חוגגים את הזמן המשותף עם הנשמה שהיתה דוב

דוב אהבה, תושב כפר ורדים, סופר ומייסד “אומטה” (יחד עם טה-רה זוגתו) – הלך לעולמו / שחרר את גופו.

(לא תתקיים הלוויה)

דוב היה דמות מוכרת ומוערכת (בכלל, ובכפר ורדים בפרט) ופרסם בעבר שתי כתבות בכפרניק:

שנה אחרי

בתקווה לחיים עם חיוך

דוב אהבה חי בעשור העשור האחרון בכפר ורדים, יחד עם בת זוגו טה-רה, ויחד הקימו את מרכז “אומטה” – מרכז להכשרה לימוד וחניכה לדרכים השאמניות ודרכי האדמה הקדומות.

דוב הקדיש את חייו להשבת העוצמות הנשיות הקדומות ותמיד סיפר שהסיבה בגללה הוא קם בבוקר היא – עולם מטריכאלי – עולם שמונהג על ידי נשים. דוב היה מורה אהוב לעשרות תלמידות ותלמידים, סופר שכתב מעל שלושים ספרים בנושאים אלו, אמן בחסד שיצר אינספור יצירות שמהדהדות את תדרי האם הגדולה, ואיש שנגע ברבבות לבבות – במילים, בכתיבה, בלימוד, ויש שיגידו שיותר מהכל בחיבוקים שלו, שכל מי שחווה אותם לא שכח…

דוב נפטר ב8.11 לאחר שגופו חלה בסרטן, בתהליך מהיר מאד. הוא נזכר ונחגג על ידי מעגלים רבים של נשים וגברים שנגע בליבם, והמרכז שהקים ביד עם בת זוגו, ימשיך לתפקד, ללמד, להכשיר, ולערוך טקסים לכבוד אמא אדמה גם בעתיד.

חברים מאומטה

**

להלן קטעים הנוגעים ללכתו של דוב אהבה, שלקחנו מהפיסבוק:

שלומות לכולן ולכולם

אני מספרים שדוב, האיון המבורך, שיחרר את גופו אתמול בלילה.

גופו חלה בסרטן, והתהליך היה מהיר.

אנו שמחים שהסבל נגמר, והנשמה המופלאה והכל כך מיוחדת שאנו קראנו לה דוב כעת חופשייה, חוגגת, ושמחה, ואלו מאתנו שזכו לחלוק איתו זמן ולהכיר אותו, זכו לגעת באהבה נדירה בעולמנו ולקבל אלינו אוצרות משני חיים.

מכיוון שהכי טוב להיות ביחד, היום (שישי) בין השעות 16:00 ל 19:00, ומחר (שבת) בין 10:00 ל 13:00 מרכז אומטה והמקדש הלבן יהיו פתוחים, ונוכל להיות יחד כדי לזכור, לאהוב, ולחגוג את הזמן המשותף שלנו עם הנשמה המופלאה שהיתה דוב.

הכתובת היא חרצית 20 בכפר ורדים.

דף הפייסבוק ישאר פתוח ואחת לחודש נפרסם משהו מכתביו, שנגעו בלבבות רבים וודאי ימשיכו לגעת. להיפגש.

**

(תמונות מהפיסבוק)

פאניה גרינשפון:

במפגש האחרון שלנו, בטקס הלבנה המלאה לפני כחודשיים דוב האהוב סיפר לי שהגוף שלו חלה בסרטן אך הנשמה בסדר גמור וכתגובה לפחד וכאב בעיניים שלי ביקש לא לחשוב עליו מחשבות “פולניות”.

השתדלתי מאוד.

אחר כך התכתבנו וכששאלתי אותו אין ספור פעמים במה אפשר לעזור לו, ענה לי שהאהבה שלי היא העזרה הכי נכונה לו.

אוהבת אותך דוב נפלא, קשה לי לדמיין שלא אזכה לחיבוק המנחם שלך ולקול הקסום ששר את “סהרינה” בטקס שתמיד היה לוקח אותי למקום בו ידעתי קדושה מהי.

כמה אגואיסטי  מבחינתי לבכות עליך,  על הדברים שכבר לא אקבל ממך כי קיבלתי עולם נפלא מלא באהבה של דוב.

זכיתי להכיר אותך, זכיתי לאהוב אותך, זכיתי להקשיב לך, זכיתי ללמוד ממך על המהות של קסם והמציאות שניתן וצריך לברוא יחד.

וזכיתי לצחוק איתך ולספר לך על הדברים שסקרנו אותך ולקבל ממך תמיכה ואהבה בכל הרגעים הקשים שהיו בחיי בשנים האחרונות. תמיד תמיד היית שם בשבילי..

זה לא סיכום בכלל כי יש לי כל כך הרבה דברים מדהימים לחלוק עליך.

פשוט מהבוקר קשה לי לנשום ואני מסרבת להאמין שלא אפגוש אותך בגוף הנוכחי שלך

ואני הכי רוצה להאמין שעוד נפגש ושוב נזכר, ונתחבק ונצחק ואזכה שוב לאהוב אותך.

ובנתיים אני בוכה (סליחה שזו התגובה).

וגם מאושרת שהסכמת להגיע לתוכנית הרדיו שלי והיה לי הכבוד העצום לשוחח איתך ולשחק איתך ולגעת בעומק הנשמה היפה שלך.

מאושרת שאפשרת לי דוב אהבה האהוב.