שמשון ליבמן: בָּכִיתִי לְךָ אַרְצִי, אַךְ לֹא אֲוַתֵּר עָלֶיךָ

שמשון ליבמן (מצפה הילה)

+400 ימי הפקרה. החוזה שהופר. האמון שנעלם. המצפ(ו)ן שאבד.

“קודם חטופים אחר כך דגלים”. “אין משא ומתן. אין מתן ומתן. סרק. סרק. סרק.”

חובת עסקה עם השטן טרם “תמרון ומיטוט” עומדת לנו בכל רגע. “וכל המאחר להשבתם הוא בבחינת הגורם למותם”.

**

בָּכִיתִי לְךָ אַרְצִי בְּאֹדֶם אֲבָנַיִךְ….

זָכַרְתִּי אֶת חֲלוֹם מְיַסְּדַיִךְ…

לְהָקִים פֹּה בַּיִת בָּטוּחַ וְאוֹהֵב

לָעָם שֶׁבַּגָּלוּת לָמַד מָה זֶה כְּאֵב.

נִצּוֹלִים בְּשֵׁם שִׁשָּׁה מִילְיוֹן וְעוֹד

חוֹלְקִים לְךָ בֶּאֱמוּנָה הַרְבֵּה כָּבוֹד.

נֶאֱמָנוּתֵנוּ לְךָ חֲקוּקָה בַּמְּגִלָּה כִּ”כְּתוּבָה”

זַעֲקִי זַעֲקִי אֶרֶץ אֲהוּבָה!!!

בָּכִיתִי לְךָ אַרְצִי בְּאֹדֶם אֲבָנַיִךְ…

הַיְיַחֵד הוּא הָיָה הַכּוֹחַ בְּיָדַיִךְ

וְהַפִּלּוּג הוּא הַסַּכָּנָה בְּעוֹכְרַיִךְ…

בָּחַרְתָּ בְּעָווֹן וּבְעִוּוּת מַחְשְׁבוֹתַיִךְ,

חֲלֻקָּה וּמִתְרַחֶקֶת בֵּין שְׁבָטַיִךְ,

אַתְּ נוֹתֶרֶת עֵירֻמָּה בְּחָסוּת מַנְהִיגַיִךְ,

מִתְבּוֹדֶדֶת, מְנֻכֶּרֶת, מַשְׁלִיכָה עֲרָכַיִךְ.

אַתְּ נֶעֱלֶמֶת אֶל תְּהוֹם הַקַּנָּאוּת

מִתְרַחֶקֶת מֵהַטּוֹב וְהָרַךְ שֶׁבַּיַּהֲדוּת

וּבְאֵין רְאוּת וְגַם רָעוֹת

מְאַבֶּדֶת אַתְּ אֶת הַזֶּהוּת.

עַל פִּי “חֲרֵדַיִךְ” לֹא שָׁבַת מִן הַגָּלוּת.

מֵהֶם וָהָלְאָה חוֹבַת הַשֵּׁרוּת.

“חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ” יִלָּחֵם עַל עַצְמָאוּת.

פָּרִיצִים וְשַׁרְלָטָנִים מְדַבְּרִים עַל תְּקוּמָה

קַנָּאִים מְקַדְּשִׁים אֶת הַמָּוֶת לְמַעַן אֲדָמָה

וּבְדַרְכָּם חַסְרַת הַמַּצְפֵּן מַחֲזִירִים שְׁמָמָה.

וּבְאֵין חָזוֹן עַל פְּנֵי צִיּוֹן מִתְפַּשֶּׁטֶת הַדְּמָמָה.

בָּכִיתִי לְךָ אַרְצִי בְּאֹדֶם אֲבָנַיִךְ

עֲלֵיהֶם מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם אוֹהֲבַיִךְ.

מַפְקִירָה מִכּוֹחַ אִינְטֵרֵסִים אֶת בָּנַיִךְ.

בְּ”הַפְרֵד וּמְשֹׁל” בּוֹנֶה דְּרָכַיִךְ.

הַשָּׁמַיִם מַבִּיטִים וְשׁוֹאֲלִים,

אֵיפֹה הִיא מִדַּת הָרַחֲמִים?

אֵיפֹה הַזֶּהוּת וְהַחוֹזֶה שֶׁבֵּין מְדִינָה לָאֶזְרָחִים.

101 חֲטוּפַיִךְ, חַיִּים אוֹ מֵתִים לְךָ מְחַכִּים.

הַאִם תַּעַמְדִי עַל זְכוּתָם בְּמַעֲשִׂים ?

מַשְׁאִירָה אֶת בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ תּוֹהִים…

עוֹד “הֻתַּר לְפִרְסוּם” שֶׁל עוֹד גִּבּוֹרִים

וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים לְהַאֲמִין שֶׁאָנוּ לָהֶם רְאוּיִים.

מְבַקְּשִׁים לְהָבִין אִם יֵשׁ מַטָּרָה,

חֲבוּלִים בְּמַעְגָּלִים שֶׁל שִׂנְאָה,

שֶׁהָפְכָה לִהְיוֹת לְשֵׁרוּת הַשְּׂרָרָה.

מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ לְטִפּוֹת שֶׁל אֱמוּנָה:

אֲמִתִּית, פְּשׁוּטָה, נֶאֱמָנָה.

בָּכִיתִי לְךָ אַרְצִי בְּאֹדֶם אֲבָנַיִךְ,

אֵי שָׁם זוֹעֲקִים לְךָ: אֲנַחְנוּ בָּנַיִךְ.

דּוֹמְמֵי לְרֶגַע מְנוֹעֵי הָרַעַל וְהַהַתְרָסָה,

עִצְרִי עִנּוּגֵי הַמָּמוֹן וְהַשְּׂרָרָה,

מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ קְצָת עֲנָוָה,

יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲבוֹתֵינוּ רָצוּ בְּמֵיטָבָהּ.

חַפְּשִׂי פָּחוֹת לְהִתְהַדֵּר ב”עם סְגֻלָּה”.

נִצְחוֹנְךָ הוּא בַּיְּכֹלֶת לְגַלּוֹת חֶמְלָה.

זוֹ אֶת אַרְצֵנוּ שֶׁדִּבְּרוּ עָלֶיהָ “מֵרַגְלֶיהָ”

אָנָּא!!! אַל תְּאַפְשְׁרִי לְהִקָּרֵא: “אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ”.

בָּכִיתִי לְךָ אַרְצִי בְּאֹדֶם אֲבָנַיִךְ,

הַיָּמִים הַקָּשִׁים לְמִבְחַן מְהָרְסַיִךְ?

בְּאֵין לָנוּ הַזְּכוּת לְהִתְיָאֵשׁ

לְכָל הַיּוֹתֵר נִבְחַר לְהִתְבַּיֵּשׁ

וְנַמְשִׁיךְ עֲרָכִים לְקוֹשֵׁשׁ.

אוּלַי עוֹד לֹא מְאֻחָר!!

נַאֲמִין שֶׁעוֹד אֶפְשָׁר!!

לַחֲזֹר וְלִהְיוֹת בָּאָרֶץ הַזּוֹ מְאֻשָּׁר.