בזכות המורה יעל: ראובן קיבל כליה

אריאלה איילון, פרסמה לאחרונה ידיעה מעוררת השראה באתר וינט, שלהלן עיקריה:

יעל דביר – בת 48, נשואה, אם לשבעה וסבתא לארבעה, תושבת מעלות ומורה בבית ספא יהלום – החליטה לתרום כליה באופן אלטרואיסטי. היא גם קיבלה תמיכה רחבה מכל משפחתה והחלה בתהליך בלב שלם ובנפש חפצה.

ממש במקרה נודע לדביר, כי תלמיד בכיתה המקבילה בה היא מלמדת, ראובן בייטה בן 13, מחפש כליה חדשה. בייטה, מבני המנשה, עלה לארץ מהודו עם כליות לא מתפקדות והמורה התגייסה למענו. מהסיפור הזה יצאו שלושה מושתלים לחיים חדשים – בזכות שלוש תרומות אלטרואיסטיות.

לדברי דביר, הכל התחיל כאשר ביקשה ממנהל בית ספר יהלום במעלות יום חופש, לטובת בדיקות התאמה לתרומת כליה. המנהל, שידע כי בייטה ממתין לתרומת כליה, עדכן בכך את דביר וכל המהלך החל להתגלגל.

דביר נכנסה לסבב בדיקות  מקיפות, אך המשימה נדחתה מעט בשל חתונת שני בניה (ברכות חמות!), ובספטמבר האחרון עדכנה אותה מתאמת ההשתלות בבלינסון, שהיא אינה מתאימה לתרום לראובן.

דביר: “התאכזבתי מאוד לשמוע, ושאלתי את המתאמת: אז מה יהיה איתו? מי יתרום לו? והיא הסבירה לי על ההליך של השתלות בהצלבה. הסכמתי לתרום כליה לחולה אחר, בתנאי שמרכז ההשתלות ידאג לקדם את ראובן ברשימה וידאג למצוא לו כליה מתאימה. אכן, זמן קצר לאחר מכן נמצאה התאמה בין דביר לחולה שהמתין להשתלה.

“ב-28 בדצמבר זכיתי לעלות על שולחן הניתוחים ולתרום את אחת מכליותיי לאדם חולה, שיחלים בזכות התרומה. הייתי באופוריה והתאוששתי מהר. חמישה שבועות לאחר הניתוח כבר חזרתי לשגרת חיים מלאה”.

בייטה עלה לארץ רק לפני שנה עם אימו האלמנה ואחותו. הוא עלה כבר במצב קשה עם אי ספיקת כליות ונדרש לדיאליזה מספר פעמים בשבוע. הטיפולים גם פגעו בלימודיו, אבל למרות הקושי מצא חברים ולמד עברית. לאחר שנה של דיאליזה, הגיע בייטה לשניידר, לבחון אפשרות להשתלה.

ד”ר שלי לוי, רופאה בכירה במכון לנפרולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים: “ראובן הגיע אלינו כשלא ברור ממה נגרם הכשל התפקודי בכליותיו. מהמסמכים הבודדים שהיו בידי המשפחה, עלה שהוא אושפז בגיל שלוש עם דלקת בשתן ואבן בכליה ובגיל תשע שוב עבר אשפוז בשל יתר לחץ דם – תופעה נפוצה בקרב חולי כליות.

“לשניידר הוא הגיע לבדיקות טרום השתלה, שהראו כי שתי כליותיו לא מתפקדות. בהיעדר מסמכים, נותר לנו רק להניח שמקור הבעיה בהפרעה מולדת בתפקודי הכליה ובמבנה שלה. התפקוד הלקוי של כליותיו, עד למצב של היעדר תפקוד, גרמו לו לשורה של בעיות. הוא לא גדל וגבה ולכן נזקק להורמון גדילה”.

כאמור, סוף טוב הכל טוב: לפני מספר שבועות נמצאה תרומת כליה מתאימה לבייטה: עירית דובדבני, 48, אשת חינוך, נשואה ואם לחמישה – שכבר שמונה שנים שוקלת לתרום כליה.

כך המהלך הושלם עם שלוש השתלות: איתן, תורם אלטרואיסט, תרם כליה למושתל משה. סיוון, גיסתו של משה, תרמה לגליה. ועירית תרמה לראובן – שקיבל כאמור עדיפות בתור בזכות יעל דביר.

ד”ר סיגל אייזנר, כירורגית בכירה במחלקת ההשתלות בבלינסון ואחראית השתלות כליה בילדים בשניידר, שניצחה על הניתוחים הכפולים, כשהיא מסתייעת בד”ר מיכאל גורביץ, מנהל יחידת השתלות כבד בשניידר: “ראובן קיבל שתל מהחי, תרומה שממקסמת את סיכויי היקלטות האיבר המושתל, ואכן, השתל נקלט מצוין. הוא נותן שתן, תפקודי הכליה שלו תקינים וסיכוייו לחיות חיים רגילים הם מצוינים”.