על דיני נפשות, גרירת רגליים ומינהל תקין

הח”מ מטה מקבל אין ספור פניות ותלונות הנוגעות לתפקוד המועצה: בתחומי חינוך, בינוי, גביה ותשלומים, תנועה, בטחון ובטיחות, איכות חיים, ניקיון ועוד. לרוב תשובתי זהה: תכתוב/י ונפרסם.

אלא שרובם ככולם מהפונים מפחדים, מתעצלים, רוצים שמישהו אחר יוציא עבורם את הערמונים מהאש, או סתם מותשים ומיואשים מהמאבק הבירוקרטי או האישי.

נאה דורש – נאה מקיים: לאחרונה מצאתי עצמי עוסק בשני עניינים, הנמצאים סמוכים מאוד אחד לשני והדורשים, לטעמי, התייחסות ציבורית ותקשורתית.

סכנת חיים ועבריינות “נורמטיבית”

לא אחת, וגם לא פעמיים, ניתן לראות מכוניות (רבות. מאוד) המגיעות מכיכר 9 (מכיוון רחובות תבור, כרמל וציר בתי הספר) ועושות דרכן לחניה האחורית של המארג: וזאת בפניה שמאלה, תוך כדי עליה על “אי תנועה” המסומן לבן בוהק.

תתפלאו (או לא…), אבל גם רכבי הסעות (מיניבוס) של המארג חולפים על אי התנועה הזה, משל לא היה קיים.

כבר נאמר במקורות: “אל תשים מכשול בפני עיוור” ו”אל תגזור על הציבור גזרות שאיננו יכול לעמוד בהן”.

אלא שבמקרה זה הציבו מכשול וגם גזרה: משום שבהמשך הדרך, בתבור או במירון, אין שום אפשרות “נורמלית” ו”בטיחותית” להסתובב ולחזור לחניה האמורה.

רכב פרטי יתקשה להסתובב בהמשך הכביש (בכניסה לרחוב גל? ברחוב סער? במגרש הפטנק עם העליה התלולה?) ורכב הסעות גדול על אחת פי כמה וכמה –שלא לדבר היותו של הסיבוב מסוכן לכשעצמו משום שאין מקום “טוב” להסתובב בו…

ולכן “ברירת המחדל”, ה”נורמאלית”, אך “העבריינית”, היא פניה שמאלה לחניה, על אי התנועה, בעבירת תנועה חמורה.

הח”מ, שראה במקום לא מעט עבירות תנועה, כמו גם “כמעט תאונה” (טפו-טפו, מלח-מים) פנה מספר  פעמים לראש המועצה (אישית. לא תקשורתית), וזאת מתוך דאגה אמיתית לשלום הציבור, כמו גם הסרת מפגע היוצר “תרבות עבריינית” לאנשים נורמטיביים.

ולרוב לא נעניתי. לעיתים רחוקות השיבני שיבדוק…

נ.ב. : ברור שיש במקום מורכבות תנועתית והתרת הפניה שמאלה, תחייב (כנראה) תמרור “האט” בכביש ראשי (תבור). יתכן וניתן לפרוץ מעבר מכיכר 9.

למומחי התחבורה הפתרונים.

**

ממש באותו 10 מטר-מרובע (חזית המארג) היתה עד לא זה לא מכבר חניה שמורה לרכב שיתופי (שלמה סיקסט. זוכרים?).

אותו רעיון של רכב שיתופי – עלה לפני כחמש שנים בקול תרועה רמה (ובצדק!) כמיזם חדשני, קהילתי ופורץ דרך…

לצורכי הרכב השיתופי אף סומנו שתי חניות ייעודיות: ליד המארג וליד צומת המפה (כיכר 1).

אלא שרעיונות יפים לחוד ומציאות לחוד (ראו גם צמצום פעילות הכפרבוס) ובשוטטות ברחבי הכפר נראה לאחרונה כי החניות האלו ריקות תדיר.

קרי: או שהמזם נפח את נשמתו, או שכל-כך פופולרי שכל הזמן כלי הרכב השיתופיים נמצאים בדרכים…

בבירור קצר עם ראש המועצה לפני מספר שבועות, הסתבר כי השירות הנ”ל בוטל לפני כשנתיים (!), בשל היעדר ביקוש – אולם:

1. הסימון לא בוטל! (שנתיים!…)
2. לא היתה הודעה לציבור.

אייל שמואלי אף הבטיח מיד לטפל בהורדת הסימונים של החניה השמורה, והוסיף כי המועצה הוציאה הודעה על סיום ההתקשרות.

הח”מ איננו זוכר כל הודעה כזו, וגם “גוגל” איננו מכיר הודעה בנדון. (ראו הערה בהמשך).

זאת ועוד: מספר ימים לאחר פנייתי לראש המועצה והסימון עדיין חי וקיים!

בצר לי פניתי הפעם לאפליקציית המועצה, בדיווח כי יש להסיר את הסימון לאלתר.

הפעם מישהו במועצה טרח והסיר, חלקית, את הסימון “למעט רכב שיתופי”.

אולם תמרור אין עצירה עדיין במקום, וגם הסימון על החניה/כביש עצמה.

אבל למי מראים חצי עבודה?…

(תמרור העצור וחניה צבועה, עדיין במקומם גם השבוע – כמעט חודשיים לאחר הפניה באפליקציה. וחודשיים אחרי הפניה לראש המועצה)

מ.ש.ל:

דיני נפשות, גרירת רגליים ומינהל תקין

הערה 1:

כך השיב ג’ימיני (גוגל AI) על השאלה “האם מועצת כפר ורדים פרסמה הודעה על סיום המיזם הרכב השיתופי עם חברת שלמה Sixt בכפר ורדים?”:

“נכון לעכשיו, לא מצאתי כל הודעה רשמית או פרסום פומבי מצד מועצת כפר ורדים על הפסקת פעילות מיזם הרכב השיתופי שלהם בשיתוף עם שלמה Sixt.

“המידע הקיים ברשת עדיין מתייחס להשקת המיזם ב-2020 כחידוש עבור התושבים, ואין כל אזכור לסיום פעילותו. ייתכן שהפרויקט פשוט דעך ללא הודעה רשמית, או שהוא עדיין פעיל במתכונת מצומצמת.

“אם מועצת כפר ורדים הייתה מפסיקה פרויקט כזה, סביר להניח שהייתה מפרסמת הודעה מסודרת באתר ובדפי המדיה החברתית שלה”.

ולכן, ניתן להגיד, בזהירות, כי מה ש”סביר” לגוגל, איננו “סביר” למועצת כפר ורדים, וראש המועצה “איננו מדייק בדבריו” (בלשון המעטה ובזהירות) כי היתה הודעה לציבור בדבר סגירת המיזם.

עוד אוסיף, שהשקת המיזם היתה, כאמור, בקול תרועה (שוב: בצדק!) ולכן גם סגירתו היתה ראויה לציון משמעותי, שבטח לא היה.

**

הערה 2:

ממש בימים האחרונים העברתי דיווח באפליקציה על שני מיפגעים הנוגעים לגינון בכפר.

יש לציין כי הצוות הנאמן והמקצועי של אחים מלמד טיפל בפניה תוך כשעה!

במקרה זה, שאפו גדול!

**

הערה 3: כמובן שדובר המועצה (אופיר שפיגל) התבקש, מבעוד מועד, להגיב לדברים.

בשל יחסי העבודה הטובים עם ראש המועצה (לרוב. למרות הביקורת על השקיפות) – שלחתי את הדברים גם לו, בפרטי, שהשיבני: “אגיב לציבור בדרך שלי ובזמן שלי”.

אצל שפיגל, זו כבר סאגה אחרת לגמרי, ולא בפעם הראשונה…

בקשתי ל”תגובה” נענתה, בפאסיב-אגרסיב: “עודד שלום, תודה על פנייתך, על מנת לטפל בפניות המרובות אנו מבקשים לקבל את כל הפניות, בצורה פרטנית הכוללות שם, מהות הפניה, תאריך הפניה למועצה או תאריך האירוע, דרכי התקשרות לפונה וכל מידע רלוונטי. ברור שבגלל שכוונותיך טובות, תכין את הכל ולא תסתפק באמירות כלליות”.

קרי, במקום לפרסם תגובה מכובדת בנוסח (העצה בחינם!): “תודה על ההערות החשובות. ניקח את הדברים לתשומת ליבנו” – התבקשתי לפרט את כל הפניות…
מכיוון שרוב בקשותי (היו גם כמה בעל פה) בנושא החניה במארג והסרת התמרור של הרכב השיתופי מתועדות, שלחתי אותם.

(שתי דוגמאות. יש עוד…)

אבל אז, תעשו עצמכם מופתעים, התבקשתי להתייחס לרישא של הכתבה “אין ספור פניות”… כאילו שההסבר לעצם הכתבה מחייב לשחזר את עשרות (לפחות) התלונות והבקשות שאני מקבל חדשות לבקרים בשלל נושאים כפי שפרטתי בפתיח.

זאת ועוד שאלו פניות אישיות אלי שכלל לא הגיעו למועצה (הבנת הנקרא…) ומכאן שזו בקשה/דרישה מופרכת וקנטרנית מיסודה.

על זה נאמר: נו, באמת…