עודד שלומות
הצגה ביער: אנחנו מרשות לעצמינו לדבר גם על מה שלא מקובל, על מה שחסום לנו מבפנים.
הצגה ביער: אנחנו מרשות לעצמינו לדבר גם על מה שלא מקובל, על מה שחסום לנו מבפנים.
מצפות ומתרגשות לקראת ההצגה המיוחדת שלנו בכפר ורדים. הקהל מתקבל בכוס תה חמה וכיבוד קל ומתיישב מתחת לעצים בתוך היער. הכל אמיתי. האש בוערת, המוסיקה חיה, הבמה מאדמה, החוויה היא אינטימית ומשותפת כאחת. אנחנו רוקדות את הלידה, לא רק שלנו, של כל דבר, של כל רגע, של כל יצור שבא מאימא אדמה, אנחנו מספרות על חוויית הלידה וצוחקות על כל המצבים ההזויים, הרגשות החזקים והרגעים המרגשים שהאימהות הביאה אותנו לחוות.
אנחנו מרשות לעצמינו לדבר גם על מה שלא מקובל, על מה שחסום לנו מבפנים ונותנות מקום לכל הקולות שנמצאים בתוך כל אחת (ואחד) מאיתנו.
את המופע המיוחד הזה, שיעלה ביער בכפר ורדים בשבת של ה-27.7, ילדנו יחד.
שלוש חברות, שילדינו הבכורים נולדו בהפרש של כמה חודשים זה מזו. עד שנהיינו אימהות היינו שחקניות בהצגה "מומו וגנבי הזמן" של "פשוט תיאטרון יער". כבר ידענו מה זה אומר להיות על במה יחד, עכשיו היינו בעיצומו של מסע גילוי מה זה אומר להיות אימא, כל אחת בנפרד. בשיחות בינינו הבנו שאנחנו חוות משהו כל כך מלא ועוצמתי, על כל כאביו ונפלאותיו, ושיש פה חומר להצגה!
כך נפגשנו, עם התינוקות, בגיבוי הבעלים, הסבים והסבתות, מעלות חומרים, שוזרות סצנות, מוצאות לחנים לשירים, רוקדות את הלידות. אחרי כמה חודשי חזרות העברנו הילוך, קבענו לו"ז מסודר ועשינו חזרות על בעלינו וטפינו ביער!
וזה קרה. המופע עלה באביב 2011 וזכה להדים חזקים. קהל שצחק ובכה חליפות ובעת ובעונה אחת, והבנה חזקה שעלתה שאנו משמיעות קול חשוב. מביאות את חווית היולדת והאם הטרייה. מספרות את הסיפור שעוד לא סופר וכמה חשוב שיסופר.
השארת תגובה
