בא לי לצרוח! זה לא סביר!

גם אתמול (שבת 15/7/23) יצאו מאות אלפים מתושבי מדינת ישראל החופשית להגן על הדמוקרטיה.

ברחבי הגליל המערבי והמרכזי נערכו מספר עצרות והפגנות, בין היתר בכרמיאל, נהריה, צומת כברי וצומת אלקוש-חורפיש.

בכרמיאל נשאו דברים: הרמטכ”ל לשעבר רב-אלוף (מיל.) דן חלוץ, ד”ר הדס אופק פזיוטרפיסטית ופעילה במאבק מקצועות הבריאות (הר חלוץ), ואבי גרייניק שחקן, קומיקאי ומוזיקאי:

ד”ר הדס אופק

דוברת בהפגנת המחאה בכרמיאל נגד ההפיכה המשטרית

שמי הדס, ואני גרה כאן בהר הזה ממש מעל הצומת. אני מהר חלוץ. זאת ההפגנה שלי, אתם ההפגנה שלי, אתם מחזיקים אותי כבר חצי שנה, קצת יותר. כאן אני מגדלת את ילדי, כאן אני רוצה להזדקן, כאן אני רוצה שילדי יקימו את ביתם. אני אישה, סגל אקדמי במכללה האקדמית צפת, אני פיזיותרפיסטית, יהודיה רפורמית, תושבת הפריפריה.

ככזו, אהיה ללא ספק נפגעת מההפיכה. ככזו, אין ספק שאמצע את כל מה שיקר לי נפגע, לא מקודם, נרמס. ככזו, אין ספק שיש מי שרוצה להשתיק אותי ואת כל האג׳נדות שיקרות לליבי, את כל ערכי. אני חושבת שצריך לדבר היום על סבירות. על הערך הזה ששומר עלינו, שנותן לי תחושה של מוגנות. כל השנים בעשייה שלי אני יודעת שלא יעצרו אותי כי זה לא סביר. כי אני עושה הכל חוקי ולא סביר שיעצרו אותי. אני יודעת שייתנו לי לקדם את מה שאני מאמינה בו.

ב-2016 פנינו לבג״ץ לדרוש מהמדינה שיהיו שירותי שיקום רפואי בגליל, כי לא היו. כי הכי קרוב היה רחוק. טענו אז שחוק בריאות ממלכתי קובע שמגיע לכל תושב ישראל שירותי שיקום במרחק וזמן סבירים מביתו, כך לשון החוק – סביר, זמן ומרחק סבירים, זו לשון חוק הבריאות. בג״ץ ביקש ממשרד הבריאות הסבר ומשרד הבריאות ענה שיישר קו עם הדרישה. זאת אומרת שהפנייה לבג״ץ יישרה קו. הפנייה לבג״ץ דרשה משהו שסביר, משהו שהחוק דורש. בג״ץ אמר למשרד הבריאות – תסביר! ומשרד הבריאות ענה – ״אני עושה, אני עושה״. וכך קרה. מרכז השיקום לצפון בפוריה נמצא בשלבי הקמה אחרונים ועתיד להיפתח בשנה הקרובה.

180 מיטות, שיקום ילדים, בריכה טיפולית, כל מה שיש, לוינשטיין צפון אם תרצו! לא מגיע לנו פחות. כשיצאתי למאבק הזה ידעתי שאני חיה במדינה סבירה, במדינה שבה שיוויון הוא ערך, במדינה שבה זכותי למחות אם נעשה לי עוול, במדינת חוק ואיזון בין רשויות. ועכשיו, עכשיו אני מפחדת. אני רגע רוצה לדבר רגשות. כולם פה מדברים פוליטיקה, אז אולי זה התפקיד של הנשים.

אני רוצה רגע להגיד שאני מפחדת. סמוטריץ׳, שר האוצר תומך בהפרדה בין יולדות יהודיות לערביות. סטרוק, אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות תומכת בזכותו של רופא להימנע מטיפול באדם על בסיס אמונתו. חברי קואליציה מאמינים שמדיניות אישורי ההפלות בארץ קלה מידי, קופ״ח מאוחדת עורכת כנס בנושא רפואת נשים ללא נשים דוברות, גודלקנופף וגפני רוצים לאפשר הכשרה מזורזת למקצועות הבריאות, ככה להחליק כמה חודשים בבית יעקב וככה להכשיר את השרץ. בשבוע שבו עיתונאי תורם כליה ומצהיר שתרם אותה רק אם תיתרם ליהודי בלבד, אני מודאגת מאד.

בשבוע שבו חברת כנסת טוענת שיש להפריד בין אנס לאנס כי אנס ערבי זה יותר גרוע, בא לי לצרוח! זה לא סביר! אני לא יודעת מה אתכם אבל אני לא מאמינה שזה קורה לי ואני מפחדת. מפחדת אישית לביתי, למשרתי, למשפחתי. אני מפחדת ללכת בצפת עם חולצת מחאה, אני מפחדת שלא ייתנו לי לעלות לרכבת עם דגל ישראל – זה קרה למישהו? שהוא הלך עם דגל וחשב שאולי לא ייתנו לו לעלות עם הדגל על הרכבת – זה נשמע לכם סביר?

אני מודאגת מהעתיד שלי, של ילדי, מודאגת מהעתיד הכלכלי שלנו, לראשונה אני מודאגת מערך הנדל״ן שלי, שלא יהיה ביטחון תזונתי במקום הזה, שלא אצליח להגן על שכני הערבים, על שכני הלהט״בים. שילדי ייאלצו להכריע בין נאמנות לערכים הומניים בסיסיים לבין נאמנות למדינה. אני חוששת שלא ייתנו לי לקיים את בית הכנסת הרפורמי שלי בהר חלוץ. אני מוצאת את עצמי מתלבטת בן מחויבות בין ערכים ליברליים לבין מי שאני.

עד כאן רגשות קשים. אני מניחה שאני לא לבד.

אבל קרה עוד דבר בחודשים האחרונים, קרה עוד דבר. בחודשים האחרונים אני גאה, גאה בעם ישראל, אני גאה במאות האלפים, במיליונים שיוצאים לרחובות. אני גאה שאנחנו מגשרים על הפערים ומצליחים למצוא את המשותף. אני גאה שאני מסוגלת לעמוד עם דן חלוץ, בוגי יעלון וגדעון סער ולהגיד שכרגע מה שחשוב זה לשמור על הדמוקטריה הישראלית. לשמור על סבירות משפטית, לשמור על סבירות אנושית. אנחנו לא נלך מפה. אנחנו לא נפסיק את המאבק כי הסבירות אתנו.

תודה.

הדס אופק.

לוחמי החופש מנהריה והגליל המערבי:

מאות תושבים, מלח הארץ, הגיעו להפגין הצומת נהריה במחאה כנגד ההפיכה המשפטית בישראל.

(למקום הגיע גם צעקן ביביסט שניסה להפריע והורחק על-ידי המשטרה).

בין היתר נשאו דברים:

ח”כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
“הממשלה נפלה על הדור הלא נכון. דור של צעירים שנולדו למדינה יהודית-דמוקרטית ושלא מוכנים שיגרסו את מגילת העצמאות, ואיתה – את עתידם בארץ הזאת. המדינה תעצור עד שהחקיקה תעצור”.

סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר, אייל רייז (סא”ל מיל.):
“חברים.ות, בשעה שחוק עילת הסבירות עובר ומתקדם לקריאה שניה ושלישית אנו נדרשים לעבור ממחאה למאבק! הדמוקרטיה היא ציפור הנפש של כולנו ועלינו להאבק על דמותה של מדינת ישראל”.

איתמר ברגר, ממובילי המאבק בגליל:
“אנו דבקים בהגנה על הדמוקרטיה, מזה חודשים ארוכים. נמשיך להילחם במסירות למען ערכי מגילת העצמאות. יצאנו לריצת מרתון. אין לנו שמץ של כוונה לוותר. נתמיד בשליחות, עד שיוסר האיום מעל הנס המשותף, שיצרנו כאן ביחד. ישראל לא תהיה פולין, הונגריה או כל מדינה שאזרחיה הרימו ידיים והפכו לנתינים.”

“ליבי על לובשי המדים ממשטרת ישראל תחנת נהריה שמתבשלים אתנו, במקום להיות עכשיו עם המשפחה, בבית הממוזג. מתבקש שחלקם תומכים בנו וחלקם מתנגדים. כל שיכול לומר להם, הוא שמאמין בכל מאודי שאנחנו מזיעים עכשיו ביחד – גם למען העתיד של הילדות והנכדות שלהם. כדי שלילדה שלהם יהיה חופש הבחירה. הכריע בכוחות עצמה אם היא רוצה ללבוש מכנסיים קצרים בימי שרב. שהכוח לבחור להפוך לרופאה, לשופטת או לאלופה אולימפית בג’ודו, יהיה שלה. אך ורק שלה”.

סא”ל מיל. אייל רייז, סגן ראש מועצת מטה אשר:

כן נאמו:

מורן מישל, פעילה חברתית ומנהלת מערך המתנדבים של גיבור המאבק משה רדמן.

ספואן מריח (סא”ל מיל.), פעיל חברתי מדליית אל כרמל.

גיבורי הגליל, לוחמי החופש בצומת אלקוש חורפיש:

עם יהודית קרפ, לשעבר המשנה ליועמ”ש לממשלה. מראש הנקרה.

וד”ר רביעה בסיס אשת חינוך ופעילה חברתית ופוליטית. חברה לשעבר המועצה להשכלה גבוהה וחברה בועדת טרכטנברג. מדליית אל כרמל.

גיבורי הגליל המערבי, מלח הארץ, בצומת כברי:

צילומים:

תחיה דב, נורית ברקאי ורשתות חברתיות

— — —