עודד שלומות
סוכת שלום כפר ורדים יום שני: פנאל בנושא “פדיון שבויים ושלום” בהשתתפות: איתן גונן, אבא של רומי שורדת שבי / דני מירן, אביו של עומרי מירן שורד שבי / שמשון ליבמן, עמד בראש התנועה לשחרור גלעד שליט / שירה גולן, יוזמת קהילות נשים רב-תרבותיות ופעילת שלום / ראיפה חכרוש, מנהלת תחום קיום משותף במרכז החינוכי לאו בק, אקטיביסטית למען השלום. בהנחיית ניר שילה.
בבית הכנסת של המניין המשפחתי התכנסו עשרות תושבות ותושבים, שמעו דיון מרתק, כואב, אמיתי ומלא תקווה. עלו שאלות נוקבות, מחשבות שונות, נקודות מבט מגוונות. היה מלמד ומעניין.
**
סוכת שלום כפר ורדים יום שלישי: מופע מוסיקלי – “אני שלום – מתהילים לאום כלתום”, הזמרת שירה גולן בלווי ד”ר וסים עודה, שפרט באומנות על העוד, הופיעו מול למעלה ממאה א.נשים. נהנינו ממוסיקה ייחודית שחדרה ללבות ופתחה שערי שמיים, שמענו סיפור חיים מרתק, ולמדנו שצלילים מתרבויות שונות מתחברים בשלום.
היום, יום רביעי לסוכת שלום, מופע מוסיקלי נוסף – הזמרת מורין נהדר, יוצרת, פיטטנית בינלאומית, מלחינה ישראלית שמחייה מחדש את עולם המוסיקה היהודית הפרסית. כולם מוזמנים בשעה 19:30, בקהילת המניין המשפחתי המסורתי, כפר ורדים (מעל כיכר 8).
מחר, יום חמישי, ננעל את סוכת שלום, באירוע מיוחד – הקרנת הסרט אנו ANNU – הקרנה מיוחדת, במעמד הבמאית זוכת פרס במאית השנה על יצירה זו – מיה חטב חזז.
“אנו” מספר את סיפורה של ילדה מהכפר חורפיש והקשר המיוחד שלה עם סבתה , שמאמינה שנכדתה אנו היא אחותה מגלגול קודם. הסרט בכיכובן של אמל מורקוס ורוז עבוד. כולם מוזמנים 1.10 בשעה 19:30 במארג.
**
נימר-נימר (חורפיש)
מדי שנה, החל משנת 2000 נהגה קהילת: המניין המשפחתי המסורתי בכפר ורדים, (כשמו הוא בוורדיו האנושיים והצמחיים), בחסותם ויוזמותיהם/הן של הרבנים/הרבות: צבי ברגר, אבי נובס, נטלי לסטרג’ר ודבורה עברון ופעילי המקום.
ושמחת בחגיך אתה ובני ביתך וכול הבאים בשעריך, ומה שיאה לגברים יאה לנשים, בד בבד חלק וחד.
נפל בחלקי כבוד גדול מאוד להיות אחד האושפיזין הנוטלים חלק פעיל בחגיגות האלה במרבית השנים.
*בגליל הגויים, היינו הגליל הצפוני הגליל הדרומי, ואני מתעקש על השמות האלה דווקא, ולא משתמש בשמות הנהוגים: (עליון ותחתון) כדי לא לפגוע באף אחד, אנו מהווים חתך מייצג למגוון האוכלוסייה, ללא הבדלי: דת, גזע ולאום, בהתאם למגילת העצמאות תש”ח.
* בעידן המלחמה הארורה, כולנו סובלים כאן ושם נקעה נפשנו, אך לא אבדה תקוותנו להיות בני חורין בנחלתנו, על אף הצרות הצרורות מסביבנו, אני ניזון מן העיתונות העברית הכתובה (אולד פאשין).
*בעיתון (ידיעות אחרונות) 10 /9 /2026 פורסמה מודעה(עמוד שלם), תחת הכותרת: (די לגזענות!), בפתיח נאמר חד וחלק:
(אנו החתומים מטה, מכול מגזרי החברה-הביטחון, האקדמיה , המשפט, המשק והתרבות, בעבר ובהווה, דוחים את הניסיון לפסול חלק מאזרחי ישראל מהשותפות בקואליציה על בסיס דת או לאום, כול מי שמכיר בעקרונות מגילת העצמאות ומוכן לשאת בנטל השירות, הצבאי או האזרחי, הוא שותף לגיטימי לשלטון, אנו מסתייגים בחריפות מן השיח המקבל כמובן מאליו את הדרת נציגי החברה הערבית מהקואליציה, זוהי הכללה גזענית, הסותרת את ערכי הדמוקרטיה ואת מגילת העצמאות, הקובעת שוויון ללא הבדלי גזע ומין, הדבר חמור במיוחד כשיש מפלגות חרדיות שאינן מוכנות לשאת בנטל השירות, ובהן אף פלגים המתנגדים לקיומה של מדינת ישראל. אזרחי ישראל הערבים הם חלק חשוב מהחברה ותורמים לה רבות,, בשבעה לאוקטובר יצאו אזרחים להציל ישראליים ממתקפת חמאס, ורופאים ואחיות ערבים טיפלו בפצועים והצילו חיים.
אין לפרש עמדה זו כתמיכה במפלגה כל שהי,, אלא עמדה ערכית שנועדה לחזק את הדמוקרטיה הישראלית וחוסנה באחת משעותיה הקשת.)
מספר החתומים/ות הוא: 508, כולם יהודים, למעט גוי אחד העונה לשם: סלמאן אבו רוקן מהישוב עוספיה.
בין החתומים: שני ראשי ממשלה הנקראים: אהוד. לא חסרים רבי אלופים ואלופים, ניצבים, ראשי זרועות ביטחון: שב”כ, מוסד ואמ”ן. כולם לשעבר. בנוסף לאנשי אקדמיה למיניהם/הן וכו’…
עצומה זו היא אות ומופת לכלל ישראל, פיות מפיקי מרגליות, שאיתם אי אפשר להתחרות או להתגרות!
ובאותו ענין, העיתונאי-פרשן: בן כספית, בטורו במעריב 25 /9 /2026/ ערב סוכות תשפ”ז הוא העלה על הכתב את גבורתו של מילואימניק, עולה חדש שנפצע בידו בקרב על הישוב הלבנוני: מארון אל-ראס, מול קיבוץ מלכיה, הפרמדיק חבשו והפנהו מיד לבי”ח (איכילוב), הפצוע נסע בכוחות עצמו ונהג ברכבו האישי ודמו עדיין זב מידו, בדרך עצרוהו שני שוטרים, בן כתב: שני שוטרים יהודים ערלי לב המיטו עליו קנס בגין מהירות מופרזת, ללא התחשבות בנסיבות.
הפצוע פנה לערכאות המשפטיות, השופטת דיינת זכתה אותו בהתחשב בנסיבות, בן-חן מוסיף: השופטת נקראת: רשא סעדי עתאמנה, כן כן הוא מדגיש זאת, מרעיף מחמאות לצוותים הרפואיים, רוקחים/ות, סניטרים ועובדי ניקיון ערביים, ובן-חן מסיים: עובדים אלה לא עוזבים לשום מקום.
באנו לניר נירים לשלום הנכסף המיוחל, ונרות לחג, יש ניר עוז, ניר גלים, ניר בנים, על פי שלושה עדים יקום דבר, יש לנו כבר/כפר ניר רביעי/ תוספתא: הוא ניר שלה מנחה ערב ערב זה.
בשנת חשפ”ז, נקווה שהיא שווה פז, למאשפזין, לאושפיזין, ותעשה שלום עלינו ועל כול העולם, ומועדים לשמחה, כולל שמחת בית השואבה.
התצלום/ מודעה באדיבות יומון: ( ידיעות אחרונות) 10 /9 / 2026
השארת תגובה
