כבר לא מעט שנים שהנרי אנדראוס (38) מתרשיחא מסתובב על הבמות, מסכי הקולנוע והטלוויזיה, בארץ ובעולם. אבל נראה שדווקא התפקיד האחרון שלו, הקריין בתכנית האוכל “תפדלו על עשא”, הביא לו פרסום רב כ”שי אביבי של המגזר”.

“תפדלו על עשא” (בואו לאכול איתי), משודרת ב”מכאן”(ערוץ 33), הגרסה בערבית של “כאן 11” וגם באפליקציית “כאן בוקס”, ומסתבר כי צברה פופולריות גדולה גם בקרב הציבור היהודי. אמנם במשך כל פרקי הסדרה לא רואים את אנדראוס, אבל קולו מלווה אותה בקריינות באופן שיוצר את “הקול הפנימי של הצופה” ומכניס פרשנות והומור להתרחשויות הקולינאריות והחברתיות. למעשה, הוא “הדמות” היחידה המשתתפת בכל פרקי התכנית.

לאנדראוס כאמור, כבר קילומטרז’ מקצועי ארוך:
השתתף בסדרות הטלוויזיה “לכודים ברשת”, “פאודה-2″, ו”מנאייכ-3”. הצטרף כתסריטאי ושחקן לתוכנית ה-סאטירה “אל-שוסמו” (“ארץ נהדרת” בערבית) שזכתה להצלחה גדולה במשך ארבע עונות; ולאחרונה סיים צילומים לסדרה הבינלאומית “רשת מרגלים” של פרמאונט העולמית.
הוא ממקימי תיאטרון “ח’שבי” בחיפה; והשתתף, כיוצר וכשחקן, בהפקות רבות ששחקו בארץ ובחו”ל.
רק בגיל מאוחר יחסית החליט להתמקד בעולם הבמה, וזאת לאחר שכבר סיים שנה ראשונה בהנדסת תוכנה באורט בראודה בכרמיאל.

אנדראוס מספר כי נולד למשפחה נוצרית, חמה ואוהבת, בתרשיחא. גם הוריו, הנאא ואלברט (אלבר), הנם ילדי תרשיחא. ואפילו בני דודים.
אביו היה במשך שנים אח פסיכיאטרי בבית חולים מזרעה. בהמשך ריכז פעילות של מרפאות החוץ בנהריה בתחום הפסיכיאטריה וגם פתח חנות למחשבים – ובמקביל ניגן בחליל בתזמורת תרשיחא וניהל את “בית האומנות לחינוך ולתרבות – תרשיחא”. כיום משמש אלברט אנדראוס גם כחבר מליאת מועצת העיר מעלות-תרשיחא.
הנרי: “אני זוכר את עצמי מלווה את אבא לחזרות והופעות של התזמורת וסופג הרבה מאד תרבות. אימא היתה רוב השנים עקרת בית, ספרית וקופאית בדבאח. היא בעלת חוש הומור מיוחד וציני. יש בנינו קשר מיוחד שכולל הרבה מאוד צחוקים ובדיחות שרק אנחנו מבינים”.
הנרי הוא הבכור ולו עוד אח רוני (טכנאי רנטגן ברמב”ם), ואחות תמרה (בעלת תואר בריפוי בעיסוק. עובדת כשיננית).
“לאחר סיום התיכון, נרשמתי ללימודי הנדסת תוכנה באורט בראודה בכרמיאל”, מספר הנרי. “סיימתי שנה ראשונה בהצטיינות, אבל החלטתי להפסיק, ולחפש את דרכי בעולם. עבדתי בטבחות, במכירות, בחנות המחשבים של אבא ובמלצרות. בכל עבודה שעשיתי הייתי מרגיש שזה תפור עלי ואני מאוד אוהב לעשות – אבל התקשיתי לבחור. בהמשך הבנתי כי רק כשחקן אוכל למלא מגוון תפקידים ומקצועות רחב מבלי לבחור ‘מקצוע’ ספציפי”.
דחיפה נוספת לעולם התיאטרון, היתה השתתפות בסדנה שעשה השחקן אשרף ברהום, גם הוא מתרשיחא. לדברי הנרי, עד היום יש לו קשר קרוב עם ברהום והם מרבים להיפגש, לחשוב על פרויקטים או סתם לפטפט.
בהמשך נרשם הנרי ללימודי תיאטרון באוניברסיטת חיפה, אותם סיים בהצטיינות. ולאחר מכן גם לימד תיאטרון באוניברסיטה.
אחרי סיום הלימודים התחתן עם מונא, במקור מכפר ראמי, אותה הכיר בקורס פסיכומטרי בכפר יאסיף: “אנחנו כבר 20 שנה יחד, מתוכם כבר 13 נשואים באושר עם שני ילדים מקסימים, אלברט ג’וניור בן שש וחצי ושמס בן השנתיים וחצי”.
לאחר החתונה התמקם הזוג הצעיר בחיפה. הנרי היה ממקימי תיאטרון “ח’שבי” (“עץ” ו”במה” בערבית) בוואדי סליב בחיפה. במסגרת זו יצר, שיחק וביים הפקות רבות, בארץ ובחו”ל. הוא זוכר אפילו הופעה אחת בהיכל התרבות מעלות-תרשיחא, “הבליבליבל”, כאשר בסוף ההופעה היה שקט “צורם” והקהל אפילו לא מחא כפיים בסיום: “זה היה נורא. מחזה יומרני עם ג’יבריש ושלל נושאים שלא מתחברים. בעקבות זה הבנתי שתיאטרון חייב להיות בגובה העיניים שכל אחד, גם הסבתא שלי, יוכל ליהנות ולהבין”.

זמן קצר לאחר שנולד אלברט ג’וניור, החליטה המשפחה לחזור מחיפה לתרשיחא, ולהיות קרובה להורים ולמשפחה המורחבת. הנרי אומר שגם מאס בחיי העיר, “מהאוויר והאווירה”, ומאוד אוהב את תרשיחא והאזור.
אשתו, מונא אנדראוס, בוגרת מערכות מידע ומתמטיקה מאוניברסיטת חיפה – עובדת בתחום במשרד בראמי וכן מלמדת אירובי וחיזוק שרירים בסטודיו לריקוד במעיליא ( STEP-UP סטפ-אפ. היה בעבר בתרשיחא).
הנרי, כאמור, מלא בעבודה, מגלגל בראשו פרויקטים נוספים ורוצה גם לגדל דור צעיר של אמנים ושחקנים, בסדנאות שבכוונתו לפתוח בקרוב באזור, במסגרת “סטפ-אפ”.
ברזומה הארוך שלו, יחסית לשחקן צעיר שהחל קריירה מאוחרת, יש גם את את הסרטים “לא פה, לא שם” (של הבמאית מייסלון חמוד, שעורר סערה גדולה בזכות תעוזה בהעלאת נושאים רגישים בחברה הערבית) “הגואל”, “המלאך”, “מיומנו של מפצל דירות” ועוד.
נזכיר עוד את המחזה “המאסטרו” שייצר ושיחק תפקיד ראשי – בהפקת “בית האומנות לחינוך ולתרבות – תרשיחא” ופרס שחקן מצטיין ב”הרעלת זעתר” בפסטיבל עכו, שם עבד עם הבמאי פיראס רובי. כיום הנרי גם עובד בשיתוף פעולה עם רובי לכתיבת תסריט לסרט באורך מלא וכן לכתיבת סיטקום.
בינתיים, עד שכל הפרויקטים יבשילו, אתם כמובן מוזמנים ליהנות מקולו של הקריין בעונה הראשונה של “תפדלו על עשא” (“בואו לאכול איתי”), ולהמתין שאולי בעונה השניה יהיו גם משתתפים גם מהאזור (העונה הראשונה צולמה במלחמה, וכזכור האזור היה תחת איומים ונפילות).
תיהנו!
תגובה אחת
השארת תגובה
מלא …..