דור לדור יביע אומר

ארנה מאיר

בצהרי היום, בחצר הפנימית של בי”ס “אמירים” בכפר ורדים, ישבו מסובים לשולחנות ססגוניים כחמישים מבוגרים מראשוני המשתכנים בכפר, יחד עם תלמידי כיתות י’.

היתה זו יוזמה משותפת של “עמותת גיל הזהב” ובי”ס “אמירים”.

המהלך החל במשלוח הזמנה אישית לכל מי שהופיע ברשימות התושבים הראשונים:

אלו שנענו בחיוב קיבלו שיחת טלפון מאחד התלמידים שהזמין אותם באופן אישי להצטרף למפגש ולהסב ביחד לאותו שולחן.

המגיעים כוונו באופן מסביר פנים אל השולחן המיועד להם בו נפגשו עם חבריהם הוותיקים ועם התלמידים שיצרו איתם את הקשר הטלפוני.

חומי ונגה מגדל מספרים מהווי הכפר בשנים הראשונות:

וותיקים ותלמידים בצוותא:

מטרות המפגש היו -הזדמנות ללמידה חווייתית, חיבור בין דורי והעברת מורשת הכפר.

לכל שולחן צוותו מנחה מהוותיקים ומנחה מבני הנוער שדאגו לנווט את התנהלות הדיון, וזאת ההזדמנות להודות למנחים הוותיקים: דבירה גזית, טובה פריאל, יעל קלינסקי, רוני שפריר, מירי כספי, אילן כץ, נגה מגדל, יפית לילו ותמי באומר; ולהעריך את המנחים הצעירים: זיו אלמליח, אביגייל יבין, הילאי ברק קדם, יונתן מרינוב, עומרי קלוסקה, אלכסנדרה פוקס, שירה קליינמן, מיקה אקרמן, גאיה ולדמן ועדי מרינוב.

המפגש נפתח עם השיר –

מכוס לכוס/ אהרון בס

“סבתא שלי הייתה מקררת לי

שתיה חמה בהעברה מכוס לכוס.

ועל הדרך לימדה אותי שכעס ורתיחה

מקררים ע”י העברת עצמך למקום של האחר,

לנקודת המבט שלו, כמה פעמים שנצטרך.

וכך, כמו המשקה בכוסות, מאבדים קצת מהאגו תוך כדי.

וזה כשלעצמו שווה כל טיפה.”

תזמון המפגש יומיים לפני היציאה לחופשת פסח צבע אותו במוטיב של סממני החג שלוו בתכני הימים הקשים שאופפים אותנו.

בהרמת הכוסית הראשונה הושמעה תפילה לשלום חיילי צה”ל והמילואימניקים.

לאחריה נערך סבב היכרות בשולחן כשכל משתתף הציג את עצמו בשם, גיל, כתובת ומשפט על משמעות פסח עבורו.

להרמת הכוסית השנייה הגיע איתן גונן, אביה של רומי, ששיתף במסע הריפוי שלה ובמלים להשבת כל החטופים בדחיפות עכשווית.

בשלב הבא התקיים בקבוצות שיח בין דורי שעסק בנושאים רלוונטיים למבוגרים וצעירים בפנים השונות של אז ועכשיו.

את הברכה לכוסית השלישית לחזרת המפונים נשאה המורה שנית אמירי שהיא עצמה פונתה מישובה בצפון.

מנהלת אמירים, רחלי און:

ואז התמקדו בשולחנות בחידון שעסק בתולדות הכפר ונתן הזדמנות למבוגרים להעלות זיכרונות ולבני הנוער לשמוע פרטים על הימים הראשונים של הישוב.

כל קבוצה שסיימה לענות על שאלות החידון גילתה “אפיקומן” בתחתית השולחן – חלק מפאזל של מלים שיצר את המשפט “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים”.

הכוסית האחרונה הורמה לזכר הנופלים ולהחלמת הפצועים.

את ההתרגשות והעונג שכה בלטו במפגש ליווה ראש המועצה, אייל שמואלי, שעבר בין השולחנות ותרם מהזכרונות והידיעות שלו.

כל הארגון והנחיית הארוע הופעלו ע”י שני תלמידים מופלאים – רומי פרבר ומיכאל ברשדסקי שהדגימו עד כמה בית החינוך הזה הוא מקום איכותי:

המפגש המיוחד הזה, שכל כך הצליח, בזכותם של רכזת השכבה ולריה, תומר-רכז המעורבות החברתית וצוות השכבה מתן, שרונה, שנית ולאה שבתאי, נחתם בדבריה של מנהלת ביה”ס רחלי און , שנתנה את הרוח הגבית והמגע אישי לכל הארוע, וצטטה בין היתר שורות מתוך שירם של מנור וצביקה פיק – המנהיג

“אם רק יפקח את שתי עיניו

נלך בעקבותיו

…

אם רק יפתח את שתי עיניו

אם רק ישא את שתי רגליו

אם רק יניע את שפתיו

נלך, נלך בעקבותיו”.

טובה פריאל מאחלת לנוער לבנות את עתידם בכפר ורדים:

ביציאה ממתחם ביה”ס חיכו למשתתפים גם תמונותיהם על מגנטים.

ההדים מהמשתתפים המבוגרים והצעירים היו מלאי הערכה ליוזמה וההערכות של ביה”ס, שיקפו הנאה משיתוף הפעולה של המבוגרים ובני הנוער, דיווחו בהתרגשות על שיחות הטלפון האישיות שהזמינו אותם למפגש ועל קשר שנוצר בעקבותיהן, על השיח הערני, המעניין והקשוב סביב השולחן, על הלמידה ההדדית ועל הרצון להעמיק עוד יותר .

הובעה ביקורת על כך שעדיף היה לקבל יותר זמן לשיחות בשולחנות על חשבון החלק הטקסי שקטע את הדיונים, ושלמרות הייחוד של הישיבה בחוץ, ישיבה באולם היתה מקלה מבחינת מזג האוויר, עוזרת לשמיעה ומאפשרת לצפות בחידון כמצגת על המחשב.

ועם זאת אחרי הכל היתה תמימות דעים על הארגון המושקע והמתוקתק ובעיקר על הצורך לקיים מפגשים נוספים כאלו בשנים הבאות.

יישר כוח לכל העושים במלאכה!!!

תודה על התמונות לאלה ערבה מכיתה י’

ועל הסרטונים  הלל גלזמן