12 חיילים וחיילות של גרעין הנח”ל “אלומה” (תנועת תרבות) בפרק “המשימה”:
מתגוררים במעלות ומסייעים בפעילות חינוכית בכפרים הדרוזיים בגליל: יאנוח-ג’ת, חורפיש, פקיעין, כסרא סמיע, בית ג’ן, ירכא וסאג’ור.
בשעות אחר הצהריים עובדים עם בני נוער במעלות.

מ”מ בפלוגת תבור ביחידת ההכנה לצה”ל, מפקדת על גרעין הנח”ל “אלומה”, סמל-ראשון שירי זקס:
במרץ 24 החל הפיילוט הראשוני של שילוב חיילי פרק משימה בכפרים הדרוזים. השתלבות החיילים נעשתה בשיתוף עם האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון והודות לשותפים רבים הפועלים במרחב זה.
בתחילה, היו שני חיילים בלבד בכפר סאג’ור, חיילים שהיו חלק מגרעין של תנועת השומר הצעיר שפעל בכפרים בדואים באזור. לאחר תחילת הפיילוט במרץ הוחלט להרחיב את המשימה ובספטמבר 24 היו 8 חיילים שהתרחבו ל 5 כפרים בגליל: פקיעין, כסרא סמיע, חורפיש, יאנוח ג’ת וסאג’ור.
לאחר שנה זו, ביוני 25, הוקם גרעין ראשון של תנועת תרבות שהמשיך את עשיית הגרעין הקודם ואף נוסף ל 2 כפרים נוספים – בית ג’ן וירכא. כיום, הגרעין מונה 12 חיילים וחיילות אשר מחולקים לצמדים. כל צמד פועל בכפר אחר ומשתלב בביה”ס במסגרת אחר הצהריים בכפר.
משימת החייל בכפר היא להיות נציג צה״ל ודמות חינוכית משמעותית בקהילה. החיילים מהווים דמויות אחים בוגרים עבור המלש”בים ובכך מחזקים את הקשר בין החברה הדרוזית לצה״ל ולמדינת ישראל. באמצעות ליווי בני נוער, חיזוק השפה העברית, הכנה לשירות משמעותי והשתלבות בעשייה הקהילתית, החיילים בונים אמון, מעודדים תחושת שייכות ומייצרים חיבור בין הקהילה לצה״ל.
הגרעין הנוכחי מונה 12 חיילים וחיילות שלאחר סיום שנת י”ב ביצעו שנת שירות דרך תנועת תרבות. לאחר שנת השירות בחרו לחתום על מסלול הנח”ל ובכך, להאריך את שירותם. הם התגייסו לתפקידי לוחמה, תומכי לחימה, תפקידי חינוך ואת אלו ביצעו במשך הפרק הצבאי הראשון. לאחר מכן, נקלטו ביחידת ההכנה לצה”ל על מנת לבצע את פרק המשימה הייחודי להם – בכפרים הדרוזים בגליל.
החיילים פועלים בזוגות בכפרים הדרוזיים בגליל המערבי, ומשתלבים בכל יום בבית הספר בבוקר ובמסגרת בלתי פרמלית אחר הצהריים. הם עובדים יחד עם השותפים המקומיים, מלווים תהליכים חינוכיים ויוצרים קשרים עם בני ובנות הנוער בקהילה.
מטרת העשייה היא להכין לצה”ל תוך חיזוק העברית המדוברת וליווי תהליכי גיוס שונים. מעבר לפעילות עצמה, המטרה היא לבנות שותפויות ארוכות טווח, שמבוססות על היכרות, אמון והבנה של הצרכים המקומיים. אנחנו רוצים שהעשייה לא תישאר בגדר פעילות נקודתית של חיילים שמגיעים לכפר, אלא תהפוך לתהליך חינוכי משמעותי שיש לו המשכיות וערך עבור הקהילה. העשייה מתבצעת בשיתוף עם משרד הבטחון, האגף הבטחוני חברתי ומנהל אוכלוסיות. החיילים שלנו מעבירים שיעורי עברית והכנה לצה״ל בבתי הספר, משתתפים בטיולים ובימי גיבוש, ונמצאים גם בשיחות המסדרון ובהפסקות. אחר הצהריים הם מלווים פעילויות מנהיגות ומהווים דמות בוגר משמעותית עבור בני הנוער.
אני חשה גאווה עצומה לפקד על המשימה החשובה הזו. אני גאה לפקד על חיילים שהם אנשי חינוך ושותפים למשימה, שפועלים, כמוני, מתוך תחושת שליחות ואחריות לסביבה בכלל ולתושבי הגליל בפרט. זוהי זכות גדולה לפעול למען חיזוק הנוער בצפון, שחווה בשנים האחרונות מציאות מורכבת של מלחמה. אנחנו שם כדי לענות על השאלות הקשות, להתמודד יחד עם תסכולים, לאפשר שיח ולחבר את בני הנוער לסיפור הישראלי ולמשמעות של שירות משמעותי בצה״ל.
העוצמה של השותפות היהודית־דרוזית עומדת לנגד עינינו בכל יום. אנחנו מגיעים כדי לתרום, אבל גם לומדים בעצמנו על החברה הדרוזית, על התרבות ועל המשמעות של חיים משותפים. מבחינתי, זו מהותה של המשימה: לבנות אמון ושותפות בין אנשים, לחזק את הנוער ואת הקהילות, ולפעול יחד למען גליל חזק וצבא חזק.
חיילת בגרעין אלומה, סמל שחר שדה:
בת 21, מעפולה. גדלתי כל חיי בעפולה למדתי אמנות ומחול מגיל קטן, בכיתה ז’ הצטרפתי לתנועת תרבות ודרכה יצאתי גם לשנת שירות ולמסלול הנח”ל. שם התחלתי להתעסק בכל נושאי האמנות ולהתחבר לתחום האמנות בחינוך ובחברה. בשנת שירות ריכזתי סניף פעילות שלנו בצפת הנקרא “בית יוצרים”, אחר הצהריים היו לי קבוצות אמנות שונות שהובלתי. התאחדנו חברי תנועת תרבות משנת השירות ויצאנו יחד לגרעין נח”ל. התגייסתי להיות מפקדת נוער בבסיס גדנ”ע צלמון והייתה לי שם חוויה מטורפת.
אחרי בערך שנה וחצי בתפקיד הזה יצאנו לפרק משימה, ביוני האחרון. היו קצת זמני קליטה ואת החופש הגדול, ואז נכנסנו לכפרים הדרוזים באיזור – אני ועוד מישהו מהגרעין, עומרי, הגענו לכפר יאנוח ג’ת. בבקרים אנחנו נכנסים לחטיבה ולתיכון ומלמדים אותם שיעורי עברית, ובנוסף עוזרים לבנים עם הגיוס לצה”ל. בגלל שעברית היא לא שפת האם שלהם, יש קצת פערים בתהליך הגיוס שלהם ואנחנו ממש מלווים אותם בזה.
בין היתר אנחנו גם מתלווים לכל הטיולים של בית הספר ולפעילויות שיא, אנחנו כבר ממש חלק מהסגל ומהמקום, יש כבר תלמידים שאנחנו ממש מחפשים אותם והם אותנו, מקבלים אותנו בזרועות פתוחות. למשל, תלמידה אמרה לי לפני בערך שבוע שזה מטורף שאנחנו מגיעים ונותנים לתלמידים האומץ לדבר – כי הם יודעים לדבר, פשוט צריכים יותר ביטחון. אחה”צ אנחנו משתלבים בפעילות בלתי פורמלית בכפר באמצעות הרכזת של הפעילויות הבלתי פורמליות במתנ”ס, והיא השותפה הכי טובה שאפשר לבקש לזה, כבר מהקיץ השתלבנו בקייטנה והיינו חלק מאירוע פתיחת שנה רחב בכפר.
אנחנו מנסים להשתלב בקהילה בכל דרך שאנחנו יכולים ובכלל התחומים, לעזור איפה שצריך, ולהשתמש גם בעברית וגם באמנות שאנחנו מגיעים איתה. אני ממש שמחה מהכפר שאני נמצאת בו ומרגישה חלק מהעשייה והרבה משמעות.

חייל בגרעין אלומה, סמל אריאל (אריק) אבנברג:
בן 21, מכוכב יאיר במקור. לפני הגיוס הייתי בשנת שירות בכנפיים של קרמבו בטבעון, התגייסתי להיות מש”ק תקומה בגליל המערבי, הייתי בקיבוץ מצובה ובגעתון ואחר כך גם בבית העמק. עכשיו אני חבר בגרעין נח”ל “אלומה” של תנועת תרבות, אני עובד בכפר בית ג’ן שנמצא על הר מירון, יחד עם עוד חברת גרעין, הילה.
התפקיד שלנו הוא ללוות את שכבת י”א עם בתהליכי הצו הראשון, ואת שכבת י”ב בכל שלבי המיונים. חוץ מזה אנחנו מעבירים שיעורי עברית ועובדים על כל תחומי השפה, בעיקר בתיכון וקצת בחטיבה. אנחנו נכנסים לכמה שיותר כיתות ומלווים כמה שיותר מהתלמידים בכל מה שקשור לצה”ל. מעבר לכך, אחר הצהריים אנחנו משתלבים גם בפעילויות בלתי פורמליות אחר הצהריים, למשל בתנועת אחריי. כרגע אנחנו מנסים לתכנן יריד של מכינות ועתודות כדי לחשוף את התלמידים גם לאופציות האלו. חוץ מזה, העובדה שכל הגרעין מעביר תוכן דומה נותן לנו גם הזדמנות להיעזר אחד בשנייה, ככה אנחנו יכולים לעבוד בשיתוף פעולה.
בכפר אנחנו עובדים יחד גם עם רכזי הכנה לצה”ל ורכזת החינוך הבלתי פורמלית. להיות פרקמ”ש בכפר בית ג’אן זה מאוד משמעותי לי, כולם מודים לנו על העשייה שלנו, ואני מרגיש שאנחנו עושים משהו חשוב, גם לעבוד יחד עם חברת גרעין במשימה זו חוויה מטורפת.
ראש מרחב דרוזי-צ’רקסי במנהל אוכלוסיות, סגן-אלוף סאלח חלבי:
השירות הצבאי של גרעיני הנח״ל בכפרים הדרוזים בשיתוף מנהל אוכלוסיות והאגף הביטחוני-חברתי, הוא ביטוי משמעותי לחיזוק החשיפה, השותפות והחיבור בין חלקי החברה הישראלית.

הפעילות החברתית של חיילי גרעין הנח”ל יחד עם המד”נים ממנהל אוכלוסיות, ששמים דגש על הכנת הנוער ביישובים לשירות משמעותי יש לה השפעה חיובית ומרכזית על הדור הבא, בנוסף לכך היא מחזקת את השפה העברית של בני הנוער הדרוזים ע”י המפגשים והשיח השוטף.
דרך העשייה חברי גרעין הנח”ל זוכים להכיר מקרוב את החברה הדרוזית ומאפייניה, תוך יצירת קשרים אישיים המבוססים על היכרות עם האוכלוסייה ושיתוף פעולה למען המטרה המשותפת.
לצד התרומה החשובה לקהילה המקומית, מדובר בהזדמנות לחיזוק תחושת השותפות והחיבור בין צעירים מכלל הקשת שם החברה הישראלית.
אנו רואים חשיבות רבה בשימור הפעילות ובהעמקת שיתופי הפעולה בין גרעיני הנח״ל ומנהל אוכלוסיות בפעילות בכפרים הדרוזים.
השארת תגובה




















