התנגדויות לשלב ג’

בתחילת הדיון התבקש אדריכל מטעם משרד התכנון שהכין את התכנית לספק עליה מידע. הוא פתח בסקירה על תכנית המתאר משנת 1981, שכוללת שלושה שלבים. בתכנית המפורטת לשלב ג' שהופקדה יש ארבעה מוקדים למגורים, בהם מגרשים בגודל חצי דונם ואחרים בגודל 750 ממ"ר המיועדים לשילוב מגורים עם אירוח כפרי. יש מגרשים המיועדים ל"בנה ביתך" ואחרים המיועדים לפיתוח על ידי יזמים. בנוסף, יש שטח לבניה רוויה בצפיפות 10-12 יחידות דיור לדונם (בניה לגובה). כמו כן מתוכנן איזור תעסוקה משותף לכפר ורדים ולמעלות-תרשיחא שישתרע משני צידי הכביש לעין יעקב.

ראשון דוברי המתנגדים היה יוחנן דרום, שייצג את החברה להגנת הטבע. הוא ציין שהתכנית שאושרה בשנת 1981 היתה יוצאת דופן מבחינת גודלה (5,500 דונם) וביחס לתכנית המתאר. במשך השנים התברר הפער הניכר בין גודל השטח שהוקצה לבין מצוקת הקרקע במדינה. הוא הוסיף שנימוק הביקוש מופרך, כי תמיד יהיה ביקוש למגרשים ביישוב מצליח כגון כפר ורדים. כבר היום זהו הישוב הקהילתי הגדול ביותר בצפון. הישוב יוכל להמשיך לשגשג גם בגודלו הנוכחי. אין הצדקה היום לפגוע בערכי הטבע בשטח התכנון וראוי ששטח זה המשתרע על 1,700 דונם יישאר כעתודת קרקע לעתיד. אם התכנית המוצעת תצא לפועל, ייווצר רצף בנוי לאורך 7 קילומטרים באיזור שאמור להיות בעל אופי כפרי. טיעון נוסף התייחס למדד צפיפות הבניה. תכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) קובעת מדד של לפחות 4 יחידות לדונם, בעוד התכנית קובעת מדד של כ-3 יחידות לדונם ועל כן היא מנוגדת לתמ"א.

יוחנן הוסיף שיש להביט על מכלול השטח בראיה אישורית, יחד עם תכנית המתאר של מעלות-תרשיחא, שגם בה מתוכננת בניתן של יחידות דיור רבות. משום שיש מחסור בקרקעות, חייבים לשקול איפה הנזק לסביבה יהיה קטן יותר. צריכה להיות תפישה מרחבית כוללת. העיקרון המנחה בתמ"א 35 קורא לצופף בניה כדי לשמור על שטחים פתוחים. לסיכום – אין עילה של ממש להרחבת הבניה למגורים בכפר ורדים ובודאי שלא לתעסוקה. תכנית המתאר הארצית קבעה שלא ייבנו אזורי מסחר ותעסוקה בשולי היישובים משום שזה פוגע במסחר בתוך היישוב. הועדה צריכה לדחות את התכנית.

כאן העיר היו"ר שהתכנית המופקדת עברה בדיקה תכנונית על ידי הועדה הארצית בתחילת שנת 2008.

נציגת המשרד להגנת הסביבה תמכה בדבריו של יוחנן דרום.

נציג רשות הטבע והגנים ציין שביצוע התכנית יביא לפגיעה קשה בערכי הטבע.

נציגת היזמים דחתה את הטענה שאין צורך להרחבת כפר ורדים. המועצה והמינהל חושבים אחרת. במסגרת התכנית ישנם שטחים חקלאיים, והתכנית מטפלת בממשק בין איזור הבניה לבין שמורת הטבע.

ראש מועצת כפר ורדים סיון יחיאלי הודיע בתחילת הישיבה, עת נערך רישום המתנגדים, כי גם המועצה המקומית הגישה התנגדות לתכנית אך הוסיף כי ההתנגדות מתייחסת לפרטים וכי הדברים נדונו בשיחה מוקדמת עם מתכנן המחוז ויתוקנו, ועל כן לא תועלה התנגדות המועצה. יחיאלי תקף את הארגונים הסביבתיים על כך שנטפלו לנושא חוסר הרלוונטיות, ובכך החליקו במדרון חלקלק ["התייחסות נלוזה" העיר על כך יוחנן דרום]. יש צורך להגדיל את האוכלוסייה החזקה באזור, שמביאה לו ברכה. איחוד עם מעלות-תרשיחא יגרום לאובדן תוספת אוכלוסיה חזקה. התכנית באה לממש את הכוונה המקורית להקים ישוב ל-15 אלף תושבים. בנוסף, התכנית ידידותית לסביבה משום שאוכלוסיה חזקה שומרת יותר טוב על הסביבה. כפר ורדים סובלת היום ממחסור בשירותים וההרחבה תאפשר שיפור מבחינה זאת.

[יחיאלי ביקש להבהיר: "אבנר גרינברג לא הבין את דברי. הסברתי שהארגונים הירוקים החליקו במדרון החלקלק של חוסר הרלוונטיות וזה חבל מאוד. במקום להיות שותפים מובילים לתכנון בר קיימא, הם עסוקים בלהתנגד לכל פיתוח ובכך אנו מאבדים אותם כשותף לתכנון. זו כמובן טעות קשה ומתסכלת שלהם ויוחנן דרום לא אהב את הלשון המטיפה בה השתמשתי"]

בשם אגודת משתכני כפר דברים דיבר מיכה בן-ארי, מי שהיה מנכ"ל החברה לפיתוח כפר ורדים בזמן אישור תכנית המתאר בשנת 1981. הוא צידד בהקמת שלב ג', אך התנגד לבניה לגובה 7 קומות, מה גם שהיא ממוקמת על חלקה גבוהה יחסית לשאר השטח. ניתן לצופף מגרשים בגודל 300 מטר כל אחד וכך להגיע לאותה צפיפות כוללת. כמו כן הוא מתנגד להקמת איזור התעסוקה רחבת המימדים בהיקף 200,000 ממ"ר.

הדוברת הבאה היתה נציגת ארגון עדאלה והמרכז לתכנון אלטרנטיבי, עו"ד סוהאד בשארה. עו"ד בשארה בקשה לבטל את התכנית מכמה סיבות.

1. היא דברה על החלקות שהן בבעלות פרטית וציינה שהמשפחות מעוניינות לשמור על החלקות לדורות הבאים. 2. התכנית מנוגדת מהותית לתכנית המתאר, בה לא כלול איזור תעסוקה, ולכן התכנית הנדונה נעשתה ללא סמכות. 3. איזור התעסוקה יחסום את אפיק ההתפתחות הכמעט יחיד שנותר לתרשיחא. 4. תוואי הכביש שמופיע בתכנית נפסל על ידי בית המשפט המחוזי. 5. התכנית תביא לחסימת הכניסה לתרשיחא והיציאה ממנה מכיוון דרום, ולכן היא פוגעת בחופש התנועה של תושבי תרשיחא. [כאן שאל אותה היו"ר האם טענה זו אינה בגדר "הסתה"].

דני קוטלר, תושב כפר ורדים: הביע התנגדות לתכנית על רקע סביבתי וציין שהוא ומשפחתו באו לגור כאן בגלל האופי הכפרי של היישוב ושישנם תושבים לא מעטים שחושבים כמוהו. הוא שאל מדוע חייבים להגדיל את הישוב ב-150% במכה תכנונית אחת? מי שבא לגור בישוב כפרי לא מצפה לכך שכל השרותים יהיו זמינים בתוך הישוב. עתודת הקרקע הזאת צריכה להישמר לטובת כלל תושבי האיזור, יש להתחשב גם בשכנים שלנו.

עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים מטעם עמותת אזרחים למען הסביבה: התכנית מתעלמת מצורכי הציבור האמיתיים. היא משקפת את שאיפות המועצה אך לא לוקחת בחשבון את צרכי ומגבלות האזור כולו ואין בה ראיה כוללנית שלוקחת בחשבון את כל השיקולים הסביבתיים והציבוריים. לא היה כאן שיתוף תושבים בתהליך התכנון. טיעון ראש המועצה בדבר משיכת אוכלוסיה איכותית פסול. [כאן התערב היו"ר באומרו שלא ניתן כל הזמן לשתף את הציבור. ראש המועצה נבחר על ידי רוב התושבים ולכן יש לו מנדט לפעול כראות עיניו. הוא מייצג את הציבור והוא בעל הסמכות.]