מרק בן זקן,
נפטר ממחלה קשה בגיל 66.
עלה לישראל מקזבלנקה מרוקו בגיל 3, עם משפחתו – היה הצעיר מ-9 אחיו ואחיותיו.
תושב כפר ורדים משנת 1995,
הניח אחריו 3 ילדים ובני זוגם, ו-2 נכדים
**
מרק.
האיש הגדול, אשר תפס מקום ונפח עצום בחיינו, כבר חודש ימים לא עימנו.
על מנת שנבין מי היה מרק, עלינו לשבת ימים ארוכים, ולספר במעלליו ומעשיו במעט השנים שזכינו לחיות במחיצתו.
היה איש עיקש, מחליט ומבצע בנשימה אחת.
לא וויתר,
זריז ומהיר, חיפש תמיד קיצורי דרכים, לסמן וי, ולהמשיך הלאה.
בימי חייו הבוגרים הספיק לגעת ולחוות תחומים כה רבים, לבקר במקומות רחוקים, לאכול, לשתות, לעשן, לעשות ספורט, לרבוץ בספה, לשחק עם ילדים, עם נכדים, לחגוג חגים, קצרה היריעה מלהכיל.
איש של שלום ואהבה.
מקום ראשון בליבו היו שלושת ילדיו, תום אמיר ונועה (פיצי), ולאחרונה- שני נכדיו- מוריס ואליה, להם בנה חדר נוסף וגדול בליבו.
לב ענק עם מקום לכולם.
למרות כוחו ועקשנותו להילחם מלחמת חורמה במחלתו – היא היתה עיקשת יותר, לקחה לנו אותו, והשאירה אותנו עם חלל עצום – בלתי ניתן למילוי.
נזכור לתמיד את האיש עם הצחוק הרועם והחיוך הענק, את טובו ורוחב ליבו.
מתגעגעים
אסתי, תום, אמיר, נועה וכל משפחת בן זקן המורחבת
5 תגובות
השארת תגובה
איש מקסים ואהוב
חסר לי ככ
געגועים ענק לא נפסק
הכרתי את מרק רק מעט..כשאסתי ואני היינו אחיות חיילות בפוריה…
אני זוכרת ואולי זה כל מה שאני זוכרת..את הפנים של מרק הקורנים מאהבתו לאסתילו…
לכן מפריע לי המשפט בהספד זה : “הניח אחריו 3 ילדים ובני זוגם, ו-2 נכדים”
הוא גם הניח את אהבת נעוריו , את אסתי .
זיכרונו לברכה
ליבי איתכם. עם כל החדרים.
החבר מהבלוק השכן בשדרות דגניה מקרית חיים. אח״כ מהכיתה בגורדון. קשה להסביר איך אפשר בעת ובעונה אחת לאבד קשר ועדיין להיות חברים לנצח. רק אומר שלשאלת האבטחה באתרי האינטרנט ״מי היה החבר הראשון שלך?״ תשובתי תמיד – מארק.