עודד שלומות
אורית רייך בתערוכת צילומים בספריית כפר ורדים. אוצרת: אביבית גולן-שוץ.
אורית רייך בתערוכת צילומים בספריית כפר ורדים. אוצרת: אביבית גולן-שוץ.
גלריית הספרייה – כפר ורדים
תערוכת צילומים – אורית רייך – משק כנפי הפרפר – פברואר עד יוני 2014
בשבת נפתחה בגלריית הספרייה, תערוכה צילומים של אורית רייך, פעילה סביבתית, תושבת כפר ורדים, שניהלה את העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה. במסגרת הפתיחה התקיימה הרצאה של ד"ר אילנה באר על גינה ביתית ידידותית.
במסגרת התערוכה תתקיימנה מספר הרצאות בספריה. ההרצאה הבאה תהיה של ד"ר מירב כץ קמחי, מאוניברסיטת תל אביב, בנושא: "מאבקים לצדק חברתי" ותתקיים ביום שלישי עשרים וחמישה בפברואר.
ניסיתי להתמקד דרך המצלמה במפגעים שהאדם יוצר בעצמו.
אנחנו מתרגלים לנוכחות המפגעים הללו בנוף הפתוח, נוטים להתעלם מהם, ואפילו כבר לא רואים אותם…
השפעות מפגעי הסביבה מחלחלות לכל מקום, משפיעות על חיינו ובריאותנו.
הן חוצות גבולות, אינן מבדילות בין מעמדות ותרבויות. כולנו שווים בפניהן.
בצילומים, עשיתי מעין "פוטושופ לסביבה":
ניסיתי להוציא את הריח הרע הנלווה אליהן ,להבליט את המיוחד והאסתטי בהן, כך שיהיה נוח יותר להביט, לעכל ואולי לפעול …
מה נשאיר אחרינו על פני הכדור ?
מה תהיה טביעת רגלינו ?
האם זה נתון בידינו ?
אורית רייך
מדברי האוצרת אביבית גולן שוץ בפתיחת התערוכה:
שמחות לארח אתכם בתערוכה של אורית רייך.
אני רוצה להודות לאורית ומשה, לצוות הספרייה, נטע, יעל וגיתית על העזרה בהקמת התערוכה, לענת וכוכי מהמועצה שמסייעות בפרסום ולכל האורחים שהגיעו היום.
אני זוכרת את הסצנה הראשונה של הסרט "ארמגדון" שיצא ב-1998. ברוס ויליס עומד על אסדת קידוח הנפט ומטווח, בעזרת אלה וכדורי גולף, ספינה של ארגון "גרינפיס". מאז הסרט ועד התשדיר בו מככבת ילדה חביבה שאומרת: "שתיתם? נהניתם? יאללה למיחזורית!" התקדם העולם מבחינת ההתייחסות לנושאים הסביבתיים.
אנחנו מתהדרים בהיותנו "ירוקים", בתי ספר "ירוקים", חברות ועסקים עם תודעה סביבתית "ירוקה", אנחנו ממחזרים כל הזמן.
אבל האם באמת נצליח להשפיע?
אנחנו שולחים לגן הילדים אינסוף אריזות ריקות ומקבלים אותן בחזרה עם תוספת של דבק וצבע. אנחנו מרעילים את מקורות המים שלנו ומייצרים אינסוף בקבוקי פלסטיק כדי לארוז את המים ולשלוח אותם על גבי משאיות שצורכות דלק לכל רחבי הארץ ואחר כך ממחזרים את הבקבוקים בתהליך יקר ומיותר.
כולנו משועבדים למפלצת, שאינה יודעת שובע, שנקראת תעשייה, המייצרת ללא הפסקה מוצרי זבל מיותרים לחלוטין ואחר כך ממחזרים כדי להשקיט ולהשתיק את המצפון ה"ירוק" שלנו.
לא בטוחה לגבי ההשפעה של הקרחונים בקוטב על העולם אבל, ללא ספק, אנחנו עושים עבודה טובה ומחרבים את הכדור שנותן לנו חיים.
השארת תגובה
