עודד שלומות
חמישה צוותי כיבוי בפיקודו של רב רשף עופר חזן, פעלו הלילה בבית חד קומתי שנשרף בשלמותו ביישוב כליל. לוחמי האש חילצו מהדירה הבוערת אדם בן 83 ללא רוח חיים.
עדכון: הנספה בשריפה הוא ישראל רוזמן, זכרו לברכה.
צוותי הכיבוי שפעלו בכוחות מתוגברים השתלטו על השריפה וערכו סריקות לשלילת לכודים/נפגעים נוספים.
מת״ח זבולון טפסר משנה קובי מזרחי נכח באירוע.
הוקם צוות חקירה מיוחד לקביעת נסיבות פרוץ השריפה.
בהמשך לעדכון אודות השריפה במבנה חד קומתי ביישוב כליל: צוות חקירה מיוחד מחוז חוף מצא כי השריפה פרצה כתוצאה מתנור חימום נייד שניצב בסמוך למיטת הנספה.
פאראמדיק מד”א זיו בן סימון וחובש בכיר במד”א איברהים חלאליה סיפרו:
“כשהגענו למקום ראינו את הבית עפוף עשן, כשניתן היה להתקרב הכבאים הוציאו אלינו גבר כבן 83 מחוסר הכרה, עם כוויות מרובות, ביצענו בדיקות רפואיות, הוא היה ללא סימני חיים, ולצערנו לא נותר לנו אלא לקבוע את מותו.”
צילום: כב”ה חוף
6 תגובות
השארת תגובה
איש נפלא. השאיר חותם גדול על חיי ,מהימים שהיתה לנו נגרייה משותפת במוסררה בירושלים. הימים בהם בדרכו המיוחדת קרב אותי לאמנות ולאומנות.הימים בהם חשף בפני את טכניקת אלכסנדר והיה לי דוגמא לתמימות, יושר ואהבת האפשרות הקיימת תמיד ,לחיבור אל הגבוה מאיתנו.
את אהבת האדם הבלתי מתפשרת שלו אני מרגיש בכל גופי. ואני חוזר 48 שנים אחורה,
אל הימים בהם שהינו באינטנסיביות אחד עם השני, כולל הליכתנו המשותפת בת עשרות השנים ,בדרכו הרוחנית של גורדייב .
המפליא הוא שבנסיונותי לזכור את ישראל אני זוכר את עצמי באופן חי ופועם.
יהי זכרו של ישראל תזכורת לנו ,שעדיין חיים , לאפשרות האחרת הקיימת לבני האדם באשר הם.
תודה אהרון על מה שכתבת
חבר יקר, ישראל, יעל כתבה בפייסבוק על לכתך, כמה עצוב וכמה נורא. הבית שבנית במו ידיך לתפארת. בית שישנו בו כשהתארחנו אצלכם שלאט לאט גדל וגדל והיה מקור לגאוותך. מהצריף הקטן והשרותים בשדה עד הארמון שלך ושלכם. כמה זכרונות מתוקים יש לי ממך מיעל ומהילדים.
אני עצובה כל כך.
ישראל, איש יקר וחבר וותיק
זכיתי להכיר אותך כאשר עברתי למעלות בשנת 1980.
תודה, ולהתראות
אהרון שחר, איש יקר ואהוב. אשמח להיות בקשר 0545868893
אתמול נודע לי על דבר אסון השריפה , בכליל , בו ניספה ישראל רוזמן זיכרונו לברכה…
ישראל , היה חבר לכיתה זמן מסוים באקדמיה בצלאל , הוא פיסל בעיקר…
בפעם האחרונה פגשתי בו בתערוכה {של הפסלת עופרה צ’מבליסטה ז”ל} במוזיאון בכפר וורדים,
הוא סיפר לי אז על תחום עיסוקו בנושא העיניים ועוד, זו הייתה שיחה מעניינת ומרגשת , אחריי כל כך
הרבה שנים…חלפו מאז שנים….
מתוך זעזוע וצער עמוק, אני מבקשת לשלוח את ניחומיי , ליעל וילדיו , תמר , מיכאל ודפנה וכל מוקיריו…
שלא תדעו עוד אבל ויגון…
עדנה