יוני צרויה: מרוצה בעבודה ומרגיש כשווה בין שווים

השבוע (3/12) צוין “היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות”, המוקדש לקידום המודעות ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם.

יוני צרויה, בן 57 מכפר ורדים, נשוי + 2, המתנייד על כיסא גלגלים, מעולם לא נתן למוגבלותו להפריע בעבודתו כאיש הארכיון של מחלקת משאבי אנוש במרכז הרפואי לגליל: “מדי יום אני מקבל עשרות מסמכי עובדים, סורק ומזין במחשב – מקליטת עובדים חדשים, דרך הענקת דרגות ומינויים במכרזים, ועד לפיטורין או פרישה. למעשה, כל סטטוס או משוב, הקשור לעובד במהלך שנות עבודתו, עובר דרכי ומועבר ישירות למחשב, כדי שיהיה מתועד”.

צרויה גם אחראי על חלוקת הטבות שונות, כמו מתן תיקים לילדי עובדים העולים לכיתה א’, או הטבות לעובדים שנולדו להם ילדים או כאלו שגויסו לצה”ל. בעת הצורך, הוא מבצע פרויקטים מיוחדים לבקשת מנהלת המחלקה, גלית טמיר, כמו הנפקת דוחות אקסל.

“אני מאוד מרוצה בעבודה ומרגיש כמו שווה בין שווים”, אומר צרויה, גבר יחיד במחלקה בין 20 נשים. “מנהלת המחלקה דאגה לי לחדר נפרד ומרווח, הנמצא מחוץ למחלקה. בביה”ח יש הנגשה מצוינת, ואם יש משהו שמפריע לי, אני מדווח על כך ומשתדלים לתקן, כמו שהיה ביום הראשון לעבודתי, כשהבחנתי ששעון הנוכחות היה גבוה מדי עבורי, והדבר תוקן מיידית”.

הוא רואה חשיבות רבה בציון היום הבינלאומי לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלויות: “מדובר בעובדים נאמנים ומצוינים, עם מוסר עבודה גבוה. חשוב להעלות את המודעות ולראות את האדם שמעבר למוגבלות”.

מנהלת משאבי אנוש, גלית טמיר: “המוגבלות הפיזית של יוני לא היוותה מכשול בשום שלב, עוד מאז הריאיון האישי אצל המנהל האדמיניסטרטיבי, משה מיוחס. כבר מתחילת עבודתו, אפשר היה לראות את כישוריו המקצועיים והטכנולוגיים, ועד מהרה קיבל על עצמו פרויקטים נוספים, נוסף על היותו ארכיבר. בשל קסמו האישי, הוא אהוב על בנות המחלקה ומכניס המון צבע ושמחת חיים”.