גם בגליל המערבי: החזרת החטופים ופיזור ממשלת הדמים וההפקרה

מי שרואה את האלימות המפעפעת מבין תומכי ממשלת הדמים ומעריצי הנאשם העומד בראשה – יכול להתרשם כי נמצאים בייאוש גדול ואבדן דרך.

וכי איך ניתן להצדיק את המחדל וההפקרה? את מימון החמאס והפחדנות? את השקרים והנבזות? את ההסתה והביזה? את שנאת האחר והשונה? כנראה, רק באלימות…

כך היה בנהריה לפני מספר שבועות עת ביביסטים חמושים ניסו לחבל בהפגנה, וכך גם אתמול בלוחמי הגיטאות, כאשר תושב עכו תקף מפגינים תמימים בגז פלפל. נקווה שהמשטרה תטפל בו ובשכמותו ברצינות.

(ע”פ הסרטון, התוקף קילל פגע בידו של אדם מבוגר והעיף לו את הטלפון. בתגובה, גם חטף סטירה)

כמה טוב שיש במטה אשר מנהיגות מקומית נחושה, וכך פרסם הבוקר (ראשון 14/7/24) ראש המועצה משה דוידוביץ:

תושבים.ות יקרים.ות
אמש (מוצ”ש) במהלך הפגנה בצומת לוחמי הגטאות התרחש עימות עם תושב עכו שחלף במקום, ותושבים שלנו חוו אירוע תקיפה. על פי הודעת המשטרה התושב התוקף נעצר לחקירה.
אני מגנה בכל תוקף את האירוע המצער הזה.
לא זו בלבד שתושבי הצפון נמצאים תחת מתקפה מהחיזבאללה והחיים בקו העימות בלתי נסבלים, לא יעלה על הדעת שבזמן מורכב כל כך עוד יצטרכו להתמודד עם אלימות מבית.
תושבי מדינת ישראל צריכים לאמץ בימים אלה את כל הסובלנות והסבלנות וההכלה ההדדית האפשרית.
אני סומך את ידי על המשטרה שתמצה את הדין עם התוקף ותדאג לביטחון התושבים.

מפגינים נגד הממשלה הותקפו הערב בצומת קיבוץ לוחמי הגטאות. תומך נתניהו יוצא מהרכב שלו ומקלל את המוחים וצועק לפי עדי ראיה ״אתם נאצים בגללכם קרה השבעה באוקטובר״. המוחים החלו לצלם ואז האיש העיף באלימות למפגין מבוגר טלפון מהיד. בתגובה הוא חטף סטירה ממוחה אחר ואז החל לרסס את המוחים בגז… pic.twitter.com/tUCUQu44Zn

— בר שם-אור Bar Shem-Ur (@Bar_ShemUr) July 13, 2024

עוד לפני ההפגנה הושחתו בלוחמי הגטאות שלטי “אתה הראש אתה האשם”.

אבל לא אלמן ישראל, ושלטים חדשים נתלו במקום:

**

בחורפיש (צומת אלקוש ) נשאה דברים יעל דנק, עובדת סוציאלית משמשית (בהמשך עוד דיווח על כרמיאל, נהריה ובית העמק):

אני מחפשת אתכם, תושבי הצפון, בחדשות. אני מחפשת אתכם, תושבי הצפון, בסדר היום הציבורי. אני מחפשת את הפקקים של מוצ״ש, את טעימות היין ביקבים, את מסלולי האופניים וההליכה, את נחל עמוד והקירות המצוירים של שתולה. את האנשים מאירי הפנים ששמחים למבקרים.

אני מחפשת את הפקקים האינסופיים במוצש שמתחילים מ 4 אחר הצהריים אל תוך הלילה בצומת המוביל. את עצמי אומרת איזה מזל שאני לא גרה במרכז. מחפשת, לא מוצאת מתגעגעת ובעיקר משתאה..

איך זה שהצפון לא על סדר היום?

מי שהתפנה שיסתדר? מי שנשאר שיסתדר?

מה קורה כאן?

שכחו אתכם בבית?

אני מחפשת את ההתייחסות לדרוזים שעשרה מבניהם נפלו מאז תחילת המלחמה והאחרון שבהם רק בשבוע שעבר. אבל חוק הלאום ממשיך ומפלה, הממשלה ממשיכה להתעלם ולקפח. אני מחפשת מישהו בממשלה שיסתכל בעיניים שיראה, אבל לא מוצאת.

אז באתי, בראש ובראשונה כאזרחית שמתגעגעת. גרה לא רחוק מכאן ורק רוצה לומר, אני כאן, באתי להיות אתכם, אתם לא לבד! נכון, אני רק אחת ולכאורה מי אני בכלל. אולם, במקום שאין תפקוד הורי, אין הכוונה, אין תוקף, אין ממשלה. מי שישפיע ומי שישנה זה אנחנו האזרחים. כי טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, תהיינה לים.

ואני באה גם כעובדת סוציאלית, מטפלת בטראומה. אחד מהמושגים העיקריים במקצוע הוא תיקוף- פעולה המאשרת את הוויתם של התחושות והרגשות.

אתם ששבוע אחר שבוע נפגשים כאן, לא מוותרים, ממשיכים לרצות, למחות, להאמין שיהיה כאן טוב יותר. שולחים את בניכם, בנותיכם נכדים ונכדות לצבא, מגיע לכם שיראו אתכם. שיאמרו לכם, אנחנו איתכם, שישימו אתכם על סדר היום, שיורידו את הכובע בפני מי שנשאר לתפעל את המשק, לקטוף במטעים, לבצור את הכרמים ולהביא בפועל לימים יותר שקטים.

“עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נדע ימים טובים פי אלף

שורשינו יעמיקו סלע כמו ארזים בהר…”

(המילים של שמרית אור)

מציאות טראומטית משותפת כמו זו שאנו חווים מאז השבעה באוקטובר היא מציאות בה מתרחשים אירועים טראומטיים לכלל האוכלוסיה. אין מדובר במשבר שהיה ונגמר, אלא, במציאות שממשיכה להתרחש ומשפיעה על כל הקהילה.

במציאות שכזו חשוב שנייצר איים של בטחון. אתם אי של בטחון חברתי ונפשי זה לזו. אתם שמתכנסים כאן כל שבוע כדי להשמיע את קולכם ומגיע לכם שהוא יישמע, שמדברים זה עם זו ושואבים כוחות אחת מהשניה, אתם אלו שעם הרגליים על הקרקע ומסתכלים למציאות בעיניים ויודעים שאתם יכולים לה.

המשיכו להגיע, המשיכו להשמיע, גם אם לפעמים נדמה שאתם מעט ולא שומעים, אל תהססו לצעוק, לדרוש, לחזק ולהתחזק אחד מהשני. ואם יש רגע של קושי גם זה לגיטימי. שימו ראש על כתף והחליפו תפקידים. כי הרוח והנפש והחברה והקהילה הם אלו שיבנו פה מחדש וישיבו את מה שהיה. לא פוליטיקאים ולא חברי כנסת, לא טנקים ולא טילים.

חברה בריאה זה לא רק בטחון צבאי. זה בראש ובראשונה סדר יום חברתי וחינוך לערכים. אתם מחנכים לאהבת הארץ, למסירות, להגשמה. חברה בריאה צריכה לעסוק בהחזרת החטופים, והחזרת המפונים והסדר מדיני שיבטיח רגיעה ורווחה. חברה בריאה צריכה לחתור להפסקת לחימה ולשיקום יסודי של ייצור, חקלאות, חינוך, שיתופי פעולה זה עם זו, פלורליזם לדעות יחד עם אחדות בלבבות.

לכן אני כאן, עם המון אמונה בלב שמשהו טוב יקרה כי יש כאן אנשים מופלאים.

ומושג אחרון שחשוב לי לשים כאן, בטראומה מתמשכת, בהתעללות ממושכת, יש את העומדים מהצד, אלה שהיו ולא ראו, לא עשו דבר כדי למנוע את המעשים. אני קוראת לכולנו בואו לא נעמוד מהצד ונעשה הכל להשבת החטופים, אבל הכל ועכשיו.

עם תפילה ענקית בלב לעסקה להחזרת החטופים עכשיו ובמהרה!

תודה שהזמנתם אותי

מחאת הגליל בכרמיאל:

מאות מפגינים בצומת כרמיאל עם דוברים שקוראים לשחרור החטופים, להחלפת השלטון ולהוקעת מעשים בזויים ביו”ש.

בועז זלמנוביץ שגופת אביו אריה זלמנןביץ ז”ל מוחזקת בעזה: אבא שלי הופקר.

ח”כ נעמה לזימי: הצפון והדרום הופקרו. הכספים מועברים לסיעות הקואליציה ולא למקומות שזקוקים להם.

עו”ד נאוה רוזוליו: “הלנצח נאכל חרב?” לא. גם במלחמה הזו ננצח. קמנו המחנה הליברלי להילחם עם כל מה שמגיע לנו ולסילוק השלטון. אנו רואים כטרור לאומני את כל מה שקורה ביו”ש, לכהניסטים זה מקור גאווה.

**

מחאת הגליל המערבי בנהריה

מחאת הגליל המערבי בבית העמק: להחזרת החטופים. עכשיו

**

וזה קורה בהמשך השבוע: