מכפרת בדרכי


חגית פרידלנדר מכפרת בדרכה
חגית פרידלנדר

ביום כיפור יש לי כבר את כל התפאורה לפגישת ניקיון והיטהרות פנימית

כפרניק  פרידלנדר_2 מכפרת בדרכי

ללא תרנגולים. ללא עינויים. ללא קהל. ללא שופרות. ללא תכניות מגירה להישרדות. ללא התרסה.

לא בורחת מיום כיפור של כאב ושכול. לא בורחת מדין וחשבון.

נועלת ומתירה נדרים ונושאת תפילה לאלוהים שלי, אלוהי החסד והרחמים, אלוהי הטוב והחמלה והצדק החברתי הנכסף.

לא בורחת לבילויים רחוקים מעצמי.

לא מחפשת טיולי אופניים וטבע. גם לא טקסים.

לא בורחת מהשקט. רק מקשיבה לו ונושמת אותו עמוק לתוכי ומתחדשת בכוחות.

אני צמה ומכפרת בדרכי. נוטלת לעצמי הזדמנות להכניס סוג של קדושה מאד פרטית לכל אותם ימות החולין שלפניו ואחריו. ואם אין זה בא מטעמי דת, מסורת, הרגל, כבוד, פתק מההורים, פחד… אז למה דווקא ביום כיפור?

כל יום אחר מבחינתי הוא לא מתאים כי פשוט ביום כיפור יש לי כבר את כל התפאורה לפגישת ניקיון והיטהרות פנימית. "מטרדים סביבתיים" שבדרך כלל נעלמים ביום זה מאפשרים לי לגלוש לתוכו ברכות.

בדרכי שלי אני מתכוננת ליום זה ומחכה לו שיגיע, והוא מגיע תמיד בכל שנה ונושא עימו גם זיכרונות אחרים שאין לשכוח.

וכשהוא כבר בפתח, אני מכווננת את כל המיתרים לכבודו. אני אוכלת ארוחה מפסקת ומבדילה בין קודש לחולין. מנוחה אמיתית לראש, לגוף וכל מה שמשייט ביניהם.

איני יוצאת מד' אמותיי. חשוב לי לנתק טלפונים וכשצהלות "ילדי האופניים" מפלחות את השקט, אני גם מגיפה תריסים, מתכנסת ומתחפרת בחדרי. לעיתים, בנוסף לכל חטאי, אני מצליחה לחטוא בכתיבה, בציור. בעומקו של הלילה, אני מגיעה סוף סוף לערימת הספרים הממתינה לי בסבלנות על השידה, עם מבט תוכחה המופנה לחלק המוותר שבי. איני מאזינה למוסיקה אך מודה ומתוודה שלא מונעת מעצמי סרט מיוחד שבחרתי ליום זה. סליחה.

בהזדמנות זו גם מבקשת סליחה בלב ובכתב אם פגעתי במישהו. בחיי שלא התכוונתי.

כשהגוף לא מקבל מזון ושתיה, יש מפגש אמיתי עם הרוח שבי. וזו לא קלישאה. הצום בלי קשר לתענית, רצוי מדי פעם למערכות הגוף אך מעבר לכך בסופו של יום כיפור כשמצליחה להתגבר על היצר ומפסיקה את העיסוק בפיזיות של החיים, אני שרויה בגובה אחר, בתחושת התעלות, עם חיוך פנימי ורגוע.

איני מחכה שהזמן יעבור גם כשהגוף נחלש. אני חשה רק איך הגוף נפרד מהפסולת שדבקה בו ומתחילה שנה "על נקי". פסולת יכולה להיות גם מחשבות, מילים, דעות, רעשים, עודפים, הרגלים ועוד ועוד… מכל אלה אני נפרדת בשמחה ומביאה עצמי למקום של התחדשות.

 

שנה טובה וגמר חתימה טובה, חגית

 

תגובות פייסבוק


0 תגובות

  1. גורי הגב

    לאמא
    גמר חתימה טובה!

  2. אורח/ת יעל הגב

    מכפרת בדרכי
    גמר חתימה טובה לך יקירתי.כתבה נוגעת ללב, כל אחד וההתנקות הפנימית שלו בדרכיו שלו וכמובן המחילות שאנו מבקשים עבורנו על כל מה שעשינו רע לעצמנו ולאחרים .יום לחשבון נפש עם עצמך.

  3. אביבה הגב

    לחגית המקסימה
    גמר חתימה טובה. שנה טובה בריאה לגוף ולנפש.

  4. יורם מצנע הגב

    הנאה צרופה למקרא כתיבתך
    חגית
    השקט והשלווה, מוסיפים לרגיעה
    צום ותענית, ינקו עד התחתית/
    עם תחילת שנה חדשה, אאחל לך הצלחה/
    אושר וסיפוק, בעשיה ובכל עיסוק/
    המשיכי בכתיבה, גם אם למגירה/
    כיף לקרוא את הגיגייך, ואת הדרור למחשבותייך/
    גם אם לא תמיד אגיב, אקרא וגם אקשיב./

  5. אורח/ת רז הגב

    מכפרת בדרכי
    טרם למדתי להתכנס לתוך עצמי טרם הפנמתי את הצורך בהסתגרות וההיטהרות שבאה במקביל
    לא הגפתי תריסים לא נעלתי דלתות ואולי אולי שמץ ממה שחגית מבטאת כל כך בבהירות וכל כך בכישרון אמיתי – ידבק גם אלי . אאחל לך חגית היקר שאת מצליחה בדרכך לטלטל אותי כלולב בחג הסוכות הממשמש ובא וראי רק טוה אור וברכה בכל אשר תעשי בהרבה הערכה וחיבה רז

  6. אורח/ת אבי סגס הגב

    מלאכית בלבן
    .מלאכית שזכינו להיות בין מקורבייה,מי יתן וכל משאלותייך יתגשמו,אמנם איני דוגמא למכפרים על אבונותיהם בצום(לא חטאתי לאף אחת) אך מלאכים כמוך נפשם כו זכא,ורצונך לעשות רק טוב,אינם צריכים לצום,כן ליחד יום זה לפשפש בעומקיי מחשבותייך,ולחשוב כיצד את גורמת להעצמת האנרגיות המיוחדות שבך לא להיפסק ,אלא להיתעצם,שניזכה לעוד שנים רבות מטיפולך המסור,תודה רבה בשמי ובשם כל המכירים ומוקירים ,לך מלאכית יקרה ,אשר שוכנת במחוזותינו ולא במרומים,שנה טובה ,בריאות,פרנסה טובה,ואושר ואהבה.

  7. אורח/ת הגב

    ואני ביום כיפורים…
    נזכר במוטי
    ונזכר במיקי
    ובאלי
    וביורם
    ובאליעזר

    שהיו החללים הפרטיים שלי

    ובעוד כמה, שאותם הכרתי מרחוק

    והלב יוצא אליהם. אל חידלונם. אל העדרם. אל משפחותיהם (אבא של מוטי כבר לא חי. מי יודע אם ימיו לא קוצרו בעקבות האסון הנורא)
    ואני מתגעגע. ואני מדבר איתם, ואני מתנצל על חטאי העבר, ואני יודע בוודאות שהיו סולחים לי אם היו יכולים.
    ואני חושב מי מהם היה נשאר חבר שלי לו היו נשארים.
    ואני יודע שאי אפשר לענות על זה.
    וחדלונם מכאיב לי כל שנה.

  8. אורח/ת ישר הגב

    וכפרה וסליחה ותשובה מעבירים את רע הגזרה
    זך/ה ונקי/ה מכול חט נכנסים ליום כיפור אלה הכפרים באמת?תחושות של התעלות והתרוממות רוח אנו חשים עת הגוף והנפש מטהרים מכול זוהמה.והיא :גם בגוף וגם בנפש.וסליחה וכפרה ותשובה מעבירים את רוע הגזרה…
    אין הקב”ה סולח לעבירה שנעשתה בין אדם לחברו.עלינו לבקש ממי שפגענו בו סליחה ועל הנפגע לאמר בפרוש סלחתי!לחגית היקרה יסלח ולוא בשל אמירה הכנה והישירה והנועגת ללב!כי מה שנאמר מהלב, נכנס ישירות אל תוך הלב…יישר כחך…ישר

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן