגם מונפורט).

לדבריו הרעש נמשך שעות ארוכות ומתגבר בחודשי מאי-אוקטובר, הרעש מתבטא במוזיקה, פייטנות, זיקוקים ויריות והדבר גורם למטרד קשה ומשרה אווירת הפקרות. לשיטתו של ראם, זה מזיק גם לדו-הקיום ומבטא חוסר כבוד.

עוד במצגת, מותח ראם ביקורת על משטרת ישראל (“אכיפה רופסת של דוחות/קנסות”) ועל הרשויות באזור (“נכשלו”) שהזניחו את הבעיה שנים רבות. לדבריו, המשטרה משתפת פעולה בשתיקה ומפחדת לאכוף את החוק ובכך עברייני הרעש מתנהגים כאילו הם שליטי האזור. ראם כאמור הציע מספר רעיונות לפתרון הבעיה, כגון:

  1. תיעוד ומעקב אחרי אירועים רועשים.
  2. קבוצת וואטסאפ לתיעוד ודיווח אירועי רעש.
  3. יצירת קשר עם מלר”ז: המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל.
  4. יש להימנע מלאשר קיום אירועים עם רמקולים מחוץ לאולם סגור.
  5. לקיים מפגשי הידברות בין הגורמים השונים בסביבה: בכירים במועצות/עיריות, בכירים במשטרת מעלות, נציגי תושבים וכו׳.

 

 

כפרניק WhatsApp-Image-2019-08-09-at-10.12.17 שש… קול ענות חלושה
דניאל ראם עם אייל שמואלי, ורד אמר ואילן עמרם

 

 

“במה לתושב” תחומה בזמן, חצי שעה, והמצגת של ראם נמשכה כעשרים וחמש דקות, דבר שלא נתן כמעט אפשרות לחברי המועצה להתייחס.

טוביה ארז ציין כי חורשת עצים יכולה להיות מחסום אקוסטי מעולה למפגעי הרעש.

 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:

מטרדי הרעש בכלל ובחודשי הקיץ בפרט הינן עבירות הפוגעות באיכות חיי התושבים, משטרת ישראל בשיתוף הרשויות המקומיות נאבקות בתופעה בהסברה ובפעילות לילית הכוללת רישום דוחות, החרמת ציוד הגברה ובמקרים מסוימים אף עיכוב לחקירה. בנוסף באירועי חתונות במגזר הערבי הורי החתן והחתן עצמו חותמים על הסכם טרם האירוע למניעת ירי ורעש במהלך החתונה. ובכל מקרה שבו מתקבלת תלונה או הודעה אודות מטרד רעש הדבר מטופל בהתאם לסמכויות הנתונות לנו.

נוסיף ונציין כי מבדיקת הנתונים עולה כי מתחילת השנה, בשל פעילות המשטרה בגזרת מעלות תרשיחא חלה ירידה משמעותית של 17% באירועי הקמת רעש.

תגובות פייסבוק


8 תגובות

  1. דליה טל הגב

    וחבל שלא הוזכר המטרד העיקרי והבלתי ניתן לשינוי – המגאפון של המסגדים. שמישהו יעשה עם זה משהו. צריך לבוא בדרישה להוריד את הווליום בכמה דציבלים משמעותיים.

  2. דניאל ראם הגב

    שלום לכולם,

    ראשית, תודה רבה לאדם על הזמן והמאמץ שהיו כרוכים בהכנת הכתבה, שאכן מתארת בצורה טובה את שהתרחש באותו דיון. תודה גם לעודד על הפרסום באתר כפרניק.

    בתגובות הבאות אני מתכוון לענות לטוביה, תמי, דליה והמשטרה. כמו כן, אני מתכוון להציג עוד דרכים שיכולות לעזור בפתרון (או צמצום) תופעת הרעש, מעבר למה שהוצג במצגת. לפני שאעשה זאת, חשוב לי להגיד שכדי להגדיל בצורה משמעותית את הסיכוי להתמודדות מוצלחת עם הרעש, חשוב שיהיו כאלה שיפעלו בצורה נחושה ויעילה כדי לפתור אותה, כי הבעיה הזו לא עומדת להיפתר מעצמה. בפרט, אם יש מישהו או מישהי שמעוניינים לעזור (לדוגמה, להיות חברים בקבוצת הוואטסאפ שעוסקת בתיעוד ומעקב אחרי אירועי רעש, או לעזור בעניינים אחרים), אז הם מוזמנים לפנות אלי למייל ( dream@technion.ac.il ) או/וגם דף הפייסבוק (Daniel Reem). בהקשר הזה חשוב שנזכור שכל אחת ואחד מאיתנו הם אור קטן, אבל כולנו ביחד אור איתן, ואם נשלב כוחות אז, אני מאמין, נצליח להשיג הישגים משמעותיים בתחום הזה.

    בברכה ותודה מראש.

  3. דניאל ראם הגב

    תגובה לטוביה: קודם כל, תודה שהיית נוכח בפגישה ותודה על התגובה. אני לא מתנגד לנטיעת עוד כמה חורשות עצים באזורים שונים בכפר, אבל יש לי חשש כבד שהפתרון הזה אינו אפקטיבי מבחינת הרעש. למשל, יש הרבה חורשות עצים בין כפר ורדים לאגם מונפורט ולחוסן, ויש גם כמה גבעות בדרך, ובכל זאת יש מקרים ששומעים משם רעש, ולפעמים שומעים חזק. יש גם חורשת עצים בין שלב ב’ לבין שכונת הבדואים בתרשיחא, ועדיין שומעים את הרעש, וחזק מאוד. שומעים אותו חזק גם ברחוב מירון, למרות המרחק הרב יחסית בין הרחוב הזה לשכונת הבדואים, ושוב, יש בדרך לא מעט גבעות ועצים שאינם עוזרים. יש מקרים רבים בהם גם מהמרכז המסחרי ורחוב מורן שומעים חזק את הרעש משכונת הבדואים, למרות הרבה עצים, בתים ואפילו גבעות שיש בדרך. כדוגמה רביעית, אני יכול להעיד שלפני כמה שבועות הייתי ליד אירוע בו שמו רמקולים בתוך חורשת עצים, ושמעו חזק מאוד את הרעש גם מחוץ לחורשה. כך שגם במקרה הזה העצים לא עזרו. אולי יש מקרים בהם חורשת עצים עוזרת, בצורה מאוד חלקית, להפחית קצת רעש מסוג מסויים, למשל מכלי רכב, אבל יש לי חשש שההפחתה הזו היא מאוד מוגבלת ומתרחשת רק במקרה שנמצאים קרוב מאוד לכביש. באופן כללי, לא ראיתי שום הוכחה שעצים אפקטיביים בחסימת רעש של מוסיקה מרמקולים (וזאת לפני שבכלל מתייחסים לשאלות כמו מתי העצים הללו ינטעו, כמה שנים יקח להם לגדול וכדומה).

  4. דניאל ראם הגב

    תגובה לתמי: ראשית, תודה על התגובה. מהתגובה שלך מאוד לא ברור עד כמה את מודעת למטרד הרעש. המטרד הזה הוא, בין השאר, פגע רע, זיהום רעש לכל דבר, שנמשך שעות ארוכות, פוגע באיכות החיים, ממרר את החיים, פוגע בבריאות (הדבר מגובה במחקרים רבים), פוגע בריכוז, פוגע בשינה, פוגע בתפקוד בעבודה (אם למשל השינה לא היתה טובה בגלל הרעש ותוצרי לוואי שלו), משתלט באופן בלתי חוקי על המרחב הציבורי, פוגע בדו הקיום, ופוגע במיתוג הכפר. במילים אחרות, הרעש הזה גובה מרבים מאיתנו מחיר כבד. אני יכול להעיד על התענוג שיש לי לשבת או להסתובב בחוץ בערבים שקטים, ועד כמה מצב הרוח שלי מתדרדר כאשר אני נחשף לזיהום הרעש האמור. כהמחשה נוספת לעניין המחיר, אציין שהשנה, החל מ 22/5/2019, היו לא פחות מ 28 (!) אירועי רעש שאני מודע להם, כאשר כמעט כולם היו מאוד רועשים ונמשכו שעות רבות. והכל בתקופה קצרה של כשלושה חודשים. במילים אחרות, בממוצע כל בערך שלושה-ארבעה ימים היה בקיץ הזה איזשהו אירוע רעש מאוד בעייתי, והקיץ עדיין בעיצומו. התופעה הזו, שחוזרת על עצמה שנה אחרי שנה, היא ממש בלתי נסבלת. מעניין מה הייתה התגובה שלך אם פעם בשלושה-ארבעה ימים מישהו, למשל אחד השכנים שלך, היה מארגן אירוע רועש במשך שעות לא רחוק מהבית שלך. אני בכלל לא בטוח שהיית מקבלת את זה בשמחה.

    חשוב להדגיש שכל אירועי הרעש האמורים מתרחשים בניגוד מובהק לחוק, וגם בניגוד מובהק להצהרות המשטרה, שאמרה, ב 0:39 בסרטון שמייד אצרף קישור אליו, ש”רעש חזק מהווה עבירה לא רק בשעות המנוחה”, וגם אמרה ב 0:50 באותו סרטון ש”הזכות לחגוג אינה עדיפה על זכות השכנים לשקט ושלווה”. הנה הסרטון: “כמה עובדות על הקמות רעש”, פורסם ביוטיוב על ידי משטרת ישראל, בדצמבר 2016:

    https://www.youtube.com/watch?v=OHTDtgVzFEQ

    בהקשר הזה, כדאי להיזכר גם שישנם רבים שכבר שנים ארוכות מדברים על “עליונות שלטון החוק” ועל זה ש”שלטון החוק בסכנה”. ואני תוהה לאן נעלם שלטון החוק ולאן נעלמו הדיבורים האלה כאשר מדובר במטרד הרעש באזור שלנו, ואיך נוצר מצב בו יש לגיטימציה להפקרות ולכך שכל דאלים גבר.

    כתבת ש”הרעש שמתקיים כאן אינו בחזקת להרע לאחר”. האם את צודקת כאן? לא ברור, כי לא הבאת שום הוכחה לטענה הזו (אגיד עוד משהו שקשור לכך בתגובה שלי בסוף שמתארת כמה פתרונות לבעיית הרעש), אבל גם במקרה שאת צודקת, הטענה הזו לא רלוונטית, כי כאמור, החוק קובע בבירור שעשיית רעש חזק היא עבירה, בלי קשר אם מישהו עושה זאת בלי כוונת זדון. יש לא מעט היגיון לחוק הזה, כי כשמישהו עושה רעש חזק, הוא בעצם משתלט על חלק מסויים במרחב, וכופה על כל אלה באותו מרחב שנחשפים לרעש לחיות את החיים שלו; אני לא רוצה לחיות את החיים של מישהו אחר, אלא לחיות את החיים שלי, והחוק בא להגן עלי ועל רבים אחרים בדיוק מהכפייה הזו. טענה נוספת שלך ש”אנשים חיים כאן” ושנקבל “שקט עולמי” רק בבית קברות, היא טענה שסובלת מחולשות מהותיות. לדוגמה, היא מתארת את המציאות כאילו היא שחור-לבן, כאילו שאו שיש רעש חזק, או שיש שקט מוחלט. זה כמובן לא נכון, ולראיה, מספיק להסתכל על זה שאנחנו, האנשים שחיים כאן, בכפר, לא עושים רעש כמו שעושים חלק מאלה שנמצאים בשכונת הבדואים. אגב: עם רעש כזה, שאנחנו עושים, בדרך כלל אין לי בעיה. כדוגמה נוספת, ניתן להסתכל על האזור שלנו בחודשי החורף, בהם הרבה יותר נחמד ושליו מחודשי הקיץ, בדיוק בגלל העדר מטרד הרעש, ושוב, כל זה קורה למרות ש”אנשים חיים כאן”. השקט הזה, כל עוד הוא מתקיים, הוא נכס בעל ערך רב מאוד, ועל הנכס הזה אני רוצה לשמור.

  5. דניאל ראם הגב

    תגובה לדליה: תודה על התגובה. את בהחלט צודקת בטענה שלך שצריך להוריד את הווליום מהרמקולים של המסגדים בצורה משמעותית. בכלל, עצם השימוש ברמקולים לצורך קריאה לתפילה הוא מאוד בעייתי, כי הוא מהווה כפייה דתית לכל דבר ועניין: לשם המחשת הנקודה הזו, נתאר לעצמינו מצב בו בבתי כנסת היו מותקנים רמקולים חזקים שמזמינים את האנשים בסביבה לבוא לתפילה, ועושים זאת שלוש פעמים ביום, שישה ימים בשבוע; אני בטוח שמבחינת רבים עצם העלאת המחשבה הזו היא כבר דבר בלתי נסבל, ממש כפירה בעיקר, והנה, למרות זאת הם מקבלים את זה שמשהו יותר רציני קורה עם המסגדים (חמש פעמים ביום, שבעה ימים בשבוע, כל השנה). יתר על כן, אין שום דרישה בכתבי הקודש של האיסלאם לשימוש ברמקולים (שזה אמצעי מודרני) לצורך קריאה לתפילה, ובכלל, יש מוסלמים שבעצמם אומרים שהאיסלאם והמואזינים הסתדרו כ 1300 שנה בלי רמקולים. כל אלה מחזקים את התחושה שיש משהו מאוד בעייתי בכך שמואזינים עושים שימוש ברמקולים ובכך שהם קיבלו לגיטימציה לעשות זאת.

    אם כך, אז למה הנושא הזה לא עלה במסגת הבמה לתושב לפני ישיבת המועצה? ראשית, בגלל קוצר זמן, ושנית, מפני שלא רציתי לפתוח ביותר מידי חזיתות בבת אחת. בכל מקרה, יתכן שדווקא את הבעיה הזו ניתן לפתור או לצמצם, לפחות במקרה הספציפי של תרשיחא, בצורה יחסית חלקה. איך? פשוט על ידי בקשה מנומסת של בכירים במועצה המקומית שלנו, מאנשי המסגדים, או/וגם מחברי מועצה מתרשיחא, להנמיך בצורה משמעותית את הווליום. האם אי פעם בקשה כזו נשלחה? אני בכלל לא בטוח, אבל גם אם כן, אפשר לחזור ולעשות זאת.

  6. דניאל ראם הגב

    תגובה למשטרה: תודה על התגובה. יש כמה דברים לא ברורים בתגובה הזו, וכן גם דברים בעייתים. נתחיל עם הדברים הלא ברורים. כשהמשטרה כותבת ש “מתחילת השנה, בשל פעילות המשטרה בגזרת מעלות תרשיחא, חלה ירידה משמעותית של 17% באירועי הקמת רעש”, לא ברור לאיזה מספר היא משווה: האם לכמות אירועי הרעש הכוללת שהייתה בגזרה הזו בשנה שעברה? או אולי לכמות אירועי הרעש מתחילת השנה ועד תאריך פרסום הכתבה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה? יש הבדל משמעותי בין שני הדברים, כי הרי אנחנו נמצאים רק באמצע התקופה, כך שאם המשטרה השוותה את כמות האירועים השנה לסך כל האירועים שהיא מודעת להם בשנה שעברה (לאורך כל 2018 ולא רק עד 9/8/2018), אז הירידה של 17% באירועי הקמת רעש היא הרבה פחות מרשימה. בכלל, המשטרה גם לא סיפקה לציבור מספיק נתונים. למשל, כמה אירועי רעש היו בגזרה שלנו בשנה שעברה? ולפני שנתיים? ושלוש? ועשר? כאמור, רק השנה (מאז 22/5/2019) התרחשו לפחות 28 אירועים כאלה שאני מודע להם (וברובם המכריע אני בעצמי התקשרתי למשטרה). עוד משהו שלא ברור מתגובת המשטרה הוא בכמה מהאירועים היתה הפרת חוק ברורה (הרעש היה חזק, או/וגם, התבצע גם במהלך שעות המנוחה)? בכמה מהם ניתנו קנסות או דוחות? ואם ניתנו פה ושם קנסות, אז מהו גודלם?

    נעבור עכשיו לכמה דברים בעייתים שיש בתגובת המשטרה. ראשית, אני לא מכחיש שהמשטרה עושה משהו בנוגע לתופעה הזו, ואני מודה לה על כך; מצד שני, הפעילות המשטרתית הזו הינה רופסת מאוד, וההוכחה החותכת לכך היא שהתופעה האמורה לא נפסקת, אלא, כמו שניתן לקרוא בכתבה, בתגובות קודמות ובפסקה שלעיל, היא חוזרת על עצמה פעמים רבות כל שנה, לפעמים ממש יום אחרי יום, וכל התלונות שלנו בנושא לא עוזרות. אז מה יוצא לנו מכל הפעילות המשטרתית הזו? מה יוצא לנו מכך שהורי החתן והחתן עצמו חותמים על הסכם טרם האירוע למניעת ירי ורעש במהלך החתונה, אם למרות זאת בזמן אמת החתימות הללו לא מוכיחות את עצמן כ יש גם יש רעש חזק שנמשך שעות ארוכות? הדבר הזה הוא חמור ביותר, כי אנחנו, האזרחים שומרי החוק מהשורה, מממנים מכספי המיסים שלנו את המשכורות של השוטרים ואת כל התקציב של המשטרה. במילים אחרות, אנחנו כבר שילמנו במיטב כספנו על השירות שהמשטרה אמורה לתת לנו, והנה, דומה שכספי המיסים שלנו מתבזבזים, כי השירות הזה, לפחות בכל הקשור להתמודדות עם עבירות הרעש, הוא שירות לא טוב, בלשון המעטה.

  7. דניאל ראם הגב

    לבסוף, אני רוצה להציג עוד כמה פתרונות לבעיית הרעש מעבר למה שהוצג במצגת. אחד מהם הוא פשוט וזול: לדאוג שהמוסיקה (או כל דבר אחר שבוקע מהרמקולים) תהיה בווליום מספיק נמוך, שמצד אחד אנחנו בכפר לא נשמע אותה, ומצד שני, לאלה שנמצאים קרוב מאוד לרמקולים, כמו האורחים שמוזמנים לחתונה, לא תיהיה בעיה לשמוע אותה. עם קצת רצון טוב זה אפשרי, אבל החשש שלי הוא שאין הרבה רצון טוב ליצרני הרעש, ואני אומר זאת על סמך מספר רב של מקרים בהם שוטרים סיפרו לי שהם ביקשו מחתני השמחה להנמיך את הווליום, ובכל זאת הרעש נמשך, ובעוצמה. פתרון שני, וקשור לראשון, הוא לדאוג להתקין ציוד למניעת מפגעי רעש, שזהו מכשיר שדואג למדוד את עוצמת הרעש ולנתק את הרמקולים מהחשמל אם הווליום גבוה מידי. חובה על פי החוק להתקין כזה מכשור באולם שמחות, וכיוון שרוב אירועי הרעש מתרחשים בכלל מחוץ לאולמות (שזו עבירה בפני עצמה), אז על אחת כמה וכמה חשוב להתקין כזה מכשור גם באירועים בחוץ, וחשוב לכייל אותו כך שהניתוק יתרחש אם אנחנו בכפר נשמע את הרעש (אנחנו לא אמורים לשמוע אותו! כאמור לעיל, אפשר לדאוג לווליום מספיק נמוך שאנחנו לא נשמע את המוסיקה והשירה, אבל האורחים באזור הרמקולים ישמעו אותן היטב). היתרון במכשור כזה הוא שהוא מונע את הצורך של המשטרה להיכנס לאירוע ולהחרים ציוד או משהו דומה, פעולה שהמשטרה חוששת לבצע (למרות שיש לה סמכות לעשות זאת) בגלל החשש מהתפרעות או בעיות אחרות.

  8. מטרד הרעש – טייק 2 | כפרניק הגב

    […] במסגרת “במה לתושב” (דיון מקדים לפני התכנסות מליאת מ.מ. כפר ורדים לישיבה רשמית), הציג השבוע דניאל ראם את בקשתו-דרישתו: “רוצים שקט ואיכות חיים בכפר”. ראם העלה נושא זה לראשונה באותו הפורום לפני כשנתיים. […]

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן