סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים

יהודית גיל: מה ההבדל בין House ל-Home? * גם כלוב יכול להיות "בית"


 

בשבוע שעבר נפתחה ברוב עם תערוכת “סיפורי בתים” בגלריית אמני כפר ורדים בהשתתפות 31 מאמני הכפר.

יהודית גיל, אוצרת התערוכה, נשאה דברים.

אפרת פלדמן שרה.

וגם רחל פולס, בפרץ של ספונטניות, שרה לקהל.

 

כפרניק c01b2269-cd7f-4e86-a455-50bc6c61b954-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים

 

כפרניק 49ca568c-6ac9-48e1-8f12-b00e5731b7b2-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים

 

כפרניק 8a9070b7-d122-4bb1-837e-d0ec79195bbd-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים

 

יהודית גיל (שחגגה באירוע גם 90 שנה!):

ערב טוב,

אני שמחה לפתוח את תערוכת הבית הקבוצתית בהשתתפות 31 יוצרים, עם מגוון רחב של רעיונות וביצועים – בהחלט מאתגר. בית. בעברית מילה כוללת שחסרה את ההפרדה שקיימת באנגלית בין House ל-Home.

ה-House יכול להיות קירות וגג, מבנה ארכיטקטוני פרטי או ציבורי, בית תרבות, בית קפה, בית כנסת, חרושת וכו’ לעומת ה-Home הרך, שהוא ההאוס האישי, האינטימי הפרטי של כל אחד, חלק מהאדם שמעצב אותו לצרכיו ולרוחו, מוצא בו את שלוותו ובטחונו כדבר מובן מאליו כמו שנאמר -“ביתו מבצרו”. איש לא פקפק בכך עד ה 7.10 – בו מושג ה”בית” התהפך למציאות עם משמעות חדשה שמעולם לא העלינו בדעתנו, ובתחום האמנות צובע את מושג ההום בצבעים אחרים. לכל אלה צורפו הבעה אישית במילים רגשות ושירים.

 

כפרניק 5de48e92-2a76-4f40-9d59-231d31e04123-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים
יהודית גיל אוצרת תערוכת סיפורי בתים

 

כפרניק 2b495190-2d21-4012-b835-2c657a6773d1-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים

 

כפרניק 52ffdbc0-657d-4a73-9fdd-30b8c0463cc4-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים

 

בתערוכה מוצגים היבטים שונים, החל מבית החלומות, אוירה ביתית, כביסה, מטבח, משאלות ונוסטלגיה עם קריצה – ועד לכאב ומחאה, מציאות של ארעיות, חוסר ביטחון והרס. הכוונה הייתה לאפשר לכל אחד מרחב בחירה למתן ביטוי.

על המסך תוכלו לצפות בסרט על חנה ניר קמגושנאי מוותיקי הכפר, שלצערנו לא יכולה להיות פה, שהכינו הלל גלזמן עם צוות ארכיון הכפר. ניתן גם לצפייה ביו טיוב של ארכיון הכפר.

פינת הילדים. בכפר גרות משפחות של מפונים שילדיהם משולבים במערכת החינוך המקומית, וחשבתי שאין כמו ילדים קטנים למתן ביטוי ספונטאני ואמיתי להרגשתם. פניתי בבקשה לגננות גן חובה וקבלתי ציור לא מודרך מילדה ממשפחות המפונים, שהיה במגירה, יתר הילדים ציירו רק לבבות. כמעט מיואשת עליתי כתה והגעתי למורה מכתה ב ששיתפה פעולה וביקשה מהילדים לצייר בית, שוב בלי הנחיות והכוונות. הפעם קבלתי מבחר שמתוכו בחרתי בשישה ציורים. הכל בידיעה ואישור מהורי הילדים. צירפתי אותם לתערוכה על תקן של “ציורי אורחים”.

 

כפרניק 7c1db58a-bfe3-439f-b8af-c8668b1e2081-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים

 

כפרניק f625558f-7200-4ca4-8da0-048a44100e56-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים
רחל פולס בשירה ספונטנית

 

ועוד סיפור קטן. בפינת האשפה השכונתית מצאתי כלוב ציפורים זרוק שנראה כמו חדש ונדלקתי. ברור שהכלוב הוא ביתו של מישהו שאינו חופשי ובמחשבות על תערוכת הבית שמלוות אותי כל הזמן גם היה לי ברור שהוא נועד להשתתף בתערוכה כעבודה קבוצתית. ההיענות לרעיון הייתה נלהבת, ההשתתפות בביצוע קצת פחותה, והתוצאה לפניכם.

לסיום תודה לכל המשתתפים שטרחו ועמלו במיוחד לתערוכה זו, ולאלה שהיה להם מן המוכן במלאי. תודה לאיתן זגר שבלי עזרתו המעשית בסחיבה צביעה ותלייה לא הייתי יכולה לזוז. תודה גדולה להלל גלזמן, חנה בר-ניר ניב, ונוגה מגדל, יוצרי הסרט על חנה ניר קמגושנאי. וחנה בר-ניר ניב שכתבה את הבאנר והדפיסה את כל הכתוביות. ואחרון, תודה ענקית לדקלה גרציאני ששולטת ומנצחת ומנחה את הכל.

תודה רבה

 

 

 

 

 



 

 

“הבית שלי הולך איתי”*

הבית הוא האדם, והאדם הוא הבית. הוא אינו רק מקום פיזי להתגורר בו, אלא כל אדם מטביע בו את חותמו האישי.   בין האדם לביתו מתקיימים דיאלוג ויחסי גומלין כי “קודם אנו מעצבים את ביתנו, ובהמשך הבית שלנו מעצב אותנו.” (וינסטון צ’רציל).

תערוכת “בית” של אָמָּנֵי כפר-ורדים מבטאת יחסים מגוונים בין האדם לביתו, בין האדם לסביבתו, בין האדם לארצו.

החוויות הקשות מאסון השבעה באוקטובר 2023 ועד היום:  הרס הבית, היות פליט בארצך, אובדן ושכול באים לידי ביטוי בתערוכה.

יצירות שונות בתערוכה מתרכזות בפנים הבית:  דיירי הבית, רהיטיו, החפצים השונים בתוכו ובעלי החיים שדרים בו – כולם   מבטאים את הוויית החיים בבית.   הצופה ביצירות התערוכה חווה גם הצצה אל מחוץ לבית: החצר, הגן, הרחוב בישראל ובארצות שונות בעולם.

בתערוכה מוצג פסיפס עשיר של יצירות, תוך שימוש במגוון  חומרים וטכניקות בציור, צילום, פיסול, קולאז’, נייר ובד.

הָאָמָּנִים ליוו את יצירותיהם בדברי הסבר, וחלקם אף צירפו דברי שיר והגות מאת משוררים וסופרים.

אוצרת  התערוכה: יהודית גיל

 

כפרניק daa001f5-6761-4844-96c9-54a04173f1c3-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים

 

כפרניק 07eeaf92-9b96-4c1b-bf67-43b21cb09892-scaled סיפורי בתים: 31 אמני כבפר ורדים

 

שמות הָאָמָּנִים:

ריה אושפיז, מיכל אשל, נחמה באר, יהודית בוקובזה, שוש ברדישבסקי,  חנה בר-ניר ניב, משה ברק, דליה ברקת, סו גודמן, הלל גלזמן, יהודית גיל, רינה דובל, שרה גילסון, סוזי ויצמן, רותי יוסף, אביגיל יורש, רנה לוי,  אסתי כץ, מעיינה לוין, נורית לשד, בן עמי מוסק, חמוטל מלכי, לינדה נוייסן, חנה ניר קמגושנאי, שרית פולס, נירה ספיר, רחל רז, גלית שחף, אריה שטרן, סמדר שטרן, מרגיט שפטלוביץ, שלמה ששפורטה.

 

*מתוך השיר “הבית שלי הולך איתי”. מילים: משה קלוגהפט

 

(צילום: בן עמי מוסק)

 




תגובה אחת

  1. קובי הגב

    תוך רפרוף בעתון כפר ורדים “כפרניק” אני מגלה מאמר מלווה בציורים ושירה שבכותרתו מופיע התאריך 3.02.2025. נפתתחה בפני תערוכה שהוצגה בגלרית אומני כפר-ורדים, תערוכה עשירה בצבעים – ציורים ורישומים מפרי מכחולם של 31 מאומני כפר ורדים שלא הייתה מביישת כל גלרית אומנים בכל מקום אחר בארץ. ואני לא ידעתי עליה, וחבל. אני מכיר שמות נוספים של אומנים המתגוררים בכפר ורדים שלא נמצאו ברשימה. בזמנו למדתי ציור אצל אחת המורות הידועות באזור המרכז (ד”ר לאומנות) שאני בטוח שהייתה שמחה להגיע ולחוות דעתה, ומהיכרותי אותה היא הייתה תוהה – איך זה שכפר-ורדים לא מוכר לציבור שוחר האומנות ברחבי הארץ ככפר אומנים.
    אני מניח, למרות שלא נראו בכתבה, שרבים מדור הביניים ביקרו בתערוכה ונהנו. עניין של פרסום אולי.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן