כיבוי אש בסגנון אוסטרלי

שי זלצר

טים ובן, זוג אוסטרלים מומחים למניעת וכיבוי שריפות העבירו לאחרונה בכפר ורדים השתלמות מרוכזת, תיאורטית ומעשית, בכיבוי שריפות ומניעתן. בהשתלמות השתתפו כ-12 מתנדבים מצוות סע”ר וצוות הכיבוי של הכפר.

שחר בן נתן מנגן על המפוח תחת הדרכו של בן. לאש אין סיכוי.

טים ובן הגיעו לסבב הדרכות בארץ במסגרת יוזמה של עמותה בשם ‘Civil Squad of Israel’  שהקימו ניר אלון מקיבוץ סופה ודניאל בוכן, עולה חדש ישן מאוסטרליה.

הזוג האוסטרלי, שניהם בעלי ניסיון רב בשריפות ענק, כמו שרק אוסטרליה וקליפורניה יודעות, השתתפו בעבר גם במאמצי הכיבוי של הישוב מבוא מודיעים שנשרף כליל ב-2019. הם נמצאים בארץ זו הפעם השלישית בשנים האחרונות ומתוך תחושת שליחות, בהתנדבות מלאה, מעבירים הכשרות לכיתות הכוננות בעוטף עזה ובגבול הצפון.

“הגענו לכאן בפעם הראשונה ב-2019”, מספר טים. ההתמודדות היתה עם בלוני התבערה ששוגרו מרצועת עזה והטילו שמות בשדות החיטה, בשטחי המטעים והיערות שניטעו בעוטף עזה. הדריכו את צוותי הכיבוי המקומיים, שלא היו מאומנים ולא היו מצוידים למשימה. “השארנו אחרינו רשימת הנחיות לביצוע על מנת למנוע את התפשטות האש במקרים הבאים הבערה מכוונת וכן רשימת ציוד הכרחי לצוותי הכיבוי.

ב-2022 הגענו שוב וגילינו ששום דבר מההמלצות שלנו לא יושם. הציוד לא נרכש ופעולות המניעה לא בוצעו. לפני כחודש הגענו שוב ולצערנו גם עכשיו רוב כיתות הכוננות שהדרכנו והישובים שבהם פעלנו נשארו באותו מקום מבחינת הערכות למניעת וכיבוי שריפות”.

צוות הכיבוי בכפר ורדים מצויד

פתחנו את תיקי הכיבוי שנמצאים בידי חברי צוות הכיבוי וטים מרוצה: “ראיתי מעט מאד צוותי כיבוי שמצוידים במיגון אישי כזה, כולל קסדה עם מגן צוואר ומסיכת פנים, משקפי מגן, כפפות כבאים (של הביוקר), ביגוד מגן… יש עם מה לעבוד”.

טרקטורון הכיבוי נהוג בידי המפקד זאבי. על צינור בן האוסטרלי

לענייננו, קודם כל – מניעה

האבוריגינים, תושביה הראשונים של אוסטרליה, מספר טים, הם היו נוהגים לבצע שריפות מבוקרות של היערות והחורש הטבעי. בעקבות השריפות היתה נובטת ומתפתחת צמחייה חדשה שכוללת עשבוניים ושיחים, חיות הבר היו מגיעות לרעות והאבוריגינים היו צדים אותם. מערכות של שיווי משקל בטבע. כשהגיע האדם הלבן לאוסטרליה ודחק את האבוריגינים, נפסקה שגרת השריפות המבוקרות, הצמחייה התפתחה ללא בקרה ואז הגיעו שריפות הענק ואיתן הנזקים לרכוש והקורבנות.

במאמר מוסגר נציין בהקשר של מבוא מודיעים שבאיזור יער בן שמן, כי מתנהלת שם תביעת ענק של הישוב שהוחרב באסון השריפה ב-2019 כנגד המשטרה, הכבאות, קק”ל ועיריית מודיעין שנתבעים בכ-70 מיליון שקל. לדבריהם של התובעים, אף אחד מהם לא נקט צעדי מנע שימנעו את ההרס הכבד: “אסון ידוע מראש”.

כמה אמצעים עומדים לרשות הגורמים האחראים על מניעת השריפות וביניהם: רעיית עיזים ש”מנקה” את רצפת החורש משיחים ועשבייה יבשה, גיזום ודילול עצים (כמובן תוך סילוק הגזם) ושריפות מבוקרות של עשבייה יבשה. טים מציג תרשים של רצועות הגנה (רצועת חיץ) סביב הישוב בהתאם לפוטנציאל הבעירה של כל רצועה. פוטנציאל בעירה הולך ויורד ככל שמתקרבים לבתים. הקפדה עליהן תצמצם משמעותית את הסיכון לפגיעה ברכוש ובנפש, הוא חוזר ומדגיש.

ומה עם איכות הסביבה? זיהום אוויר כתוצאה מהעשן של השריפות המבוקרות, ומה עם ‘החוק  למניעת שריפות בשדות, תש”י-1949′? נזרקת שאלה לאוויר. לטים ברור שהחשיבות של מניעת נזק לרכוש ומניעת הסיכון לפגיעות בנפש מכריעות. זיהום האוויר בשריפת ענק, אגב, כולל כל שריפת המבנים והחומרים הדליקים שבסביבה (מוצרי פלסטיק למיניהם, כימיקלים וכו’) גדול לאין שיעור מזה של שריפות מבוקרות.

(תומר גאון מתרגל כיבוי באמצעות מפוח. בדרך כלל הוא אוהב להבעיר אש…)

כמו נרות על עוגת יומולדת

בתום ההדרכה בכיתה יוצאים לתרגול כיבוי שם מחכה הפתעה למשתלמים. בכפר הירוק שלנו קשה למצוא צמחייה יבשה בעונה הזו של השנה, אבל אחרי סיור קצר נבחר המקום, בשוליו הצפוניים של הר דפנה.

אנחנו יודעים שאפשר לכבות אש באמצעות מים, מחבט, מגרפה ייעודית, מטפי קצף ואבקה אבל באמצעות מפוח? מסתבר שכן! ממש כמו שמכבים נרות על עוגת יומולדת, בנשיפה חזקה, כך גם מפוח הגב, זה שמשמש לסילוק עלים בגינות וברחובות עושה עבודה נהדרת בכיבוי שריפת שיחים קטנים ועשב יבש. כן, אותה שריפה מבוקרת שעליה דיברנו, או גם שריפת שדה חיטה או שריפה קטנה שמתחילה להתפתח. כולם מתרגלים, מבעירים ומכבים, ואז גם מתרגלים כיבוי באמצעות טרקטורון הכיבוי – אחד נוהג בכלי ובן זוגו מכוון את זרנוק המים אל הלהבות.

תכלס, מה צריך כל אחד מאיתנו לדעת ומה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע שריפות ולהקטין נזקי שריפה:

שגרת תחזוקה שוטפת

1. לנקות ולסלק מחצרות הבתים והמרחבים הציבוריים שאריות גרוטאות וגזם שעלולים להתלקח. בעניין הזה, במרחב הפרטי, המועצה צריכה לדאוג להסברה שוטפת ואת ההסברה יש לגבות באכיפה.
2. לשמור את הצמחיה בסביבה הקרוב לבית גזומה ומושקית באופן סדיר.
3. המועצה וקק”ל, כל אחד במרחב אחריותו, צריכים לוודא שהחורש הטבעי והיערות הנטועים הגובלים בבתים, נמצא תחת שגרת תחזוקה בה מתוחזקים איזורי החיץ שימנעו התפשטות של שריפת יער/חורש אל בתי הכפר.

(טים ובן מדגימים שריפה מבוקרת של עשביה יבשה. אוהד תומר וינאי לומדים מקרוב)

ובמקרה של שריפה, חס וחלילה

ראשית חשוב לדעת שהשריפה יכולה לשנות את קצב וכיוון התקדמותה במהירות!

ככלל, השריפה מתקדמת מהר בעלייה ולאט במישור ובירידה. תוספת של רוח עושה את העסק אגרסיבי ומסוכן יותר.

1. לא לחכות לכוחות הכיבוי. במקרים רבים אפשר לצמצם את הנזק ולכבות את האש לבד או בעזרת שכנים.
2. ללבוש בגדים ארוכים (לא דרייפיט, זה נשרף ונמס ויהיה מאד לא נעים במחלקת כוויות), לחבוש כובע, לכסות את הפנים ולהרכיב משקפי מגן.
3. להסתכל סביב ולבחור את המקום הקריטי להתחיל בו את פעולות הכיבוי. לכוון את אמצעי הכיבוי למקורות האש ולא אל הלהבות.
4. להשתמש בצינורות המים הביתיים ולמי שיש, במפוחים לסילוק עלים (חשמליים, על סוללות או מונעי בנזין).
5. להרטיב באופן יזום, בהרבה מים, את הבית והצמחיה המקיפה אותו (באמצעות צינור השקיה וממטרות)
6. אם מתפתחת סכנת חיים (אש גדולה וחזקה), לברוח, ושיישרף הבית.

לצוות הכיבוי

• למפות את הכפר, ולסמן את גבולות איזורי החיץ.
• להצטייד במספר מפוחי גב מוטוריים (ומיכלי דלק/תערובת) שהוכחו כמצוינים למשימתם בכיבוי אש ובמבערים לביצוע שריפות מבוקרות.
• אפשר להיעזר בצוות הכיבוי לביצוע שריפות מבוקרות, כך נכיר את האיזורים המועדים לפורענות ברחבי הכפר ובסביבתו, נפעל לצמצם את הסיכון ונתרגל את הצוותים.

עוד על העמותה הנפלאה של טים ובן https://www.operationfiresupport.org/

כדאי לשתף גם בקישור לאתר העמותה של דניאל וניר https://www.civilsquadisrael.com/  ובאמצעותה להבטיח שאף כיתת כוננות בארץ לא תיתפס לא מוכנה ביום קריאה.

נשאר להודות להלל גלוזמן שאירח בביתו את טים ובן במהלך כל השבוע בו הם העבירו הכשרות לכיתות כוננות בגליל המערבי.

יישר כוח!