משכוכית, עיזה עיוורת ועדר

 נימר נימר (חורפיש)

בימים הנוראים של שנת תשפ”ו, מובן תשפ”ו בערבית הוא: תהיו לנו בריאים! גם: אסותא, גהה ומזור על פי שלושה עדים יקום דבר, והחוט המשולש לא בקלות יקרע.

השנה שחלפה, תשפ”ה, משמעותה: תהיה לי בריא! מה עוד יותר טוב ממשמעות צמד החמד של שתי המלים הנ”ל, לעומת שנת תשפ”ד אשר שיפדה אותנו על האש הלוהטת, גם בערבית אותו שורש ואותה משמעות! הינו שפותינו מצטלבות ומשתרבבות בעל כורחנו.

ובין כסה לעשור מאחלים: גמר חתימה טובה! בכיפור רק השם ייכפר, לפני: ושמחת בחגיך, עם ארבעת המינים שבהם מקשטים את הסוכה, לקבלת האושפיזין, עד הגיענו לנסוך המים ושמחת בית השואבה, זה כלל ראש דג ותפוח בדבש.

כשצופים בחתך מיצג של אלפי עם ישראל מפגינים בכיכר החטופים, קפלן, רחוב עזה, בגשר המיתרים, בקיסריה וביתר הערים, בואך גשר חורפיש אלקוש (דיר אלקאסי) בצפון, כולם מזדהים עם משפחות החטופים ומשפחות השכול, תמונות קורעות לב, דמעות זולגות, זעקות ואנקות, דגלי הלאום, חסימת כבישים ללא תכסיסים, כן סולידריות והזדהות, הכול בדרך ארץ וברעותא, כל ישראל ערבים זה לזה, ולא אורבים זה לזה, לא אלמו ישראל.

הביטוי ביל”ו כשמרחיבים את יריעתו, לא רק: בני יעקוב לכו ונלכה! אני מפרשן על אחריותי, במחילה מכבודו של ממציא ראשי התיבות הנ”ל, תוספתה משלי, חינם אין כסף:

– ביל”ו: בני ישמעאל לכו ונלכה!

-בני יתרו לכו ונלכה

-בני יהושע לכו ונלכה!

-בני ינקי לכו ונלכה!

ועוד היד נטויה כדי להגיע לעמק השווה בינינו, כשכולם בינינו, עד אחרון החטופים עם כול היגון, הדיכאון, המצפון, הכימהון, התימהון, לזה נפשינו כלתה, בלשון ביאליק.

נגזר עלינו: הביטוי: (העזה העיוורת), זו לא המצאתי ששלפתי משרוולי או ממותני בהוקוס פוקוס, זו המצאתו של הראשון לציון לשעבר: כבוד הרב הראשי הספרדי, המנוח: עובדיה יוסף זצ”ל, זיע”א, תנצב”ה, הוא שפסק אדהוק, כבר בשנת 1997 : העדר צועד אחרי העזה העויורת, לא קשה לנחש למי הוא התכוון אז! ולא צריך שום רמיזא, היום אנו חווים את עידן המשכוכית המודרנית המגונדרת, שמשלהבת את הנשמות והנפשות הסטריליות, ציל צל ציל צל/ אין לי דיל ודל / אין לי חדל / ו אין לי מחדל.

בלשונם של: האמריקאי המכוער, האנגלי המבוצר, הקנדי המאולתר והאוסטרלי המאותגר, למען ( שופוני), אני אשופכם ראש ואתם תשופוני עקב.

עידנו של הפסוק: על נהרות בבל שם ישבנו וגם בכינו בזוכרנו את ציון, פג תוקפו והגענו לבל חזור, ולדאבוננו שמרבית עם ישראל זועק על נהרות: הירקון, הירדן, התנינים, הקישון, הנעמן, גם על חצבאני, בניאס ודו ידין את עמו. ותרעש השמים ולא זז שום דבר, ואנו משחקים בחתול ועכבר.

מי ייתן וכל הסרבנים, המתעקשים, התתרנים, קהותי החושים הסומים, יתעשתו, יחוסו וירחמו ויחמלו למען ישובו בנים לגבולם ולנחלתם, כששערי השמיים פתוחים, זו תהיה מתנת תשפ”ו, ויעשה שלום במרומיו עלינו ועל כול העולם, הגידו אמן סלה !!!

שירתו של המשורר הלאומי מול עינינו הזולגות ומיבבות ללא הרף:

(הכניסיני תחת כנפך/ והיי לי אם ואחות/ ויהי חכך מקלט ראשי/ קן תפילותי הנידחות).

יוצרים תקווה בשנה חדשה, אם תרצו אין זו אגדה, מעדנה די רתחה לעדנה די נחתה, על אף שהמלך, סריסיו וצאן מרעיתו מתנזרים במנזר השתקנים, השתגעו, שיגעו את הארץ והרסו את איכות הסביבה.

זה קטע מסיפור בדים שנלקח מכוכב מאדים! הכול עובר חביבי!

ואנו מצפים להושענא רבא ! עם נבחרת: בזאר הגולנים: רמת הגולן, חטיבת גולני, צומת גולני, אייל גולן, יאיר גולן, רב הטבחים אלגולאני והסופר סטאר מאי גולן! אשרינו וחג לנו! בתקווה שלא נגיע ל: 777 ימים.

* הכותב נימר נימר: סופר, מתרגם, יוגב ונוקד מכפר חורפיש.