עמרי אבידר
שביל הבר-בת בכפר ורדים, שהושלם ונחנך לאחרונה, הוא מסלול מעגלי קצר וקל, ומחבר כמה נקודות ענין ופינות חמד בלב כפר ורדים.
הוא מתחיל ומסתיים מצפון לכיכר 1 (כיכר צומת המפה), ממשיך על גבעת האנטנה לעבר מבנה האנטנה ומשם נכנס אל תוך החורש ומגיע לסלע המאובנים ובור הסלמנדרות. משם ניתן לפנות שמאלה ליציאה ולשוב לנקודת ההתחלה או לפנות ימינה לפי השילוט לעבר חורשת הבר-בת, ממנה ניתן גם לחזור בדרך הגישה לבית חינוך “קשת” לכיכר 2 ברחוב אשכר ולחזור לאורכו לכיכר 1 ולצומת המפה.
אורך השביל המלא כ 1.1 ק”מ והפרשי הגובה בו מינימליים.
סימון השביל: כחול-צהוב. השביל מסומן בצבע על גבי סלעים וכן בכמה שלטי עץ.
השביל המלא מזכיר צורת הספרה 8 בגבעת האנטנה וחורשת הבר-בת.
נקודות ענין לאורך השביל:
- בנין האנטנה: עם הקמת כפר ורדים בשנת 1984 הוקם מבנה ולידו אנטנה גבוה שדרכה קלטו תושבי הכפר את שידורי הטלוויזה (בזמנו ערוץ 1 בלבד…). באותה עת טלוויזיה נקלטה על-ידי אנטנות. בכפר ורדים הוחלט לקלוט במקום יחיד ומרכזי את השידורים ומשם להעבירם בכבלים תת קרקעיים לכל בתי היישוב כך שלא כל בית יאלץ להרים אנטנה משלו ולכער את המרחב הציבורי.
מבנה האנטנה והשידורים ממנו היוו גם טלוויזיה קהילתית ומשם שודרו סרטי קולנוע מידי שבוע (הובאו מ”האוזן השלישית” בתל אביב) וכן הודעות וסרטים קהילתיים. בשנים הראשונות של הכפר, צעירים ומבוגרים היו מאוד פעילים בצדדים הטכניים והתוכניים של השידורים.
בהמשך שימשו המבנים להשאלת ציוד רפואי של יד שרה על-ידי משפחת טל.
כיום אחד המבנים הם משמשים את המועצה לאחסנה ולארכיון הכפר.
המבנה השני משמש כיום לאחסון והשאלת ציוד רפואי ומנוהל על ידי אחי (אחיעם) וינר ומוחמד עיד, הפועלים תחת “עמותת גיל הזהב כפר ורדים”.
- שביל קשת: הוא פרויקט חינוכי מקסים של בית חינוך קשת. ילדי בית הספר, בהנחיית אחראית הקיימות דקלה גרציאני תושבת הכפר וצוות בית הספר, לקחו על עצמם לטפח ולעקוב אחר שפע צמחי הבר הפורחים במקום (בהם כרכומים וסתווניות, סחלבים ועוד). ילדי כיתות ב’ וג’ עוקבים וממפים את הצמחים הנדירים הגדלים בחורש על גבעת האנטנה ולומדים עליהם ועל המארג הבוטני והאקולוגי העשיר שבמקום. כתרומה לקהילה הם גם משפרים את השבילים על הגבעה ואף מנקים אותה מידי פעם. כל הכבוד לילדים ולצוות החינוכי!
- סלע המאובנים: על השביל נמצא מחשוף סלע עליו ניתן להבחין במספר מאובנים של אמוניטים. האמוניטים היא תת-מחלקה נכחדת של חסרי חוליות ימיים שהתקיימו מלפני 410 עד 66 מיליון שנה. האמוניטים שגשגו בימים הקדומים, כמו בים תטיס העתיק שכיסה את אזור ארץ ישראל ויצר את שכבות סלעי הגיר שאנו מכירים. על מחשוף סלע זה אנו רואים מאובנים של בעלי חיים שחיו לפני עשרות ומאות מיליוני שנים בדיוק כאן.
- בור הסלמנדרות: לצד סלע המאובנים בתוך הסבך ישנו בור מים קדום אליו נקווים בחורף מים שבהם מתפתחות סלמנדרות שהן בעלי חיים מיוחדים מסדרת הדו-חיים. רק 7 מינים במחלקת הדו-חיים חיים בישראל. מהם 5 מינים שונים של צפרדעים ו-2 הם מיני לטאות: הטריטון והסלמנדרה וכולם נמצאים ברמות שונות של סכנת הכחדה. הסלמנדרות מתחילות את חייהן כראשנים השוחים במי הבור אך ברגע מסוים לקראת התייבשות מקווי המים שלהם ותוך זמן קצר של כמה ימים הם עוברים “שינוי צורה” (מטאמורפוזה) והופכים מבעל חיים ימי בעל זימים ללטאה יבשתית בעלת ריאות ואז הם יוצאים לתמיד מהמים. בחורף ניתן לראות סלמנדרות הולכות באזור הבור ואף ברחובות הסמוכים. בקיץ הם מתחבאים מהחום והיובש בנקיקים וסדקים שונים (עורן חייב להישאר לח) ורק לקראת החורף חוזרים לעבר מקווי המים.
- השבר הגיאולוגי: אם תמשיכו מסלע המאובנים מעט צפונה לעבר חורשת הבר-בת תראו שיש ירידה של כמה מטרים ותבחינו ב”קיר סלע” שמפריד בין האזור הנמוך יותר של חורשת הבר-בת והאזור המוגבה של גבעת האנטנה.
קיר זה הוא “קו העתק” גיאולוגי בולט שנמצא באזורנו! המסלע בגבעת האנטנה הוא גיר קשה בעוד החלק הנמוך עשוי מסלעי קירטון רכים. אם תחפרו בסלעי הקירטון של חורשת הבר בת כמה עשרות מטרים תגיעו לשכבת סלעי גיר ממש כמו אלו שעל גבעת האנטנה. האזור המוגבה הורם בגלל כוחות אדירים מפנים כדור הארץ ועם הזמן והבליה נחשף למצבו הנוכחי. יוצא שסלעי הגיר הקשה הם עתיקים יותר מסלעי הקירטון הרך בכמה עשרות מיליוני שנים!
שימו לב למשהו מענין נוסף: סלעי הגיר יוצרים אדמת טרה-רוסה בעוד סלעי הקירטון יוצרים אדמה “ענייה” מסוג רנדזינה ועל כן יש שוני עצום בסוגי הצמחייה המשגשגת בשני חלקי הגבעה. בעוד בחלק העליון נמצא חורש ים תיכוני עם עושר רב של עצים, שיחים וחד שנתיים בחלק הנמוך יותר מצליחים יותר האורנים והצמחייה באופן כללי עניה יותר ושונה.
- חורשת הבר-בת: מצפון לגבעת האנטנה משתרעת חורשת אורנים גדולה. בחלקה הצפוני ראשוני הכפר וילדיהם נטעו עצים בשנת הבר והבת מצווה של הילדים בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, ומכאן שמה חורשת “הבר-בת”. בחורשה יש מתקני ספורט ומשחק לילדים ומתקיימים בה אירועים קהילתיים ופעולות של תנועות הנוער.
על פרויקט שבילי הכפר
פרויקט שבילי הכפר הינו פרויקט קהילתי שמטרתו למפות, לסמן ולאפשר לתושבי כפר ורדים והסביבה לצאת ולטייל בטבע העשיר והנפלא הסמוך למקום מגוריהם. בכפר ורדים שטחים ירוקים נרחבים ובהם שבילים רבים, אלא ששבילים אלו אינם מחוברים, אינם מסומנים ובמקרים רבים אינם מאפשרים הליכה נוחה ורציפה.
מטרת הפרויקט שנוצר על-ידי קבוצת תושבים בעידוד ותמיכה של המועצה המקומית ובסיוע תקציב מהמשרד להגנת הסביבה, ליצור רצף של שבילים בכל רחבי הכפר שיגיעו לכל המקומות בעלי העניין בכפר בצורה נוחה וברורה. כל השבילים יסומנו ויתוחזקו באופן שיאפשרו הליכה קלה ונעימה. כן יועלה מידע לאינטרנט על כל מוקדי העניין לאורך השבילים.
עד כה מופו 12 שבילים בכל רחבי הכפר והם נמצאים בתהליך של תכנון, סימון, הסדרה ופרסום. כחלק מהפרויקט יוגדר “שביל הכפר” שיחבר את השבילים המקומיים ויצור מעבר רגלי לאורך הכפר כולו עם מעבר ברוב נקודות העניין המרכזיות.
בצוות “שבילי הכפר”: עמרי אבידר, יונתן אורון, הלל גלזמן ויעקב קורין.
השארת תגובה
