טֶבַע הַנְּתִינָה – לזכר שולמי ז”ל

מָה שֶׁמֵּבִיא אֲנָשִׁים לִפְתוחַ בָּתֵּי טֶבַע
זֶה בְּמִדָּה רָבָּה הַטֶּבַע
טֶבַע הַנְּתִינָה

כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת שׁוּלָמִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

מִיָּד קָרַן אֵלַי אָדָם, 
שׁוֹנֶה וּמְיֻחָד,
שֶׁמּוּכָן לַחֲלֹק
מְידִיעוֹתָיו 
וּמְעִתותַיו 
לְכָל אֶחָד,

וּלְהִמָּצֵא תָּדִיר
עִם הַדִּבּוּר הֲכִי יָשִׁיר
בְּאֹפֶן כֹּה נָדִיר
בְּעֶצֶם הֲוָיָת הַנְּתִינָה.

מִשְּׁפָּטִים שֶׁטִּפְטֵף לְלִבִּי
וְנֶחְקְקוּ בְּתוכִי:
"הָעִקָּר שֶׁתִּסְּעִי בִּזְהִירוּת"
"אֲנִי מַעֲרִיךְ אֶת מִי שֶׁמַּאֲמִין…
הָאֱמוּנָה הִיא מֵהַכֹּחוֹת
הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר בָּאָדָם"

וְלֹא הָיָה אָדָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִשְׁתַּמֵּשׁ
בְּמַּטְבֵּעַ הַלָּשׁוֹן
"הָעִקָּר הַבְּרִיאוּת"
הֶחָדִיר בָּהּ הֲבָנָה וְעֹמֶק כַּוָּנָה
כְּמוֹ שׁוּלָמִי שֶׁהִכַּרְתִּי

הֵיעַדְרו
מֵהַפִּנָּה בַּחֲנוּתוֹ
קְצָת לֹא נִתְפַּס
כְּיִיתָכֶן

אֲנִי שׁוֹלַחַת תַּנְחוּמִים
וּמַתַּת אַדִּיר שֶׁל כֹּחוֹת
לַמִּשְׁפָּחָה הַיְּקָרָה
מִשְׁפַּחַת נִיר

וִיכוֹלָה לִרְאוֹת
אֶת שׁוּלָמִי עַצְמוֹ
בְּעֵדֶן נִשְׁמָתוֹ
נוֹגֵסעַגְבָנִיָּה אוֹרְגָנִית
עֲסִיסִית בְּטַעַם מַלְאָכִי …

וְעוֹנֶה לְמִילותַיי
אָמֵן !