פארק אקולוגי גליל מערבי

לפני כחודש ערכו ראשי רשויות מ”אשכול גליל מערבי” סיור במספר מפעלי השבת אנרגיה מפסולת באיטליה, במהלכו למדו מקרוב כיצד ניתן להפוך את הפסולת למשאב נקי והתרשמו משילוב המתקנים הנבנים תוך שימת דגש על עיצוב מודרני המשתלב בנוף העירוני.

במשרד להגנת הסביבה רואים בטכנולוגיה זו של ייצור אנרגיה מפסולת (במקום “הטמנה”, ראו בהמשך) את העתיד וכבר היום מקודמים כעשרה פרויקטים בכל רחבי הארץ, החל מהדרום באזור רמת חובב, עובר בירושלים והשפד”ן ועד הגליל המערבי בצפון.

ה”פארק האקולוגי גליל מערבי”, שמתכנן לקום ביוזמת תאגיד “מילואות” (קואופרטיב בבעלות 25 קיבוצים ומושבים שיתופיים מהגליל המערבי), וחברת “קרקע טובה לישראל” – יוקם מזרחית לכפר מסריק, במתחם התשתיות בסמוך למט”ש (מכון טיהור שפכים) עכו, בהתאם לתקנים הסביבתיים המחמירים הקיימים כיום בעולם לרבות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

זוהי יוזמה סביבתית חשובה ומתקדמת הכוללת מרכז אזורי לטיפול בפסולת בדרך של מיון, מיחזור והשבה שבסופה תייצר אנרגיה נקיה, שתשרת את יישובי הסביבה, בהשקעה כוללת של מעל 2 מיליארד ש”ח.

הפארק הוא מיזם משותף של מילואות (67%) וחברת קרקע טובה מאוד לישראל (33%), נמצא במהלך לקבלת היתר בניה וצפוי להתחיל לפעול בתוך כשלוש שנים.

הפארק האקולוגי יבנה על פי התקנים המחמירים בעולם, ולאחרונה הודיעה מנהלת הפארק פורמלית למשרד להגנת הסביבה שהחליטה לאמץ באופן יזום מדיניות של Beyond Compliance –  שעיקרה: עמידה בתקן המחמיר ביותר בעולם למערכות לטיפול אוויר, אף מעבר לדרישות החוק בישראל.

למיזם המתוכנן, שלושה חלקים מרכזיים: מתקן מיון לפסולת מוצקה וביתית, מתקן לטיפול בחומרים אורגניים ומתקן מתקדם וחדשני להשבה תרמית. הפסולת שתועבר למתקן השבה היא מה שיוותר לאחר הטיפול בשני השלבים הראשונים, קרי מיון הפסולות והטיפול בחומרים האורגניים.

לצד המיזם יוקם מרכז חינוכי סביבתי אזורי שיפעל להגברת המודעות הסביבתית וחינוך הדור הבא, המרכז יפעל בשיתוף הרשויות באזור ויהווה מקור ידע מקצועי בתחומי הסביבה ובדגש על הטיפול בפסולת.

עידו סוקר (מכפר מסריק), איש איכות הסביבה וחבר צוות ההקמה של הפארק האקולוגי, שאף קיים סיור במתקני השבה באירופה לפני כחצי שנה, מסר כי בימים אלה הפארק מתחיל בגיבוש הקונספט של המרכז החינוכי סביבתי הצפוי לקום ולפעול בפארק האקולוגי.

לדברי סוקר, הפארק מקיים התייעצויות נרחבות עם אנשי חינוך וסביבה מהרשויות באזור וכן עם ארגוני סביבה והחברה האזרחית על מנת לגבש את המודל המדויק ביותר שלצד ההיבט החינוכי ייתן גם מענה חווייתי למבקרים במקום.

הפארק האקולוגי, המתפרס על פני 102 דונם, צפוי לטפל ב-2500 טון פסולות ליום, ויהווה פתרון קצה לפסולת שנוצרת על ידי כחצי מיליון בתי אב בכל אזור הגליל המערבי והצפון. הפארק ישיב מהפסולות אנרגיה נקייה, בהיקף של כ-60 מגה וואט. האנרגיה הירוקה שתופק מהפסולות תוכל לספק חשמל לכ-50,000 בתי אב באזור הגליל המערבי והוא שואב את השראתו מהמתקדמים במיזמי ההשבה בעולם.

לפני מספר ימים הגישה חברת נגה לניהול מערכת החשמל בישראל לראשונה בקשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לתוואי קו חשמל במתח עליון 161 קילו וואט ובאורך 450 מטר עד קו חשמל קיים, לצורך חיבור מתחם “הפארק האקולוגי גליל מערבי” כפי שאושר בתמ”ל 1105 להקמת מתקנים לטיפול בפסולת, הבקשה אושרה בוועדה המחוזית פה אחד.

יצוין כי החלטת חברת נגה התקבלה בהמשך להמלצות הוועדה המקומית לתכנון ובניה חבל אשר ואישור המסמך הסביבתי ע”י המשרד להגנת הסביבה.

נושא הפסולת והטיפול בה הוא אחד מהנושאים הסביבתיים הנמצאים כיום בראש סדר העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה אשר החליט לאמץ את המדיניות הנהוגה במתקדמות בערי העולם. בעשורים האחרונים, נהוג היה להטמין את הפסולת באתרי הטמנה. בניגוד למקובל בעולם המערבי, שם מרבית הפסולת שאינה ניתנת למיחזור מושבת והופכת לאנרגיה ירוקה, ורק כ 20% מהפסולת מוטמנת, ואילו בישראל רוב רובה של הפסולת מועברת כיום להטמנה. מדובר בפתרון שאינו מקובל ואינו סביבתי.

עם השנים, אתרי ההטמנה המזהמים התמלאו, ונוצרה מצוקה אמיתית בנפחי ההטמנה. כל זאת,  כאמור, לצד הרצון של המדינה להפסיק את ההטמנה המזהמת ולעבור להשבת אנרגיה מפסולת כפי שנהוג במדינות המפותחות בעולם.

(מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת – באירופה)

במדינת ישראל מיוצרים מידי שנה מעל ל-6 מיליון טון פסולת, בממוצע 645 ק”ג לנפש, חלק מזערי ממנה מנוצל בדרך של מיחזור וכ-80ֵֵֵ% מהם מועברים להטמנה, דבר הגורם למפגעים סביבתיים קשים דוגמת זיהומי קרקע ומי התהום. לאור העלייה ברמת החיים והגידול בהיקף האוכלוסייה כמויות הפסולת אף צפויות לגדול באופן ניכר, כבר בעתיד הקרוב.

המשרד להגנת הסביבה גיבש תוכנית אסטרטגית מקיפה לטיפול בנושא במסגרתו הוחלט לקדם את הפתרון הסביבתי הנהוג באירופה כבר למעלה משלושה עשורים והוא המתקדם ביותר כיום בעולם – טיפול בפסולת באמצעות מתקני השבת אנרגיה, ההופכים את הפסולת למשאב של אנרגיה ירוקה המוזרמת חזרה לרשת הולכת החשמל. מתקנים אלה פועלים היום בתקנים מחמירים עד כדי כך, שרבים מהם מוקמים בסמוך למרכזי אוכלוסין ואף במרכזי הערים ממש.

באירופה בלבד פועלים למעלה מ-600 מתקני השבת אנרגיה מפסולת ובעולם כולו למעלה מ-3000. רבים ממפעלי ההשבה נמצאים, כאמור, במרכזי הערים. כך למשל מפעלי ההשבה בקופנהאגן, וינה, שטוקהולם, לונדון, טוקיו ועוד. רבים ממתקנים אלה בולטים ברמת האדריכלות הגבוהה שהושקע בהם.

לפי התוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה, שקיבלה ביטוי במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2025, עד לשנת 2035 מתוכננים לקום כ-13 מתקני השבה בישראל, כאשר היעד הוא להגיע ב ל-16 מתקני השבה עד לשנת 2045.

ההבנה כי מתקני ההשבה הם הפתרון הסביבתי המיטבי לתחום הפסולת הובילה לכך שעשרות ראשי רשויות מקומיות מכל רחבי הארץ פועלים לאיתור שטחים מתאימים באזורם בהם יקדמו מתקני השבה. בולטת בהם העיר ירושלים אשר מקדמת מתקן השבה תרמי שיהיה הגדול במדינה.