נוער יקר מפז

הוקרה למדריכי נוע"ם: נפרדנו מהבוגרים וברכנו את החדשים. תנועת נוער זה לא עוד חוג

כל יום שלישי אחה"צ, בדרכי לחט"ב אמירים אני מתרגשת מחדש בראותי את הנוער לבוש החאקי מתכנס לעבר שבט עופר; והנוער בחולצות הירוקות, נוע"ם, יורד לאמירים.

לכאורה מראה רגיל… תנועת נוער, יום שלישי.

אבל אותי זה מרגש כל יום מחדש, והמובן מאליו אף פעם לא נראה לי מובן מאליו….

החיים שלנו, המבוגרים, עמוסים ביותר. אנחנו במרוץ ממתלה למתלה… הרבה אחריות על כתפינו – זה מובן מאליו.

 ובני הנוער? לכאורה רק לומדים. נכון?

אז האמת… שלא ….

חצי יום הם לומדים, ואז יש שיעורי בית ומבחנים ופרויקטים באומנות או במוזיקה, או ביולוגיה…. עבודה בהיסטוריה…? יש גם אימונים באומנות לחימה או כדורגל /סל/ טניס / מחול…

חלק אולי רוכבים על סוסים או מנגנים בתזמורת…? אולי מתנדבים במד"א ?

יש גם אחים קטנים בבית וצריך לעזור. להוציא את הכלב לטיול… יש גם רבים שעובדים…

 לעתים נראה לי שהלו"ז שלהם אפילו צפוף יותר משלי…

אז איפה יש להם גם זמן וכוח להיות מדריכים בתנועת נוער ??

תנועת נוער זה לא עוד חוג.

תנועת נוער זה המקום שבו אתה מפתח את יכולות החיברות שלך, את כושר המנהיגות, את הרגישות לחברה, לסביבה, לאזרחות טובה ומעורבת. תנועת נוער זה המקום שבו הנוער מצמיח את עצמו, לוקח אחריות, מוביל ובא לידי ביטוי בעשייה חברתית.

הנוער שבוחר להיות מדריך בתנועת נוער, עושה זאת בהתנדבות, בזמנו הפרטי ( היקר והמצומצם) בדיוק בגיל בו הוא עצמו עסוק בבניית הדימוי העצמי, גיבוש האישיות והתמודדות עם אתגרי גיל ההתבגרות.

מסלול ההדרכה נמשך שלוש שנים…. (למעט שנת ההכשרה להדרכה בכיתה ט') שלוש שנים של התחייבות לאחריות כבדה:

התחייבות למינימום שני אחה"צים בשבוע לטובת התנועה, אחריות כלפי החניכים, אחריות כלפי צוות ההדרכה, אחריות כלפי ההורים, אחריות כלפי הסניף / שבט/ קן…. אחריות כלפי הקהילה הרחבה…

צריך להתחייב להיות כאן לטובת החניכים, לעמוד בלוחות זמנים, לכתוב פעולות, להגיע לישיבות, להשתתף במפעלים ארציים, טיולים, סמינרים, הדרכות, העשרה…. ועוד ועוד….  וכל זה על בסיס שבועי, חודשי קבוע.

ומי שבוחר להמשיך את דרכו בשנת שירות…( בכל מסלול – לא רק דרך תנועות הנוער) עושה זאת שנה שלמה, יום יום… בהתנדבות !

המדריך יודע שהוא מהווה דוגמא, שמסתכלים עליו, החניכים… ההורים… צריך לשקול מילים, התנהגויות… מעשים….

לא רק בימי שלישי ושישי… כל הזמן – מדריך הוא דמות לחיקוי. יפה דורש נאה מקיים.

החבר'ה האלה, שמחליטים לקחת את האחריות הזו הם יחידיי סגולה.

הם העתיד שלנו – הם המפתח לקיום חברה אזרחית ערכית ומשפיעה.

אנחנו, המבוגרים, חייבים לתמוך, לעודד ולשבח אותם עם פעילות זו. הם מקור לגאווה !