סברס וכלכלה שיתופית

החום הגדול והפוריות  הגבוהה – אפשרו חלוקה, בחינם, של הפרי העסיסי. מי אמר אני ולא קיבל?

משחר ילדותי ועד היום – אני מתקשה לזרוק פירות. כאשר יש בידנו עודף – אנחנו כובשים, מחמיצים, מייבשים, רוקחים, מתסיסים, מקפיאים, סוחטים ומערבבים מכל הבא ליד ולפה.

כך נהנים מהאיסוף ומהיצירה, וכמובן שגם מהטעם. ואין גם מתנה יותר טובה מתופינים למיניהם תוצרת בית.

אלא שלמרבה הצער (או אולי השמחה?) – טרם מצאנו שיטת עיבוד ושימור לפרי הטעים בתבל: הסברס.

למרות שהסברס הגדל בחצרנו הינו כמובן אורגני ונחשב לאחד הפירות הבריאים ביותר –  יש הגורסים כי אכילתו המרובה עלולה לגרום לקשיי עיכול מסוימים… כך שבימים האחרונים "נתקענו" עם פרי בשל ואיכותי אשר חולק לכל מאן דבעי, בעיקר דרך הפצת הבשורה ברשתות חברתיות.

זאת ועוד:

חלוקת הסברס גרמה לתגובות שרשרת מרחיבות לב, כאשר יש שהביאו לנו מתוצרת גינתם או תשורות אחרות (לא חובה! חלוקת הסברס היתה והינה ללא תשלום או כל תמורה שהיא!).

הגדילו לעשות עופר ועינת דוד שהביאו ליעל כספי סברסים מקולפים (אצלנו מקבלים קטופים, אך לא מקולפים…) לאחר שציינה שאיננה יודעת לקלף ומתגעגעת לטעם המופלא של הסברס.

אכן, קהילה במיטבה!!