ידידי (יהודה) מהמרכז התקשר אלי בהטעימו: אני וחברי מבקשים לבקר אצלך לשם הזדהות עם אחינו הדרוזים, בד בבד לארות תאנים מבוסתנך.
-ברוך בואכם, אנא הבו לנו שלום אתכם, קבענו מועד מתאים, לבל נחמיץ את עונת האריה, באו חמשתמו, חמישה/ חמסה, אולי להרחקת עין הרע !

קיבלנום בסבר פנים יפות כהרגלנו מימים ימימה.
-באנו לארות את התאנים הישר מהעצים, אתה אריתם במו ידיך וסידרתם בקערה ראויה, בתוספת שולחן ערוך עמוס בסברס, ענבים, אפרסקים ושזיפים, הכול כיד המלך ובחיבה רבה!
-נפל בחלקי כבוד גדול לארח תלמידי חכמים מדגם מובחר מעם הספר, אשמח ואשיש אם תרשו לי לצקת מים על ידיכם, לשתות בצמא את דבריכם ואתאבק בעפר רגליכם, כדברי אחד התנאים, כעת ביתי הוא בית ועד לחכמים בנוכחותכם, ואני חייב להיות זהיר בדברי, שמה אחוב חובת גלות, ואגיע למקום מים רעים!
-באנו להזדהות עם אחינו הדרוזים כאן, לאחר מעשי : הטבח, השוד, האונס, הביזה ושריפת הבתים בקרב אחיכם בהר הדרוזים בסוריה!
-ברשותכם האדיבה, קודם כול תודה רבה על הסולידריות שלכם, ההזדהות, החיבה והאמפטיה, עברתם כברות דרך עד הגיעכם הלום, שנית ההר נקרא שם: הר הערבים או הר חורן… אחת מבנותי קראה לי:
-אבא תזמין את אורחינו לשבור את רעבונם, השולחן ערוך לכבודם!
הזמנתים לארוחה קלה, נדהמו כולם ממראה עיניהם.
– לא ציפינו לפיתה דרוזית חמה ומהבילה, הישר מן הסאג וניחוח מעודן ומבושם, לבנה, זעתר עם כול התבלינים: סומאק, שומשום, חמצה גרוסה בתוספת סלטים.
-זו פיתה ערבית, אותה פיתה של מוסלמים ונוצרים, אותה גברת ללא שינוי אדרת, אתם ממציאים ושולפים שמות מבית היוצר הישראלי, וזה לא לשם שמיים: פיתה דרוזית, אוכל דרוזי, לאום דרוזי, תרבות דרוזית, חינוך דרוזי, והיריעה הזו אין לה קץ.
-מה דעתך על הסיוע של נתניהו לאחיכם בסוריה?
-אין לי אחד בפה ואחד בלב, בואו נטול קורה מבין עינינו, למען יאירו דברינו, ההפצצות הסטריליות הישראליות שם הן בחזקת (שופוני), יהירותו ואיומיו של מר נתניהו הם הסחת דעת וזרית חול בעיניים, לא מדבשו ולא מעוקצו.
ג’קי חוגי פרשן גלי צה”ל לענייני ערבים, כתב בטורו ביומון מעריב: אם אכן נתניהו רציני בהצהרותיו כלפי הדרוזים, קודם כול ידאג לדרוזי ישראל, עניי עירך קודם! ויסיר מעליהם את חרפת חוק הלאום ותקנות קמיניץ וטבעות חנק על הישובים הדרוזים, הא לכם ספרו של המנוח (שמען אביבי, בכיר בשב”כ לשעבר, הוא אומר: כול ראשי ממשלות ישראל החל מביג”י וכלה בביבי הם שקרנים, כולם הבטיחו להקים ישוב דרוזי חדש, כדי לפתור את מצוקת הדיור אצל חיילים משוחררים, הישוב טרם הוקם עד עתה.
זה מזכירני בדברי המנוח יצחק שמיר: נכון שהבטחתי דברים, אך לא הבטחתי לקיימם! הים אותו ים והערבים אותם ערבים.
המעורבות הישראלית בסוריה כעת, היא החייאה והנשמה לרעיון הנפל של אבא חושי ויגאל אלון להקמת מדינת חייץ /שק חבטות בין ישראל וסוריה ולטרנספר דרוזי הכרמל והגליל לשם, דווקא הדרוזים הם שטרפדו את התבשיל הקודח והמורעל! בעל המיעה הוא בעל הדיעה, אלה שהבריקו, ליטשו ומירקו, קפצו על המציאה, התיאבון בא עם הכיבוש, תורכייה התפשטה דרומה, ישראל צפונה וארה”ב מעירק מערבה, אלגולאני בלע את הצפרדעים, עיכלם היטב, דימם את המנועים ודהר לעבר מחוז סוידה, חולל שפטים, כאילו אין דין ואין דיין, ויהי ערב ויהי בוקר, וישקוט האמריקאי המכוער, ועלטה על פני תהום, ותמות נפשי עם פלישתים !

העזרה הלבבית והתרומות, דווקא באו מעם ישראל: תרופות, דברי מזון וכסף, לדוגמה אחת מפעל: להבי ישקר/תפן/ תרם: 1,500,000 שקלים טיפין ותקילין.
במפגש זה שמעתי הרבה אמרות שפר, סולידריות, הזדהות, דרך ארץ ואיחולים לבביים ועתיד טוב לכול בני התמותה, אורחי הניחו מכתב תודה והוקרה על ההארות וההערות, ליוויתם עד רכביהם ונפרדנו לשלום, עם תקווה לשחרור הכול, בראש סולם העדיפויות, חדל אש, נצרת נשק, ותשקוט הארץ, הגידו: אמן סלה…!
לקראת השנה החדשה, חודש החגים: מועדים לשמחה לכול בית ישראל/
2 תגובות
השארת תגובה





















כתוב יפה! חבל שאיני אופטימית כמו מר נימר לגבי ביטול חוק הלאום. האיש שממשלתו היתה אחראית לבזיון הזה ….. והפשיזם בארץ התחזק מאד.
אני זכיתי להיות אחד האורחים. דבריו של השייח נימר נימר מדוייקים ללא כחל ושרק. חוק הלאום הוא חוק נפשע ויוצר קרע עמוק ביננו לבן אחינו הדרוזים, התעלמות מתרומתם האדירה למדינת ישראל זו כפיות תודה שלא ניתן לעבור עליה בשתיקה.
יש בי ביטחון שכאשר ממשלת הרקב תיפול, הלאומיות הפשיסטית תיעלם ונחזור לימי האור ולשותפות מלאה כמו בחובות כן בזכויות.
אין מילים בפי לתאר את האירוח המיוחד שבו התכבדנו. זו היתה חוויה שאין דומה לה.