לא ימחקו אותנו בטיפקס

עידו מרינוב (טור אישי)

צהרי יום שישי חם במגרש החנייה שבין תיכון אמירים לבית הספר תפן בכפר ורדים. מאות רבות מתושבי הכפר מתקבצים ובאים לפסטיבל “יאללה גליל”.

בשעה אחת וחצי, רגע לפני שלהקת טיפקס עולה לבמה, עולה עליה ראש מועצת כפר ורדים, אייל שמואלי, לשאת דברים לפני ההופעה. דבריו מתחילים בדברי התודה הרגילים לעובדי המועצה וכל מי שטרח על הפסטיבל ואז מתחילה לעלות חוסר הנוחות.

“כבוד השר מכבד אותנו בנוכחותו”. איזו זכות נפלה בחיקנו, כבוד שר “הנגב, הגליל והחוסן הלאומי”, יצחק וסרלאוף, כאן. אשרי כבוד השר, הוא צדיק בסדום, העביר לכפר לא פחות מ-4.2 מיליון שקלים. הללו את כבוד השר, הוא התחייב לממן אירועי תרבות בכפר עד 2028. וקצת תחינה לכבוד השר, שישתווה לצדקה שהרעיף עלינו הגביר המתחרה מהקרן הקיימת לישראל.

אז עולה כבוד השר, מדושן עונג, עוטה חיוך מאוזן לאוזן. אוסף בתאווה את הרי החנופה ונושא נאום חסר מעוף על הצפון המתעורר. הדבר הטוב היחיד שניתן לומר על הנאום הוא שהוא היה קצר.

בקהל נמצא איתן גונן, האריה שנלחם ללא הפסק לשחרר את ביתו הלביאה רומי משבי החמאס. 471 ימים הייתה רומי בשבי.

השר מדושן העונג הצביע נגד העסקה הראשונה לשחרור החטופים. הוא הצביע נגד שחרור ילדים ונשים משבי החמאס בנובמבר 2023. בינואר 2025 הצביעה ממשלת ישראל על העסקה השנייה לשחרור החטופים, זו העסקה בה שוחררה רומי. השר מדושן העונג? הצביע נגד.

נתקדם בזמן לאוקטובר 2025, אז דנה הממשלה בעסקה השלישית והאחרונה במסגרתה ישובו כל יתר החטופים ארצה יחד עם הגופות של אלה שנרצחו ביום הארור ומאז אותו יום בשבי החמאס. המדושן הצביע נגד כמובן.

2,044 נרצחו ונהרגו תחת משמרתו של מדושן העונג. 251 נחטפו לרצועת עזה, 41 לפחות מתו בשבי.

אחרי הנאומים, החלה ההופעה. המדושן ירד מהבמה והחל לחגוג יחד עם אישתו. רוקד וצוהל, החיוך לא מש מפניו. כל הציבור הקדוש בא לחגוג איתו כחתן בר המצווה. רוקד וצוהל, החיוך לא נמחק.

באותו הזמן, בירושלים התקיימה האזכרה השנתית לציון הירצחו של הרש גולדברג פולין. הרש, ילד של אור, אהבה ושלום נרצח בשבי. הוא נרצח בזמן שהמדושן מצביע נגד עסקאות להחזרת חטופים, הוא נרצח בזמן שראש מפלגתו של כבוד השר מתפאר בכך שהצליח לטרפד עסקאות לשחרור החטופים.

כבוד השר לא היה באזכרתו של הרש, הוא רקד בכפר ורדים. הוא חגג את החנופה שקיבל בכפר ורדים בזמן שרייצ’ל גולדברג פולין מחתה עוד דמעה על בנה המתוק שאבד לשווא, תחת משמרתו של כבוד השר מדושן העונג.

אי אפשר לבוא בתלונות לתושבי הכפר שרקדו עם טיפקס באותם צהרים. מגיע להם לחגוג אחרי השנים הקשות שעברו תחת הפקרת ממשלת המדושן. אפשר רק לזכור תמיד שאף הופעה, יריד, כוס בירה או “פסטיבל” לא ימחו את ההפקרה של הגליל, עוטף עזה וכל ישראל.

השר המדושן שמגיע לכפר כגביר שמרעיף על הנתינים שלו כמה שקלים מכספי המיסים שהם עצמם שילמו, טוב היה עושה אם היה מבלה את כל ימיו ולילותיו עם המשפחות השכולות ששכלו את היקר להם מכל תחת משמרתו. עדיף היה שהיה לוקח תרמיל ועובר מקבר לקבר של אנשים שהיו חיים, רוקדים וצוהלים אלמלא ממשלתו המסוייטת והמסייטת.

אבל הוא רקד וצהל בכפר ורדים עם טיפקס. טוב שלא נולד הטיפקס בעולם שימחוק את חרפתו, שיסתיר את אות הקין על מצחו. לעולם ולעלמי עלמיא.

צילומים: Ritvo photography‎‏