פורש בשיא


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
עודד שלומות

עופר יעקב: לאחר חמש שנים בהובלת "רצי כפר ורדים", החלטתי להעביר את הלפיד ליעקב קושינסקי.

כפרניק oy3 פורש בשיא

עופר יעקב: לאחר חמש שנים בהובלת "רצי כפר ורדים", החלטתי להעביר את הלפיד ליעקב קושינסקי.

 

אני אדם טוטאלי ונתתי את עצמי לקבוצה מעל ומעבר. עכשיו הגיע הזמן להקדיש יותר זמן לעצמי ולמשפחה ולהתקדם הלאה.

 

 

**

 

ימים ספורים אחרי הודעתו הדרמטית של עופר יעקב כי פורש מהובלת "רצי כפר ורדים", הוא מרגיש שלם לגמרי עם החלטתו. "חששתי שיהיה לי משבר", הוא אומר, "אבל בכל יום שעובר אני יותר מאושר ומרוצה מהמהלך ולא מרגיש שום עצב או החמצה. מיציתי. אני אדם טוטאלי ונתתי את עצמי לקבוצה מעל ומעבר. עכשיו הגיע הזמן להקדיש יותר זמן לעצמי ולמשפחה ולהתקדם הלאה. האינטואיציה שלי היתה לפרוש עכשיו, ואני שמח על כך".

 

במשך כחמש שנים ניהל יעקב (44) את קבוצת הריצה "רצי כפר ורדים" שכבר הפכה למותג מוביל בכפר, בארץ ואף השתתפה במספר תחרויות בינלאומיות. בשנים האחרונות, בהובלתו, גדלה הקבוצה לכ-50 משתתפים והתאפיינה גם באווירה טובה, טיולי משפחות, ציון ימי הולדת, הליכה להופעות ולים, ארוחות משותפות, התנדבות בקהילה ועזרה הדדית.

"לפני כעשר שנים התחלתי לרוץ להנאתי ברחובות כפר ורדים, כאשר המטרה הראשונית שלי היתה להצליח להגיע בריצה מביתי ברחוב חצב, ועד לצומת המפה", נזכר יעקב. "אלי אסרף, זכרו לברכה, שהתחיל את קבוצת 'רצי כפר ורדים', עבר עם הרכב שלו, נסע במקביל אלי לאיטו והזמין אותי להצטרף לקבוצת הריצה. אמרתי 'לא תודה, אני רץ בשביל הכיף לעצמי'. לא היה לי מושג על העולם הזה, על שעון דופק, על סרגל אימונים, על זמנים ותחרויות. כלום. אחרי כמה שבועות שוב אלי ראה אותי רץ והזמין אותי להצטרף אליו לריצה באגם המונפורט. הצטרפתי והשאר היסטוריה".

לאחר שנה כבר עשה את המרתון הראשון שלו בתל-אביב ונכנס עמוק לעולם הריצה, כולל נסיעות לתחרויות בחו"ל. החיידק תפס תאוצה ויעקב מצא עצמו עושה בסופי שבוע קורס מדריכי ריצה בוינגייט. לפני כחמש שנים עזב אלי אסרף את כפר ורדים ואת הקבוצה שהקים (עבר לנתניה להיות קרוב לנכדים. בסוף 2013 נפטר בגיל 62 ממחלת הסרטן) ומספר רצות מהקבוצה המתפרקת בקשו מיעקב לקחת פיקוד ולשמור על מסגרת אימונים. המשימה נלקחה, וממספר רצים בודדים הפכה תוך זמן קצר הקבוצה לאימפריה אזורית עם 50 רצים; ואלמלא היה גם פקח רשות שמורות הטבע והגנים במשרה מלאה, היה יכול גם להכפיל את כמות הרצים.

"רצי כפר ורדים" מאופיינים מאוד בדבק החברתי ובעזרה ההדדית והווים חתך מייצג ואיכותי של תושבי כפר ורדים. במשך הזמן גם משפחות הרצים החלו להיות מעורבים בפעילות, ודובי טל (שלא רץ. אסנת אשתו רצה…) משמש פעמים רבות כאיש הלוגיסטיקה של הרצים.

מתוך הקבוצה יצאו גם שתי רצות לדרך מקצועית ועסקית עצמאית: שרונה שלו מאייר הקימה את "אדרנלין" ואיריס דוד את "לרוץ בכיף עם איריס".

 

"אפשר להגיד שדי במקרה מצאתי עצמי עובד כמעט בשתי משרות מלאות", אומר יעקב. "מעבר לליווי המקצועי, שמתי דגש חזק מאוד על החיבור בין האנשים. זה אתגר רציני לקחת ענף ספורט 'סוליסטי' ולהוסיף לו מימד 'קבוצתי'. זה היה הפטנט שלנו ומאוד נהניתי, אבל תמיד ידעתי שזה לא יהיה 'קריירה' עבורי, ובן אדם צריך לדעת גם מתי לפרוש. הגעתי לרוויה וגם זיהיתי שעולם הריצה הפך להמוני ואפנתי וראיתי שאני מתחיל לאבד עניין. האינטנסיביות הגדולה בקבוצה, כולל כמעט כל סוף שבוע, שחקה אותי ואת חיי המשפחה שלי והחלטתי להעביר את השרביט. יעקב קושינסקי מסאסא משמש בחודשים האחרונים כמאמן המקצועי של הקבוצה, ומעכשיו ייקח את ההובלה. הוא מאמן ריצה מוסמך, מורה לספורט ובעל ניסיון רב מאוד – ואני חושב שהקבוצה מקבלת כאן קפיצת מדרגה מקצועית. אני אמשיך לתת 4 אימונים בחודש וללוות אותו, אבל כל שאר האחריות הניהולית עברה אליו".

 

 – לא יחסר לך?

 

"מה שחסר לי בשנים האחרונות זה יותר זמן איכות עם המשפחה, עם אשתי וארבעת הילדים. בעבר היינו מטיילים המון, ולצערי הפסקנו. עכשיו נחזור לטייל ולבלות ביחד. מעבר לכך, אני ממשיך להיות מאמן הכושר של קבוצות הכדורסל באגודת הספור כפר ורדים ולוקח חלק בפעילות הספורט העממי בכפר ועם ילדים בבית ספר 'קשת'. כבר הגיעו אלי כל מני הצעות והכיוון שלי כרגע הוא לשלב פעילות של חינוך, נוער וכושר".

 

כפרניק oy1 פורש בשיא

 

 

**

 

עופר ואיריס יעקב תושבי הכפר משנת 2002 ולהם ארבעה ילדים: יונתן מיקה תמר ואורי.

הוא משמש כפקח רשות הטבע והגנים ואחראי על קו החוף מראש הנקרא ועד עתלית. במסגרת זו גם לוקח חלק מרכזי בתכנית "מצילים את צבי הים" ובמדגרה הנמצאת בחוף בצת ("עורכים סיורי חוף מוקדם בבוקר, מזהים קיני הטלות של צבות הים ומעבירים את הביצים למדגרות מוגנות. לאחר הבקיעה מעבירים את הצבונים לים. כך מונעים טריפות ופגיעת האדם").

עופר עשה מילואים בצנחנים עד גיל 40 ולאחר שפרש מהשירות, רואה עצמו נותן את תרומתו בקהילת כפר ורדים. "בנאדם לא יכול להיות פרזיט", הוא אומר. "נכון ש'רצי כפר ורדים' היה גם סוג של 'עסק' עם הכנסה, אבל דאגנו להיות מחוברים לקהילה בהתנדבות בצעדות, במרוץ הלפיד, בעזרה במרוץ כפר ורדים ועוד".

"התרומה לקהילה היא אבן יסוד ערכית. בשל המעורבות הגדולה שלי, גם היו בעבר פניות שאצטרף לפוליטיקה המקומית. אבל אני רגיש מדי ולוקח ללב, ומחפש אפיקי פעילות אחרים".


0 תגובות

  1. מרתון 1 הגב

    איזו דרמה- כולה קבוצת ריצה
    ועוד של ישוב בגודל של רחוב תל אביבי ממוצע.
    די לעוף על עצמכם פה תושבים יקרים. רוצו אך לא על המוח שלנו

  2. הלל הגב

    למי שכתב “איזו דרמה…”
    הערה כזו על כתבה כל כך אמיתית ומרגשת על אדם כל כך מיוחד – יכולה להכתב רק על ידי אדם צר מוחין וצר אופקים נטול כל רגש ונטול כל אחריות קהילתית ואיכפתיות מהזולת. בקיצור – סתם קנאי שסובל מחוסרים רגשיים ושאין לו בעצם שום תכלית אחרת בחיים מאשר לכתוב כאן מילים כאלו ועוד מתחבא מאחורי אנונימיות פחדנית. תהיה לי בריא.

  3. הלל הגב

    לעופר היקר – אין עליך. אתה
    לעופר היקר – אין עליך. אתה אדם מיוחד, לב רחב אוהב ורגיש – ובעיקר נותן את הנשמה!
    תמשיך כך בכל דרך בה תבחר. זו גאווה של הכפר כולו שאתה והמשפחה חלק מהקהילה כאן.
    ברכות!!

השארת תגובה

Array
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן